"השרים הבטיחו לעזור, ולא עשו דבר": עלייתו ונפילתו של מפעל הלהבים בנהריה
פראט אנד וויטני מממשת את סגירת "טכנולוגיית להבים" בנהריה, למרות ניסיונות למצוא רוכש למפעל; מאות עובדים יפוטרו ואלפי מועסקים עקיפים עלולים להיפגע; המפעל שהוקם לפני 60 שנה לחיזוק עצמאותה התעשייתית של ישראל נסגר בתקופה של מגבלות יצוא ואיומים על התעשיות הביטחוניות
אחרי מלחמה ארוכה בצפון, מתקפות תכופות של כטב"מים ומטחי רקטות, נהריה והגליל המערבי עומדים בפני מכת פיטורים של כ־600 עובדי "טכנולוגיית להבים". זאת, לאחר שהבעלים שלו, יצרנית מנועי הסילון האמריקאית פראט אנד וויטני (Pratt & Whitney), החליטה על סגירתו כבר לפני כארבע שנים. בימים האחרונים החלה החברה ליישם את ההחלטה שתביא לסוף דרכו של מפעל שהוקם לפני כשישה עשורים בידי התעשיין המנוח סטף ורטהיימר, בתגובה לאמברגו הנשק שהטילה ממשלת צרפת על ישראל בשנות ה־60 של המאה הקודמת.
פראט אנד וויטני החליטה לסגור את המפעל שבאזור התעשייה בנהריה כבר בדצמבר 2022, בנימוק שהוא הפסדי וחסר היתכנות כלכלית, וזאת תוך העתקת קו הייצור של להבי מנועי הסילון למפעל חדש שהיא הקימה בארה"ב. ההחלטה המקורית של החברה היתה לסגור את המפעל כבר ב־2025, אך מועד זה נדחה — ברקע הגידול שחל בביקוש ללהבים ועומסי הייצור.
מאז התקבלה ההחלטה על סגירתו, כ־300 עובדים במפעל כבר פוטרו או פרשו לגמלאות, וכעת נותרו בו כ־600 עובדים שפיטוריהם כבר יצאו לדרך. פרט למאות עובדים שיצטרפו בקרוב למעגל דורשי העבודה בגליל המערבי, סגירת טכנולוגיית להבים עלולה להשפיע על עוד אלפי עובדים עקיפים — נותני שירותים, ספקים וקבלני משנה שנסמכו על פעילותו השוטפת. הניסיונות להציל את מטה לחמם של מאות עובדי המפעל העלו חרס. "ניסינו להציל את המפעל, הבאתי ארבעה רוכשים פוטנציאליים שגילו בו עניין, אבל הנהלת החברה לא רצתה למכור אותו וחפצה בסגירתו", אמר לכלכליסט יו"ר ההסתדרות במרחב הגליל המערבי, אשר שמואלי.
הסירוב של פראט אנד וויטני למכירת המפעל לבעלים חדשים נבע מרצונה להימנע ממצב שבו יתחרה בפעילותה השוטפת תוך נגיסה בנתחי השוק שלה. "עצוב וכואב ככל שיהיה, בסופו של דבר זה היה צפוי והיו לנו כמה שנים להתכונן למצב הנוכחי. כל יום שהמפעל המשיך לעבוד מאז הוחלט על סגירתו היה חבל הצלה לעובדים ולבני משפחותיהם", אמר שמואלי.
פראט אנד וויטני היא אחת מיצרניות מנועי המטוסים הגדולות בעולם, לצד ג'נרל אלקטריק ורולס־רויס, ומשתייכת לתאגיד RTX. פרט לייצור מנועי מטוסים, היא מייצרת גם טורבינות לתעשייה ולמשק החשמל, מנועי טילים, מנועי קיטור ומערכות הנעה לספינות. מנועים שהיא מייצרת מותקנים במטוסי הקרב האמריקאיים, שחלקם משמשים את חיל האוויר הישראלי, ובהם F-35, F-15 ו־F-16.
בחברה סירבו לנקוב בסכום ההפסדים שצברה פעילותה בישראל בשנים האחרונות, באופן שהניע את ההחלטה על סגירת המפעל בנהריה. מלבד מפעל זה, פראט אנד וויטני מחזיקה בעוד שלושה מפעלים באזור התעשייה תפן, המעסיקים כ־1,000 עובדים, ושניים מהם בבעלותה המלאה.
"יש מחסור בעובדים רבים באזור הזה, ולא מעט מפעלים מחפשים ידיים עובדות והם מוכנים לתגמל אותן בתנאים מכובדים", אמר שמואלי מההסתדרות בשיחה עם כלכליסט. "חלק מהעובדים המפוטרים בנהריה ייקלטו במפעלים בתפן, אחרים יוכלו להשתלב במפעלים אחרים, ואלה שלא מעוניינים יוכלו לפרוש כרצונם באמצעות חבילה מוגדלת ומיטיבה, מתוקף הסכם קיבוצי שעליו חתמנו באוגוסט 2023 ברקע ההחלטה של פראט אנד וויטני לסיים את פעילותו של המפעל".
פרט לתנאי פרישה מיטיבים, כהגדרת יו"ר המרחב בהסתדרות, בקרוב ייערך למפוטרי טכנולוגיית להבים יריד תעסוקה ייעודי, שבו יוצעו להם משרות בכ־40 מפעלים ומקומות עבודה בגליל המערבי. "הרבה מפעלים באזור הזה נאלצים להעסיק עובדים זרים בשל המחסור בידיים עובדות. במפעלים של פראט אנד וויטני בתפן מועסקים כ־50 עובדים זרים מהודו", אמר.
עם כל אלה, סגירת המפעל בנהריה עלולה להוביל לאובדן של ידע ושל יכולות ייצור בתחום הלהבים ולהבי הקומפרסור. מדובר בלהבים הקדמיים של מנועי הסילון, שתפקידם לדחוס אוויר בלחץ גבוה לתא הבעירה. להבים אלה מיוצרים מחומרים כמו טיטניום, הנחשבים עמידים בטמפרטורות ובלחצים גבוהים.
תהליכי הייצור של להבים אלה מבוססים על חישול פלדה ועיבוד שבבי. להחלטה של פראט אנד וויטני לסגור את המפעל בנהריה תרם, בין השאר, המעבר שלה לייצור נרחב של מנועי מטוסים בשיטה חדשנית, שאינה מצריכה חישולי פלדה. בחברה־האם האמריקאית רואים בשיטה החדשה לייצור מנועים חלופה כדאית הרבה יותר מהשיטה המסורתית שביססה את פעילות טכנולוגיית להבים.
אלה מעובדי המפעל שקיוו שהמלחמה המתמשכת תשנה את גישתה של המדינה כלפי התעשייה המקומית ותחזק אותה, כלקח מהגבלות היצוא לישראל ומאמברגו הנשק שהטילו עליה מדינות רבות, התבדו. "אנחנו שומעים כל הזמן את הסיסמאות על הגברת הייצור בישראל ועל עצמאותו של המשק, אבל אלה דיבורים שלא עזרו לנו", אמר אחד מעובדי המפעל שימצא את עצמו בקרוב ללא עבודה. "איפה שרי הממשלה שיעזרו, איפה כל ההבטחות שמבטיחים כל הזמן? אי אפשר לסמוך על אף אחד. הגענו עד לוועדת הכספים של הכנסת, כולם הבטיחו שיהיה בסדר, אבל לא עשו כלום".
הגבלות על חברות ביטחוניות מישראל
התעשיין המנוח ורטהיימר ייסד את המפעל בנהריה, תחילה בשם להבי ישקר, כתגובה לעצירת אספקת הנשק לישראל מצד ממשלת צרפת, ובמרכזה אספקת עשרות מטוסי קרב מסוג מיראז' 5 שהוזמנו עבור חיל האוויר הישראלי. ורטהיימר מכר את המפעל בנהריה באמצע שנות ה־90 לפראט אנד וויטני בתמורה למאות מיליוני שקלים.
כ־60 שנה לאחר שהוקם כמענה לאמברגו הצרפתי, התעשיות הישראליות כבר נמצאות במקום אחר. לצידן פועלות עוד מאות חברות ביטחוניות החתומות על הישגים טכנולוגיים יוצאי דופן בשדה הקרב ועל הצלחה מרשימה בשווקים העולמיים. ועדיין, ישראל ממשיכה להתמודד עם צרות דומות — מצד צרפת. חברות ביטחוניות מישראל המשתתפות בתערוכת הנשק יורוסטורי, שנפתחה מוקדם יותר השבוע בפריז, נדרשו להסיר מביתני התצוגה שלהן נשק התקפי ולהציג מערכות הגנתיות בלבד, וזאת תוך חסימת הגישה לביתנים שהפרו, כביכול, את ההנחיה שמפלה אותן לעומת חברות אחרות בעולם.
"עשינו את המקסימום", אמר אתמול יו"ר ועד העובדים בטכנולוגיית להבים רוקן סעיד. ביחס למאות מעובדי המפעל שעומד לפני סגירה הוא נחשב "צעיר", בעל ותק של עשור בלבד. "אני בעצמי לא יודע מה אעשה ביום שאחרי הסגירה, עוד לא מצאתי מקום עבודה חדש אבל זה לא מעסיק אותי בשלב הזה כי אני רוצה שכל שאר העובדים יקבלו את המענה שהם צריכים. אף על פי שזה היה צפוי וידענו שהיום הזה יגיע, זה כואב לכולנו בלב ויוצר אי־ודאות. זאת ההחלטה שקיבלו, ואנחנו מקבלים אותה בצער, אבל מצד שני אנחנו מקבלים ליווי מצד המפעל וההסתדרות ויחס טוב, וזה מנחם אותנו קצת יותר".
