לאחר עיכוב של חודשיים: סמוטריץ' חתם על צו הבצורת - הטבע ישלם את המחיר
צו הבצורת לשנת 2024 יאפשר פיצויים לחקלאים שנפגעו מהבצורת הקשה ביותר שנרשמה באזור ב-100 השנים האחרונות. במקביל, רשות המים החליטה להקטין את סף הזרימה המינימלית בנחלים לטובת החקלאות. הצו יחול על מגוון גידולים באזורי הצפון, בקעת הירדן והדרום ויהיה בתוקף עד יוני 2025
לאחר עיכוב של כחודשיים: שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', חתם על צו הבצורת לשנת 2024. זאת, נוכח כמות המשקעים הנמוכה בחורף האחרון וגלי החום הקשים שהובילו לבצורת חמורה שלפי רשות המים לא נראתה באזור כ-100 שנה.
לאחר שיאושר הצו בוועדת הכספים, מגדלי חקלאות בעל (שמסתמכת על מי הגשמים) שנפגעו בשנה החולפת יפוצו על הנזקים הכבדים איתם הם נאלצים להתמודד בשל הבצורת. הטבע, מנגד, ישלם מחיר כבד: לצד התייבשות מקורות מים טבעיים ופגיעה במערכות האקולוגיות, רשות המים אישרה לנתב עוד מים מנחלי הצפון לטובת החקלאים, מה שעלול להוביל לנזקים כבדים לטבע.
מטרת הצו היא פיצוי מגדלי חקלאות בעל על הגידולים שנפגעו בשנה החולפת, בהתאם לרשימת יישובים וגידולים חקלאיים. הפיצוי הוא בעלויות המים של חקלאים הנמצאים ברשימות יישובים וגידולים חקלאיים מוגדרות, ונפגעו כתוצאה מפגעי מזג האוויר. על פי הצו, אזורים רבים בצפון, בבקעת הירדן ובדרום מוגדרים כאזורי בצורת. בנוסף, הצו חל על הגידולים הבאים שנפגעו בחורף האחרון, והם: חיטה, שעורה, תלתן, אפונה, בקיה, חמצה, חריע, קינואה ושיבולת שועל. הצו חל על האזורים והגידולים החל מ-1 ביוני 2024 ועד ל-1 ביוני 2025.
בדיון שנערך לפני שבועיים בוועדת הכספים של הכנסת בשל הבצורת הממושכת, הודה נציג משרד האוצר כי הצו מתעכב בשל היעדר מקור תקציבי למימון השיפוי לחקלאים, ולכך מתווספת בעיה נוספת: היעדר מקור תקציבי למימון תוכנית להקמת תשתיות לשימוש במי קולחין בצפון הארץ, מה שישחרר את מקורות המים הטבעיים מצרכים חקלאיים, ומנגד יאפשר לחקלאים מקור קבוע ובר קיימא לשימוש במים להשקייה, תוך צמצום התלות בטבע ובממטרים בעידן של שינויי אקלים חמורים.
בשטח מותחים ביקורת על ההחלטה לתחום את צו הבצורת לגידולי בעל בלבד. לדברי עפר ברנע, מנכ"ל החברה לחקלאות של המועצה אזורית הגליל העליון: "החתימה על צו הבצורת ע"י שר האוצר אינה מביאה בשורה משמעותית לחקלאי הצפון. הצו נוגע אך ורק לגידולי חורף שאופיין במיעוט משקעים. אירוע הבצורת הצפון ובעיקר בגליל העליון, בא לידי ביטוי באופן משמעותי ביותר בחודשי הקיץ. שר האוצר חייב לאפשר תמיכה בחקלאות הגליל העליון לאחר שנתיים של לחימה ושנת בצורת שלא נראתה מעולם. אי הוודאות וגרירת הרגליים של שר האוצר מראה על חוסר הבנתו את המצב הקיים ועל חוסר תמיכתו בעת הזו בחקלאי הגליל העליון וחבל שכך".
"המדינה לא ערוכה"
כדי לשפר את התמודדות משק המים בצפון עם הבצורת הקיצונית, רשות המים אישרה לאחרונה צעדים שמשמעותם היא פגיעה בטבע. אספקת המים לחקלאות בגליל העליון ובצפון הגולן מתבססים בעיקר על זרימת מים הנחלים, ובשל הבצורת, הזרימה בנחלים קטנה. לכן, הוחלט ברשות לשנות את נקודת האיזון בין אספקת המים לחקלאות ולטבע, כדי לצמצם את הנזקים והסיכונים מהמחסור במים. בין היתר הוחלט להקטין את סף הזרימה המינימלית בנחלים לטובת החקלאות, ולהגדיל השקיה באדמות הכבול בתקופת הסתיו, כדי למנוע מפגעים כמו סופות אבק, שריפות ושטיפת מזהמים לכינרת.
חברי המועצה החליטו לבסוף ברצון לצמצם את הפגיעה בהיקף הגידול החקלאי, על חשבון מצבו האקולוגי של נהר הירדן, חרף המחאה הציבורית שהתעוררה בנושא. דנה טבצ'ניק, מנהלת תחום נחלים בחברה להגנת הטבע אמרה: "מאכזב לגלות, שגם ב- 2025, הטבע, הנחלים, התיירות ורצון הציבור לשמירה על נחלים זורמים ובריאים ממשיכים להידחק לשוליים בהחלטות ניהול משק המים. למרות התחזיות הברורות לירידה בכמות המשקעים ובשפיעת המעיינות, המדינה עדיין לא ערוכה להתמודדות עם שנות בצורת ומשברי מים בצפון. כישלונה של רשות המים, להבטיח זרימות בנחלי אגן הכנרת ניכר לעין - למטיילים ולתושבי הצפון, שחוזרים הביתה לנחלים יבשים״.
בעקבות השנה השחונה וירידת מתמדת של כ-1 ס"מ ליום במפלס הכינרת עקב אידוי טבעי ושאיבה, נגלה האי מול חוף מעגן, מעל קו המים, במרחק כ-50 מטר מהחוף.
מצילום רחפן של איגוד ערים כינרת, מתגלה כי כבר קיימת עליו צמחייה ומקננות ציפורים. הפעם האחרונה בה נגלה התרחשה בשנת 2020, לאחר 5 שנים שחונות.
עידן גרינבאום יו"ר איגוד ערים כינרת, אומר כי "הופעתו מחדדת את העובדה זמקורות המים שמזינים את הכינרת הולכים ומדלדלים". על פי מדידות רשות המים, מפלס הכינרת יורד בהדרגה בכל יום מאז חודש פברואר, ונמדד הבוקר (יום ב׳) על 212.38-, כאשר המפלס גבוה רק ב-62 ס"מ מהקו האדום תחתון.
