סגור
באנר חרדים בע"מ - דסקטופ
בית ספר ערבים חינוך ב כפר מנשיה זבדה
חינוך ערבי (צילום: עמית מגל)
חרדים בע"מ 2025

האם החרדים מופלים לרעה יחסית לערבים?

למרות טענות לקיפוח מתמשך, נתונים ממשלתיים חושפים תמונה אחרת: החרדים נהנים מהעדפה תקציבית בתחומי חינוך, תעסוקה ורווחה – לעיתים הרבה מעבר לחלקם באוכלוסייה ולפני המגזר הערבי  

אחד ההיבטים החזקים ביותר בדימוי העצמי של החברה החרדית הוא שהיא חברת מיעוט חלשה ומופלית לרעה. בתקשורת החרדית אוהבים מאוד להכתיר ידיעות בכותרת אפליה. בפועל, החרדים מהווים חלק כמעט בלתי נפרד מהממשלה, בדרך כלל חלק מרכזי, מ־1977 – כלומר כבר כמעט 50 שנה. הם הפריץ, לא היהודי המדוכא. הם שולטים כמעט בקביעות על שני ברזי תקציב חשובים: ראשות ועדת הכספים ושר הפנים. זה לא מונע מהם להמשיך לראות את עצמם כמיעוט מופלה.
ב־2017 בדק הסקר החברתי האירופי (ESS) של האיחוד האירופי את השאלה "האם היית מתאר את עצמך כחבר בקבוצה המופלית לרעה בישראל?". 81% מהערבים ענו כך – וזה לא מפתיע. אבל הקבוצה הבאה אחריהם היו 43% מהחרדים האשכנזים (מצביעי יהדות התורה), שמרגישים מופלים יותר ממצביעי ש"ס. זאת, למרות האפליה הקשה במוסדות החינוך שלהם נגד ספרדים.
טענת האפליה מבוססת על ההנחה שהשוויון צריך להתאים את עצמו לאורח החיים החרדי. כשהחרדים העבירו את חוק הלפרט, שקבע שכל ילד חמישי ומעלה יקבל קצבת ילדים של 850 שקל, פי חמישה מהילד הראשון והשני, שקיבלו אז 170 שקל, הטענה היתהשמדובר בצעד שוויוני כי כולם יכולים לעשות חמישה ילדים.
בתחום החינוך, נהוג בעולם לא לממן חינוך פרטי או לממן רק את לימודי הליבה. זו שאלה גדולה למה החינוך החרדי הפרטי לבנים, שברוב מוסדותיו לא מלמדים כמעט תוכני ליבה, מקבל תקציב. אבל החרדים עדיין טוענים לקיפוח בתחום זה יחסית לחינוך הממלכתי. החרדים גם מרבים להתלונן שמפלים אותם לרעה במקומות עבודה והייצוג שלהם חסר, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שהם נלחמים ביציאה לעבודה ובהכשרה אקדמית. ב־2023 פרסם מבקר המדינה דו"ח שחשף את הכישלון בגיוס החרדים. אתר חרדים 10 החליט לתת לכך את הכותרת: "דו"ח המבקר חושף: אפליית העסקה של חרדים בתעשיות ביטחוניות". מתברר שהביקוש למהנדסי גמרא וטכנאי כשרות די נמוך בתעשיית הטילים.
אחד הביטויים היותר קיצוניים של תזת האפליה החרדית הוא הטענה שהם יותר מופלים מערבים. בפועל מצבה של החברה החרדית טוב יותר ממצבה של החברה הערבית כמעט בכל היבט, חוץ כמובן מהבחירה שגברים לא יעבדו. כך, למשל, רשתות החינוך החרדיות מקבלות תקציב כמו זה של החינוך הממלכתי, בעוד החינוך הכנסייתי הפרטי מקבל תקציב נמוך בהרבה אף שהוא מלמד תוכנית ליבה מלאה. עוד נתון מעורר מחשבה בעניין זה: לפי דו"ח העוני, קצבאות הממשלה מצמצמות 35% מהעוני החרדי, אבל רק 20.5% מהעוני הערבי.
בינואר 2024 חשף כלכליסט מסמך של אגף התקציבים שמגלה את התפלגות חלוקת כרטיסי המזון שמחלק משרד הפנים, שמרבית השרים שעמדו בראשותו בעשור האחרון הגיעו מש"ס, אחרי שכבר הונהגה חלוקה משופרת שהוסיפה אוכלוסיות מסוימות. חלקם של החרדים בקרב הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי עומד על 9% אבל הם קיבלו 30% מסכום הכרטיסים. חלקם של הערבים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי עומד על 47%, אבל הם קיבלו 23% מסך הכספים. בנוסף, על פי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, החרדים מקבלים 55% מההנחות במעונות היום, בעוד הערבים מקבלים 6%. המספרים, אם כן, מספרים סיפור שונה מזה שהחרדים דבקים בו.