ההתנהלות הפיננסית של הישראלים ממוצעת במערב, אך הפערים באוכלוסיה עמוקים
הכישורים נמדדים ע"פ ידע פיננסי, התנהגות פיננסית והאופן שבו אנשים חושבים על כסף; לפי מחקר של בנק ישראל, יהודים לא־חרדים (חילוניים ודתיים לאומיים) מציגים את הרמה הפיננסית הגבוהה ביותר, בעוד בחברה הערבית הרמה הנמוכה ביותר; קיים גם פער מגדרי, ובין קבוצות גיל
דוח חדש של חטיבת המחקר בבנק ישראל, במסגרת סדרת "ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות", מצביע על כך שרמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע במדינות ה־OECD. אך מתחת לממוצע מסתתרים פערים חברתיים, מגדריים ותרבותיים משמעותיים.
האוריינות הפיננסית נמדדה על פי שלושה רכיבים עיקריים: ידע פיננסי, התנהגות פיננסית וגישה פיננסית (האופן שבו אנשים חושבים על כסף).
המדד המשוקלל של ישראל קרוב לזה של שאר מדינות ה־OECD, אך כשבוחנים את קבוצות האוכלוסייה בנפרד, מתבררת תמונה מורכבת בהרבה.
על פי הדוח, יהודים לא־חרדים מציגים את רמת האוריינות הפיננסית הגבוהה ביותר בישראל, בעוד שבחברה הערבית הרמות הנמוכות ביותר – גם לאחר שלוקחים בחשבון משתנים כמו הכנסה, גיל והשכלה.
החוקרים מסיקים מכך כי ייתכן שמדובר לא רק בפערי ידע, אלא גם בחסמים תרבותיים או מערכתיים, כגון נגישות נמוכה לשירותים פיננסיים וחשיפה מוגבלת למידע כלכלי.
פערים ניכרים קיימים גם בין נשים לגברים: הציונים של נשים נמוכים באופן עקבי משל גברים, והפער בישראל גדול מזה שנמדד ברוב מדינות ה־OECD.
בנוסף, קיימים פערים בין קבוצות גיל – אך כאן נרשמת מגמה ייחודית: בישראל דווקא הצעירים מפגינים אוריינות פיננסית גבוהה יותר מהמבוגרים, בניגוד למגמה העולמית שבה הידע הפיננסי נוטה לעלות עם הגיל.
החוקרים מציינים כי מדובר בשינוי דורי חיובי, המעיד על כך שצעירים נחשפים מוקדם יותר לכלים פיננסיים דיגיטליים ולמידע כלכלי ברשת.
המחקר מצא קשר מובהק בין רמת האוריינות הפיננסית לבין החוסן הכלכלי של משקי הבית: אנשים בעלי ידע פיננסי גבוה נוטים לנהל תקציב, לחסוך לטווח ארוך, ולהתנהל באופן מושכל יותר מול מוסדות פיננסיים.
שיעור ההחזקה במוצרים פיננסיים – כמו חיסכון פנסיוני, ביטוח חיים או השקעות לטווח בינוני – גבוה משמעותית בקרב בעלי אוריינות פיננסית גבוהה.
למרות שהתמונה הכללית של ישראל דומה לזו של שאר מדינות ה־OECD, בבנק ישראל מדגישים כי הפערים הפנימיים במדינה גדולים יותר מהממוצע הבין־לאומי.
בעוד במדינות רבות הפערים בין קבוצות אוכלוסייה נובעים בעיקר מהבדלים בהשכלה ובהכנסה, בישראל הם משקפים גם שונות תרבותית וחברתית עמוקה – במיוחד בין החברה היהודית לחברה הערבית.
לפי הדוח: "למרות שהציון הכללי של ישראל דומה לממוצע ה-OECD, פערי העומק בתוך ישראל — בעיקר הכנסה ומגדר — גדולים מהמקובל ב-OECD. יוצא דופן בולט: בישראל צעירים מובילים מבוגרים, בניגוד למגמה העולמית".
הדוח ממליץ לממשלה לפתח תוכניות חינוך פיננסי ממוקדות, מותאמות תרבותית ולשונית, ובפרט בחברה הערבית ובקבוצות אוכלוסייה שבהן רמות הידע הפיננסי נמוכות מהממוצע.
בנוסף, מציע הבנק להקים תשתית מדידה סדורה וקבועה, שתאפשר לבחון לאורך זמן שינויים במיומנויות הפיננסיות ובאופן השימוש של הציבור בשירותים הפיננסיים.
החוקרים מציינים כי האוריינות הפיננסית היא תנאי הכרחי להתנהלות כלכלית נבונה – אך גם תוצר של סביבת חיים כלכלית מתפקדת.
לדבריהם, כדי לצמצם את הפערים לא די בהעברת ידע, אלא יש צורך בהגברת הנגישות של קבוצות מוחלשות לשירותים פיננסיים ולמידע אמין, ובחיזוק האמון בין הציבור לבין המערכת הבנקאית והממשלתית.
לדברי בנק ישראל, הנתונים מצביעים על כך שישראל ניצבת כיום במקום טוב באמצע, אך ללא פעולה יזומה לשיפור האוריינות הפיננסית – ובמיוחד לצמצום הפערים בין קבוצות – קיים סיכון להעמקת הפערים הכלכליים בחברה הישראלית.
