פרשנות
בלי ביטחון תקציב 2026 לא יקרה
כרגיל לקראת אישור תקציב המדינה מתחדשים הוויכוחים בין האוצר למערכת הביטחון. שלא כרגיל, לא ברור על מה הם מתווכחים ומתרבים הסימנים שלא יהיה תקציב 2026.מה שנשאר לנו זאת הקריאה הכמעט קבועה והראויה להישמע – על צה"ל להתייעל
לא היה קשה לזהות את האלמנט החוזר בנאומיהם של בכירי האוצר אתמול, המנכ"ל אילן רום, הכלכלן הראשי שמואל אברמזון, סגנית הממונה על התקציבים תמר לוי־בונה, וכמובן שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בעצמו, שהתמקדו בצורך לרסן את תקציב הביטחון. כל אחד מהם עשה זאת בסגנון שונה. המנכ"ל רום חשף כי ברשות המסים פתחו בחקירה פלילית על שימוש בימי מילואים כתשלום לספקים, ובכך ניסה להדגים כי בצה"ל יש חוסר שליטה ובזבוז משווע. סגנית הממונה על התקציבים לוי־בונה אמרה, כי "עלינו לחתור לתקציב ביטחון כמה שיותר קרוב למה שהיה צפוי ערב המלחמה". שר האוצר סמוטריץ' הפציר בעיתונאים הכלכליים שנכחו בחדר לגבות את האוצר במלחמתו מול מערכת הביטחון, ולהיות ביקורתיים כלפי הדרישות הביטחוניות.
ויכוחים בין משרד האוצר למשרד הביטחון הם ריטואל קבוע מדי תקציב. מאז המלחמה הוויכוח העקרוני הזה הוא חשוב במיוחד, שכן פזרנות מוגזמת בתקציב הביטחון עשויה לפגוע באיכות החיים של אזרחי ישראל. אבל הוויכוח שהוצג אתמול בפני העיתונאים היה שטחי ודל. לא הוצגו שורשי הוויכוח שבין הצדדים, לא הוסברו מה דרישות משרד הביטחון וכמובן שלא היה ברור לאף אחד מהנוכחים כיצד ייתכן שאנחנו נמצאים כבר בנובמבר 2025, ואנשי האוצר הבכירים לא בטוחים על מה הם רבים עם משרד הביטחון.
אם סמוטריץ' רוצה שיצדדו בעמדת האוצר מול מערכת הביטחון, אי אפשר להישאר ברמת הסיסמאות.
הסיסמה העיקרית של האוצר אל מול משרד הביטחון הוצגה לראשונה על ידי המנכ"ל רום, "יש סיכום תקציבי בינינו לתקציב 2026, הם צריכים לעמוד בסיכום". הכוונה היא לסיכום שהתקבל ביולי לפיו יתווספו 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון בשנים 2025–2026, מהם 15 מיליארד כבר בשנת 2026. אלא שרום לא הזכיר שהסיכום עצמו מחריג את הוצאות הביטחון השוטף, כלומר הסיכום ל־2026 כולל את ההתעצמות וחידוש המלאים, אך לא כולל את העובדה שימי המילואים בשנים הקרובות יהיו רבים יותר מאשר ערב המלחמה.
בהמשך מסיבת העיתונאים נשאל סמוטריץ' על כך, והוא הסביר כי אם במערכת הביטחון יעמדו בסיכום וידרשו רק עוד כסף על "ביטחון שוטף", הוא חושב שיהיה אפשר להכיל את האירוע. השר הסביר אחרי מסיבת העיתונאים כי גם אם מערכת הביטחון תדרוש 50 אלף מילואימניקים, הוא יידע לעמוד בזה תקציבית, וכי זה ויכוח של כמה מיליארדים ויהיה ניתן להגיע להסכמה באמצע. מנגד, סגנית הממונה על התקציבים אמרה ש"הוויכוח הגדול הוא על היקף הביטחון השוטף, וזה ויכוח שעשוי להגיע לעשרות מיליארדים".
במילים אחרות, במהלך ההצגה לא היה ברור אם הוויכוח הוא על פתיחת כל הסיכום התקציבי או רק על החלקים שטרם נסגרו בסיכום התקציבי.
סמוטריץ' גם אמר במפורש במענה לשאלת כלכליסט, כי "עדיין לא הגיעה תביעה קונקרטית ממערכת הביטחון, וכי הוא מתבסס על הבנת הרמזים מראש הממשלה". כלומר, המתקפה מול מערכת הביטחון היתה מעין מתקפת מנע. יש לציין שהתחושות של סמוטריץ' קיבלו הוכחה מהירה כמה דקות אחרי מסיבת העיתונאים, כשמנכ"ל משרד הביטחון, האלוף אמיר ברעם, שלח הודעה נזעמת לתקשורת שבה אמר: "מנכ"ל האוצר מסיט את הדיון מסוגיות הליבה, קיים צורך ביטחוני להשקיע בחזרה בכשירות ולהאיץ את בניין הכוח של צה"ל ומערכת הביטחון". במילים אחרות, מנכ"ל משרד הביטחון חשף כי בכוונתו להציף דרישות נוספות הנוגעות לבניין הכוח, אף שלכאורה דרישות אלו מולאו כבר בסיכום התקציבי.
בשלב זה לא ברור באופן ודאי מה יהיו בדיוק הוויכוחים בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון, ומה יהיו הדרכים של משרד הביטחון להצדיק סטייה מהסיכום התקציבי. אבל כדאי ליישר קו על התמונה הבסיסית של המספרים. תקציב הביטחון הבסיסי – כולל הסיוע האמריקאי וכולל הסיכום התקציבי מיולי – עומד על כ־115 מיליארד שקל. במשרד הביטחון מציבים את המספר 144 מיליארד שקל כיעד. כלומר יש פער של כ־30 מיליארד שקל. באוצר מודעים לכך שצריך להוסיף כמה מיליארדים בשביל הביטחון השוטף, כנראה 10–20 מיליארד שקל. כך שהוויכוח בין הצדדים הוא על 10–20 מיליארד שקל.
מסר נוסף שסמוטריץ' ניסה להעביר, ודווקא אותו אפשר לגבות, ובלי קשר בכלל לשאלת הדרישות התקציביות של צה"ל, זו הדרישה מצה"ל להתייעל. סמוטריץ' ניסח זאת כך: "כל תוספת שצה"ל ירצה לבניין הכוח, תצטרך לבוא מהתייעלות". דרישת ההתייעלות מצה"ל נכונה בכל שנה, ובוודאי נכונה אחרי שצה"ל התרגל לשנתיים שבהן ניתן לבזבז בלי חשבון. דרישת ההתייעלות צריכה להיות בלתי תלויה בדרישות התקציביות של צה"ל. גם אם צה"ל לא היה דורש תוספת כלשהי, היה צריך להפעיל עליו לחץ תמידי להתייעל.
מכל מקום, הוויכוח על היקף תקציב הביטחון הוא משמעותי מאוד מבחינת בניית התקציב הקרוב. האופן שבו פותרים את הסוגיה הזו יקרין על כל שאר התקציב, על הגירעון, על המסים ואולי אפילו גם על הפינוקים שיקבלו מפלגות הקואליציה. העובדה שאנו נמצאים באיחור של חודשים רבים בעבודה על תקציב 2026, ואבן הפינה של התקציב לא הונחה, מעלה שאלה האם ראש הממשלה באמת מתכנן להעביר את תקציב 2026, או שההסכמה שהוא נתן לסמוטריץ' על לוחות הזמנים להעברת תקציב היא רק מן השפה ולחוץ.
העובדה שמשרד האוצר לא יודע אפילו להסכים בדיוק על מה מתקוטטים עם מערכת הביטחון, גם היא לא מבשרת טובות מבחינת הרצינות והיכולת להעביר את תקציב 2026.
