דו"ח המבקר
בזמן מלחמה, אנשי האוצר היו עסוקים בסכסוכים פנימיים במקום להעביר תקציב
מבקר המדינה חושף: במקום להתמקד בתקציב המלחמה, במשרד האוצר היו עסוקים בהטחות בוץ הדדיות והאשימו זה את זה בחוסר שקיפות ובעיכובים. התוצאה: רק 68 ימים אחרי פרוץ המלחמה הועבר תקציב מעודכן. עוד מגלה המבקר כי על אף שסמוטריץ' הבטיח לקצץ 1.6 מיליארד שקל מהכספים הקואלציוניים, בפועל הוא קיצץ רק 860 מיליון
מבקר המדינה מותח ביקורת על כך שלקח למשרד האוצר כמעט חודשיים וחצי להעביר תקציב עדכני אחרי פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר - כך בדוח שפרסם היום (ג') על ההתנהלות הכלכלית במלחמה; הגדלת התקציב ב-26 מיליארד שקל אושרה בכנסת רק 68 ימים לאחר פרוץ המלחמה, ב-14 בדצמבר. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והמשנה למנכ"ל ישראל מלאכי אמרו בתגובה למבקר כי הם לא מקבלים את הטענה כי זו "התארכות" ובסך הכל "מדובר בפרק זמן סביר לחלוטין".
מעבר להתארכות התהליך, המבקר מותח ביקורת על כך שאף שהשר אמר כי הוא יקצץ 1.6 מיליארד מהכספים הקואלציוניים, בפועל הוא קיצץ רק 860 מיליון שקל. בנוסף, המבקר מותח ביקורת על כך שתקציב המלחמה ל-2023 לא הוצג לנגיד בנק ישראל ולא התקבלה חוות דעתו. כמו כן, המבקר מבקר את העובדה שלא התקיים שום דיון בממשלה או בקבינט החברתי-כלכלי על דירוג האשראי של ישראל, על משך הזמן הרב שלקח להקים את ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון ועל כך שצה"ל לא מפקח מספק על אופן הניצול של ימי המילואים. ביקורת נוספת שמופנית במיוחד לעבר אגף התקציבים היא העובדה שרישום תקציבי 2023 לא מאפשר להבחין בצורה מדויקת בין תקציבי המלחמה לבין תקציבי שגרה, וכך השקיפות נפגעת.
דו"ח המבקר חושף טפח מהיחסים העכורים במשרד האוצר, והפך לזירה של הטחת בוץ בלתי פוסקת: החשב הכללי מאשים את אגף התקציבים בחוסר שקיפות, אגף התקציבים מאשים את החשב הכללי בכניסה לתחומיו, והשר והמשנה למנכ"ל מאשימים את אגף תקציבים בחוסר שיתוף פעולה ובניסיונות טרפוד.
כך לדוגמה, סמוטריץ' טען בפני המבקר כי הוא רצה להגדיל את התקציב למלחמה במסגרת המנגנון של "קופסה" כבר בימי המלחמה הראשונים ממש, אבל "נתקל בהתנגדות של אגף תקציבים, שסבר כי נדרשת תוספת תקציבית מועטה שניתן לאתר לה מקורות במסגרת התקציב הקיים". מנגד, באגף התקציבים אומרים ש"הם לא מכירים הנחיה כזו של השר".
בשבועות אחר כך התפתחה מתיחות משמעותית בין אגף התקציבים לבין אגף החשב הכללי, לשכת השר והמשנה למנכ"ל ישראל מלאכי, שחשו שאגף התקציבים לא מטפל מספיק מהר בדרישות תקציביות. השר החליט להקים "צוות משימה" בהובלת מנכ"ל המשרד דאז שלומי הייזלר, ובהשתתפות החשב הכללי. זה כמובן קומם את אגף התקציבים, שאמרו למבקר שמדובר ב"צוות שנועד להצר את שיקול דעתו המקצועית של אגף תקציבים, והכפפת שניהם להכרעת מנכ"ל".
שבוע לאחר מכן, יועמ"ש המשרד דאז, אסי מסינג, שם סוף לצוות המשימה ואמר כי "זה שינוי מבני ומהותי במבנה משרד האוצר". בסביבת השר עדיין טוענים שצוות המשימה לא העניק סמכות הכרעה למנכ"ל, והמבקר ככל הנראה קיבל את גירסתם.
בעוד אגף תקציבים ניסו לשמור את בניית התקציב אצלם, חוסר האמון עלה מדרגה, ובאופן חסר תקדים, השר סמוטריץ' גיבש תוכנית תקציב חלופית לזו של אגף התקציבים, אותה גיבש המשנה למנכ"ל ישראל מלאכי. הפער בין התוכניות אינו מפתיע: אגף התקציבים טען שיש צורך להוציא פחות כסף, כלומר שהמלחמה תעלה פחות, וכי ניתן לקצץ יותר כסף, בעיקר בגלל קיצוץ יותר מאסיבי בכספים הקואלציוניים.
המשנה למנכ"ל הוסיף תקציבים בהיקף של 1.2 מיליארד שקל (מתוכם 200 מיליון ליהודה ושומרון). באגף התקציבים האשימו כי "הוסיפו לתקציב שימושים לא רלוונטיים למלחמה במסווה של תקציב מלחמה של 1.2 מיליארד שקל". המשנה למנכ"ל אמר למבקר: "נוהג שבעולם הוא ששרים מציפים דרישות והדרג המקצועי בוחן". סמוטריץ' הגיב כי "תקציבים אלו נוגעים במישרין לצרכי המלחמה, טענת אגף תקציבים לא נכונה".
גם בנוגע לצד המקורות, הצדדים הטיחו בוץ אחד בשני. המשנה למנכ"ל טען כי "השר דרש מהימים הראשונים לעשות דיון תקציבי מעודכן, אך אגף תקציבים מנע את זה. אגף תקציבים גם אחר כך לא פעל להעביר את התקציב בממשלה ובכנסת". אגף התקציבים טען כי "המקורות התקציביים שהצביע עליהם המשנה למנכ"ל היו מוטעים, והם הסיבה שבגללה היה עיכוב בתקציב".
סמוטריץ' מצידו האשים את הפקידות ואמר: "העיכוב, אם היה, לא נגרם כתוצאה מיחסי עבודה לא תקינים, אלא מקושי של היועמ"ש ואגף תקציבים ליישר קו עם המדיניות שלי". חשוב לציין כי בשלב מסוים, היועמ"ש התערב ואמר כי "אין סמכות למשנה למנכ"ל להציג תוכנית תקציבית". אך לדברי השר, זה היה מאוחר מדי, והתוכנית של מלאכי כבר אומצה על ידו.
יחסי העבודה הלא-תקינים סביב העברת תקציב 2023 לא היו רק בין אגף התקציבים לבין סביבת השר, אלא גם בין אגף התקציבים לבין אגף החשב הכללי. בנקודה מסוימת, החשב הכללי התבקש על ידי שר האוצר למפות את כל הרזרבות בתקציב המדינה והגיע לסכום של כ-30 מיליארד שקל. באגף תקציבים הסבירו כי "הרזרבות הן לא באמת רזרבות" ואמרו למבקר כי "בקשת השר מהחשב הכללי הביאה לדיס-אינפורמציה. החשב הכללי העביר נתונים שלא בסמכותו, ללא ידיעת אגף התקציבים". החשב הכללי השיב כי "המידע שהוצג נשען על נתונים אמיתיים ועל הבנה מעמיקה של צרכים. הדיס-אינפורמציה נובעת מהתנהלות אגף תקציבים".
סמוטריץ' ניצל את דו"ח המבקר כדי למתוח ביקורת על היעדר השקיפות של אגף תקציבים, ועל כך שהסתירו את הסיכומים התקציביים. באגף התקציבים הגיבו כי "הטענות על היעדר שקיפות לא רלוונטית, והסיכומים התקציביים משוקפים במסמכי התקציב בהתאם להחלטת בג"ץ". הכוונה לפסיקת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בעקבות עתירת כלכליסט והתנועה לחופש המידע שחייבה את אגף תקציבים לכתוב "עיקרים לסיכומים התקציביים".
המבקר ממליץ לשר האוצר לבחון מחדש את המלצות ועדת קוצ'יק, שנועדה להסדיר את היחסים בתוך משרד האוצר. עם זאת, שאלת היחסים בתוך משרד האוצר איננה הכל: לא רק יחסי עבודה בעייתים היו כאן, אלא גם מחלוקות מהותיות, בעיקר סביב סוגיית הכספים הקואלציוניים וסגירת משרדי ממשלה מיותרים. מבחינת אגף התקציבים, צעדים אלו חשובים "בראש ובראשונה כדי להעביר מסר שהממשלה מוכנה לבצע צעדים בעלי מחירים פוליטיים ישירים". אגף התקציבים הציע לצמצם 2.5 מיליארד שקל בהסכמים הקואלציוניים, והשר הסכים לצמצום של 1.6 מיליארד בלבד. המבקר מסביר כי בפועל צומצמו רק 840 מיליון שקל מהכספים הקואלציוניים, ואלו אף גדלו במעט אחרי המלחמה.
