ניצחון לפקידות המקצועית: האוצר מבטל את הגדלת התקציב "לכל מטרה"
נציגי האוצר הודיעו כי הממשלה נסוגה מכוונתה להפוך את 5.8 מיליארד השקלים שיועדו לצרכי המלחמה להגדלת תקציב כללית. החלטה זו מצטרפת לפרס ניחומים נוסף שקיבלו בדמות ויתור על מיסוי הבנקים: הפקידות המקצועית העדיפה מס חד-פעמי של 3 מיליארד שקל שיבטיח גירעון מתחת ל-5% - על פני הכנסה קבועה שעלולה הייתה להתבטל בעתיד
הממשלה נסוגה מכוונתה להגדיל את התקציב ב-5.8 מיליארד שקל לכל מטרה, והיא הסכימה להכניס בחזרה אל תוך חקיקת התקציב את הקביעה כי הסכום יהיה מיועד רק עבור הוצאות המלחמה - כך הודיעו בדקות האחרונות נציגי האוצר בוועדת הכספים. יועמ"ש האוצר, עו"ד דודי קופל, וסגנית הממונה על התקציבים, תמר לוי-בונה, אמרו כי הם הצליחו לשכנע את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי קביעת הייעוד לכספים לא תגביל את היכולת להשתמש בהם במקרה הצורך. המשמעות היא שבחוק ייקבע בצורה ברורה שהסכום יהיה מיועד רק לצרכים הנובעים במישרין מהמלחמה.
במהלך השבוע התברר כי במהלך ישיבת התקציב החליטה הממשלה לקחת 5.8 מיליארד שקל שיועדו רק לצרכי המלחמה, ורק בתנאים מסוימים, ולהפוך אותם להגדלת תקציב לכל מטרה. הדבר נעשה בניגוד לעמדת גורמי המקצוע ובהסתרה מהם. עצם הרעיון להגדיל את התקציב "שלא לצרכי המלחמה" שידר חוסר אחריות פיסקלית.
ההערכה היא כי סמוטריץ' השתכנע בשלב מסוים כי רמיסת הכלכלנים בתקציב 2026 מסוכנת. כמו כן, סמוטריץ' הבין כי ההחלטה להקצות 5.8 מיליארד שקל "לכל מטרה" ולא רק "למטרות המלחמה" רק מזמינה עליו לחצים פוגעת בו.
פרס הניחומים הזה לפקידות המקצועית מצטרף לפרס ניחומים נוסף שניתן לפקידות היום בבוקר - הוויתור על מיסוי הבנקים ונכונות לצמצם את הגירעון בשנת 2026. במקום הכוונה של סמוטריץ' ואנשיו להטיל מס קבוע על הבנקים, שהיה מניב כמיליארד שקל בשנה - הוחלט להטיל מס חד-פעמי על הבנקים שיניב 3 מיליארד שקל בשנת 2026 ויוריד את הגירעון ל-4.9%.
נכון לעכשיו, הממשלה מצליחה להתאפק לא להגדיל את ההוצאה הממשלתית בתמורה לתוספת התקציבית הצפויה של כ-2 מיליארד שקל. זאת, על אף שיש גורמים הלוחצים כי סכום זה יוקצה לצורך ההצעה של פרופ' אבי שמחון לסבסוד משכנתאות.
מבחינה תיאורטית, ייתכן שהיה נכון יותר לשמור על הכנסה קבועה לאורך זמן מהבנקים מאשר מענק חד-פעמי, במיוחד כשהטבות המס והוצאות הריבית והביטחון הן קבועות. אבל מכיוון שבהצעת סמוטריץ' למיסוי הבנקים היו בעיות עקרוניות שהיו עלולות להביא לביטול המס בעתיד, באוצר העדיפו לקחת את הכסף שיש כעת ולא להמתין ל"ציפורים על העץ".
יתר על כן, הפקידות המקצועית באוצר התאכזבה מאוד מיעד הגירעון של שנת 2026 שהגיע ל-5.1%. הפקידות חשבה שאם הם יתאמצו להשיג גירעון של פחות מ-5%, זה ישדר כי הממשלה עדיין חושבת על הגירעון ולא מוציאה כספים ללא חשבון. ולכן, העדיפו בפקידות לקבל 3 מיליארד שקל עכשיו, למרות המחיר של העמקת הבור התקציבי בשנים הבאות.
מבחינה טכנית, תוספת של 2 מיליארד שקל לא מצמצמת את הגירעון ל-4.9%. לכן באוצר אומרים כי הם צפויים לבצע גם הפחתה של הוצאות הממשלה. ההפחתות יהיו טכניות (כלומר, העברה של כספים לשנה הבאה וכדומה). גישה זו שוב משקפת את המצוקה של הפקידות המקצועית, שמעדיפה בשלב זה רק לא לפרוץ את הגירעון הסמלי של 5%.
