האוצר: הממשלה התעלמה מהמלצתנו והגדילה את התקציב ב-5.8 מיליארד שקל ללא ייעוד
בכירי האוצר חשפו בדיון בוועדת הכספים כי הכסף שאמור לשמש לצרכים אזרחיים שנובעים מהמלחמה יועבר לרזרבה הכללית ללא מגבלות. יועמ"ש האוצר דודי קופל הודה כי הממשלה לא רצתה לקבוע מנגנון לשימוש בכסף. באופוזיציה תקפו כי דבר זה יאפשר לממשלה להשתמש בכסף למטרות סקטוריאליות
בכירי האוצר חשפו הבוקר (ג') בדיון בוועדת הכספים כי הממשלה סירבה לקבוע מגבלות והתניות לשימוש ב-5.8 מיליארד שקל שאמורים להיות מיועדים לצרכים אזרחיים שנובעים מהמלחמה. הפקידות הבכירה נאלצה לחשוף באופן פומבי כי הכסף יועבר לרזרבה הכללית ללא הגבלות, בניגוד להחלטת הממשלה המקורית שקבעה מנגנון מפורט לשימוש בכספים אלו. באופוזיציה תקפו את אנשי האוצר בטענה כי כעת אין מניעה משפטית להשתמש בכסף גם למטרות שאינן קשורות למלחמה, ובכלל זה למטרות סקטוריאליות.
בשבוע שעבר אישרה הממשלה תוספת תקציבית של 32 מיליארד שקל למערכת הביטחון ושל כחצי מיליארד שקל לצרכים אזרחיים. אך במקביל לתוספת זו, אישרה הממשלה עוד 7 מיליארד שקל כרזרבה ספציפית לצרכים ביטחוניים שתאושר רק במנגנון מסוים (אישור של רה"מ ושר האוצר והתייעצות עם ראש אגף תקציבים). מעבר לכך, הממשלה אישרה עוד 5.8 מיליארד כרזרבה לצרכים אזרחיים הנובעים מהמלחמה. בהחלטת הממשלה המקורית ובהצעת החוק הממשלתית המקורית נקבע כי סכום זה ימומש באופן דומה לרזרבה של מערכת הביטחון. כלומר, ייעשה בו שימוש רק לייעודים מוגדרים (צרכים שנובעים מהמלחמה), רק בהתקיים תנאים מסוימים (התמשכות המלחמה וכדומה), ורק בהתקיים מנגנון מסוים (אישור שרים ואולי אישור הכנסת).
אלא שבהצעת החוק שהוגשה לכנסת, אין שום אזכור מיוחד למנגנון באמצעותו יוקצה סכום זה. כלומר, הממשלה בחרה להגדיל את התקציב ב-5.8 מיליארד שקל, מבלי לקבוע שום מגבלות על הייעוד של הכסף ומבלי לקבוע תנאים בהם יהיה ניתן להשתמש בכסף. זאת, על אף שהכסף מיועד כביכול רק ל"צרכים אזרחיים" שנובעים מהמלחמה.
במהלך הדיון בוועדת הכספים, נאלצה פקידות האוצר הבכירה לחשוף באופן פומבי כי הרקע לשינוי נובע מסירוב הממשלה לקבוע מגבלות והתניות לשימוש בכסף. יועמ"ש האוצר עו"ד דודי קופל וסגנית הממונה על התקציבים תמר לוי-בונה אמרו כי הממשלה לא רצתה לקבוע מנגנון לשימוש בכסף הזה, וכי המשמעות היא שסכום זה יילך לסעיף ה"רזרבה הכללית", והממשלה תעביר בהמשך את הכסף לייעודים שבהם היא מעוניינת בתהליך המקובל של פנייה תקציבית.
במהלך הדיון תקפו נציגי האופוזיציה את אנשי הפקידות המקצועית בטענה כי נציגי האוצר היו צריכים להיות חריפים יותר בהתנגדותם למהלך הבעייתי הזה, וכי כעת אין מניעה משפטית לממשלה להשתמש ב-5.8 מיליארד השקלים הללו גם למטרות מגזריות וסקטוריאליות. נציג האוצר, יואב הכט, השיב בדיון כי "מבחינה עקרונית, יש לכספים הללו ייעוד. יש לממשלה הגדרות באלו מקרים להוציא את הכסף. אפשר לקיים דיון 'מה מונע מהממשלה לשנות את הייעוד', אבל לא נכון לצייר כאילו הכסף נועד לדברים אחרים".
יועמ"ש האוצר דודי קופל ניסה להסביר את הסוגייה המשפטית ואמר כי "זו לא שאלה משפטית פשוטה, כי מצד אחד אפשר להעביר כסף לרזרבה הכללית, אבל מצד שני, יש הוראת חוק שקובעת שייעוד הכספים בתקציב צריך להיות מוגדר. אני לא חושב שבסכום הזה אפשר להגיד שהממשלה לא יכולה לעשות כזו רזרבה".
גם היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד שלומית ארליך, הבהירה כי הדרך הראויה היא שהכנסת תוסיף התניות לגבי האופן והמקרים שבהם יהיה ניתן לממש את הסכום. בהמשך הדיון קופל הודה כי במהלך ישיבת הממשלה הפקידות המקצועית לא הבחינה ולא הבינה את משמעות השינוי בנוסח הצעת החוק, אבל לאחריה הובהר לממשלה כי הדרך הנכונה היא לקבוע מנגנון ברור למקרים ולאופן שבו ימומש הסכום. נציגי האוצר התקשו להסביר למה הממשלה התעלמה מההמלצה לקבוע מנגנון ברור לייעוד הסכום. הם אמרו כי הממשלה לא הסבירה את הסיבה והיא מתעלמת מההמלצה.
החשש של חברי הכנסת מהאופוזיציה ממוקד יותר בזווית הפוליטית והסקטוריאלית - כלומר, שהכסף המיועד למלחמה יוסט לצרכים מגזריים. החשש של המשפטנים ממוקד בכך שהממשלה מפרה את העקרונות של חוקי התקציב שקובעים שיש לכתוב בצורה פרטנית לאן הכסף הולך. אבל החשש המהותי, שכנראה הוא זה שמטריד את האוצר, זה שיש כאן פתח לפריצת התקציב ולהגדלת הגירעון אף מעבר לרמה של 5.1%. כלומר, אם יש כעת כסף ברזרבה הכללית ש"קל יותר להוציא" - אפשר להניח שמהר מאוד יהיו דרישות תקציביות אחרות, והממשלה תשתמש ברזרבה לדרישות הללו. במילים אחרות: גם אם נציג האוצר צודק שנכון לעכשיו סכום זה צבוע למטרות עתידיות של המלחמה, עצם העובדה שהוא כעת נמצא ברזרבה ואין מגבלות חוקיות איך להשתמש בו מביאה לכך שבסבירות גבוהה הכסף יוקצה למטרות אחרות.
