החוקרים הזרים מתרחקים מישראל: ירידה של יותר מ-20% בתוך שנתיים
לפי נתוני הלמ"ס, מספר החוקרים הזרים בפוסט-דוקטורט ירד ב-11.6% ב-2025, לאחר ירידה של 10.1% בשנה הקודמת. מנגד, מספר החוקרים הישראלים עלה ב-8.5% בשנה החולפת. בסך הכל פעלו באוניברסיטאות בישראל 3,115 חוקרי פוסט-דוקטורט, יותר ממחצית הזרים שבהם הגיעו מהודו
מספר החוקרים הזרים המשתתפים במחקרי בתר-דוקטורט (פוסט-דוקטורט) בישראל ירד ב-11.6% בשנת 2025, לאחר ירידה של 10.1% בשנת 2024. לעומת זאת, מספר החוקרים הישראלים עלה ב-8.5% וב-8.7%, בהתאמה. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).
בשנת 2025 עסקו 3,115 בעלי תואר שלישי במחקר במסגרת בתר-דוקטורט בשמונה אוניברסיטאות בישראל, פחות ממחציתם זרים. מספר המחקרים היה נמוך ב-60 לעומת 2024, כאשר מספר המחקרים של ישראלים גדל ב-130 ואילו מספר המחקרים של זרים ירד ב-190. בתר-דוקטורט הוא שלב של מחקר עצמאי המתקיים לאחר השלמת התואר השלישי.
החוקרים הזרים הגיעו מ-73 מדינות, כאשר יותר ממחציתם (52%) הגיעו מהודו. אחריה ניצבות סין (8.9%), גרמניה (6.1%), ארה"ב (3.7%), איטליה (3.4%), צרפת (2.9%) ורוסיה (2.8%).
האוניברסיטה העברית מובילה במספר החוקרים במסגרת בתר-דוקטורט, עם 24.7% מכלל החוקרים, הפועלים ב-13 תחומי מחקר. אחריה נמצא מכון ויצמן, שבו פועלים 16.4% מהחוקרים, ו-58.3% מהם זרים. באוניברסיטת בן-גוריון פועלים 13.9% מהחוקרים, ואילו באוניברסיטת תל אביב ובטכניון פועלים 11.7% בכל אחד מהמוסדות.
מהנתונים עולה כי קיימים הבדלים בתחומי ההתמחות בין המוסדות. האוניברסיטה העברית מובילה במספר החוקרים והמחקרים בתחומים כמו חקלאות, מדעי הרוח, שפות ומדעי החברה. מכון ויצמן מוביל במספר החוקרים במדעים הביולוגיים, ואילו הטכניון מוביל במספר החוקרים והמחקרים בתחומי ההנדסה והאדריכלות והרפואה.
