ניתוח
התצהיר שיגיש רונן בר מושך את נתניהו למלכודת של עדות כזב
ראש הממשלה אמור להגיש תצהיר תגובה לתצהיר שראש השב"כ צפוי למסור מחר, ויפרט עובדות שהובילו לפיטורים, כמו ניסיון לגייס את השב"כ למטרות אישיות ופוליטיות ולטרפוד חקירות. סתירות יאלצו את השופטים לקבוע מי משקר
אין איסור פלילי וגם לא הלכתי לשקר. שני האיסורים - הפלילי וההלכתי - הם על עדות שקר. כך, האיסור הפלילי בחוק העונשין על מתן עדות שקר וכך האיסור מעשרת הדיברות "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר". ומכיוון שראש הממשלה מקפיד לשמור גם על החוק וגם על עשרת הדיברות שאינם אוסרים לשקר, הוא לא נמנע מכך מדי פעם. הרי כל מה שלא נאסר - מותר. אלא שעכשיו, הוא עלול להתקרב לקו העברייני, להפרת שני האיסורים הרשמיים על עדות שקר. זאת במידה שישקר בתצהיר לבג"ץ שעליו להגיש עד יום חמישי בתגובה לתצהיר שאמור להגיש היום ראש השב"כ רונן בר, לאחר שבג"ץ איפשר לו לדחות את הגשתו ביממה.
לכן, בפני נתניהו כמה אפשרויות: לסתור או שלא לסתור את תצהיר בר; להימנע מהגשת תצהיר, ואז ייאלץ בג"ץ לפסוק לפי תצהירו של בר; להגיע בכל זאת להסכמה על מועד פרישה של בר מראשות השב"כ. אפשרות זו מותנית בין היתר בהסכמה על מחליף ראוי.
1 צפייה בגלריה
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. השופטים רמזו לשליחי המלך ללכת בדרך המלך
(צילום: שלו שלום)
לרוב, בעתירות לבג"ץ, אין צורך בהכרעה עובדתית בין גרסאות סותרות. במקרה הנוכחי, בדיון שהתקיים בבג"ץ לפני כשבועיים, ביקשו השופטים לדעת מהי התשתית העובדתית שהצדיקה את "חוסר האמון" שהטיח נתניהו בבר. לא די היה להם בקנקן אלא בתוכנו. "עליכם להציג בפניו תשתית מסוימת שעליה מבוסס חוסר האמון", הסביר השופט סולברג לבא כוח נתניהו את ההליך התקין, "להזמינו לישיבת הממשלה ולקבל את חוות דעתה של היועמ"שית". והוסיפה השופטת דפנה ברק־ארז: "כשיש טענות על חוסר תפקוד ויכולת ביצוע, יש עובדות שצריך להגיב עליהן, מה העובדות שהוצגו בפני ראש השב"כ?”.
1. מקרה דומה שהציף חילוקי דעות בין דרג מדיני לביטחוני הוא בג"ץ שהורה על הורדת התנחלות אלון מורה ב־1979. הרמטכ"ל דאז רפאל איתן הציג בתצהירו את הצורך הצבאי שבהקמת היישוב האזרחי דווקא בנקודה המסוימת שבה הוקם. לעומתו, שר הביטחון עזר ויצמן קבע שניתן היה לממש את צורכי הביטחון גם שלא בדרך הקמת היישוב במקום הקמתו. בג"ץ קיבל את העמדה שהצורך הצבאי לא היה השיקול המכריע והורה על פינוי ההתנחלות שהוקמה על קרקע פרטית. במקרה שלפנינו, אם בג"ץ יקבל מנתניהו ובר גרסאות שונות בנוגע לעילת הפיטורים, עומדות בפניו שתי דרכים. האחת, שאלות הבהרה מטעם בית המשפט, והשנייה, הנדירה יותר, חקירה נגדית של שני הצדדים. פרקליטו של נתניהו עו"ד ציון אמיר כבר הודיע על תשוקתו לתצהיר ולחקירה נגדית של בר. השופטים הבהירו לו שאחרי מתן הצו על תנאי, יידרש תצהיר גם מנתניהו. וכך הם כתבו בהחלטתם.
אם כבר נדרשים להיסטוריה המשפטית כדאי לחזור לעוד חילופי דברים בין עו"ד אמיר לשופטים מלפני שבועיים. "אנחנו במלחמה עצימה בשבע זירות, מול העולם כולו", קונן אמיר, "ואתם מציעים לי הליך סדור כאילו שאנחנו בשוויץ". ברק־ארז הזכירה לו את אחד מפסקי הדין המפוארים של בג"ץ בפרשת "אל כרבוטלי". בעיצומה של מלחמת העצמאות, פחות מארבעה חודשים לאחר שהוקם בית המשפט העליון, ביטלו השופטים מעצר מינהלי ללא משפט וללא צו מעצר שיפוטי של ערבי תושב יפו שנעצר בהוראת מערכת הביטחון.
למותר לציין שפסקי הדין האלה, בעניין אלון מורה ואל כרבוטלי, שנלמדים היום בפקולטות למשפטים כמופת של דמוקרטיה, שלטון חוק, זכויות אדם ועצמאות הרשות השופטת, היו מוקעים ונרמסים היום בידי המערכת הפוליטית כמעשי פגיעה ובגידה במשילות ובביטחון הלאומי. באקדמיה המשפטית שתעוצב מעתה בידי קרנפי ההפיכה המשטרית הם יתויגו כדוגמאות של הפרת החוק בידי שופטי בג"ץ ששלטו כאן בעידן הדיפ סטייט.
2. כשראשינו היו טמונים עמוק בחול, חול המועד, נרשם בשבוע שעבר ניסיון של נתניהו להימלט מבשורת התצהיר. עו"ד יהודה פואה הגיש בשם משפחות חללים בקשה לבג"ץ לבטל את צו הביניים שמעניק "חסינות לרונן בר וזאת על מנת לאפשר לראש הממשלה ולממשלת ישראל לממש את סמכותם לפטר את מר רונן בר לאלתר, לטובת ביטחון המדינה, שלטון החוק, והחזרת האמון הציבורי במוסדותיה". נתניהו, באמצעות עו"ד אמיר, הצטרף לבקשה ואף גיבה אותה. בג"ץ דחה את הבקשה לנוכח ביסוסה הבלעדי על פרסומים בכלי התקשורת. "כל החלטה נוספת שלנו", הוסיפו השופטים, "תתבסס על התצהירים שאמורים להיות מוגשים בימים הקרובים", ורמזו לכל שליחי המלך ללכת בדרך המלך ולא בנתיבי הקומבינה והמעקף שכה חביבים עליהם.
3. מחר יוגש תצהיר שיתבסס בעיקר על מכתבו של רונן בר שהוגש לבג"ץ לפני שבועיים באמצעות היועמ"שית. אולי עם תוספת חסויה. והפעם הוא ייחתם כתצהיר, כלומר יוגש בשבועה לבית המשפט ולפיו ניתן יהיה לקבוע ממצאים עובדתיים, כבסיס להחלטה האם נתניהו שקל או לא שקל שיקולים זרים בהחלטת הפיטורים. במכתב הוא מפרט ארבעה אירועים עובדתיים שהקימו עליו את "חוסר האמון" של נתניהו בו, וכוננו את פיטוריו.
הראשון: חוות דעת לדחיית משפטו הפלילי של נתניהו. "במהלך נובמבר 2024 דרש ממני ראש הממשלה באופן חוזר ונשנה, לתת חוות דעת ביטחונית אשר תקבע למעשה כי הנסיבות הביטחוניות אינן מאפשרות את קיומה של עדותו הרצופה במשפטו הפלילי. הגעתי למסקנה כי אין מניעה ביטחונית לקיום העדות במתכונת שנקבעה. אי־הסכמתי לקבל את דרישות ראש הממשלה בעניין זה, נתנה, לדעתי, את האות להעלאת הטענה לפיה שורר בינינו 'חוסר אמון' כביכול".
השני: ההדלפה ל"בילד". "ראש הממשלה גינה חקירה שהחלה לבקשת צה"ל בחשד להעברת מידע מסווג למי שהועסקו כעוזריו הקרובים של ראש הממשלה, אף שאין ברשותם הכשר ביטחוני, ומהם לעיתון 'בילד' לאחר שהפרסום בארץ נפסל על ידי הצנזורה, במטרה להטות את השיח הציבורי בנושא החטופים. החקירה היתה לצנינים בעיני ראש הממשלה והוא כינה את רשויות החקירה בנובמבר 2024 'מכונת ציד'".
השלישי: קטאר־גייט. "בימים אלה מתקיימת חקירה הנוגעת לחשדות באשר למעורבות של קטאר, מדינה תומכת חמאס, בלשכת ראש הממשלה. גם אל מול חקירה זו מתקיים מסע השחרה ודה־לגיטימציה, שנועד להרתיע את גורמי החקירה ואכיפת החוק". והוא מצטט מסרטון של נתניהו: "הבנתי שיש פה חקירה פוליטית אבל לא ידעתי עד כמה. זה ציד פוליטי שנועד רק למטרה אחת — למנוע את הפיטורין של ראש השב"כ".
הרביעי: מול המחאה. "נדרשתי לעמוד על עצמאותי המקצועית גם באירועים הנוגעים לאופן הטיפול של השירות בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל ובכל הנוגע להפעלת סמכויות השירות לפעולה מול אזרחי המדינה".
אלה סיפורים עובדתיים, לא דיונים על הקמת ועדת חקירה, "משטרה חשאית" ונושאים כמו נאמנות ואמון. נתניהו יידרש לסתור את בר "ולאלץ" את בג"ץ להכריע מי מהשניים משקר. לא בטוח שנתניהו ירצה להגיע למקום הזה.
