מסכת הלחצים של השר חיים כץ והשוט באוויר על יו"ר הכללית: כך נראה המערב הפרוע של הפוליטיקה
יוחנן לוקר תיאר כיצד שר הבריאות ניסה לכפות עליו מינוי מנכ״לית לקופה כתנאי לעצירת עבודת הוועדה של משרד הבריאות לבדיקת התנהלות דירקטוריון כללית. האקט מאותת: עדיף להתיישר עם הפוליטיקאים, ואם לא - תחטפו בעוצמה
הפרסום אתמול באתר כלכליסט על הלחצים שהפעיל שר הבריאות חיים כץ על יו"ר שירותי בריאות כללית יוחנן לוקר למנות מנכ"לית שהוא והמשרד חפצו בה לקופה הגדולה בישראל, ובתמורה לכאורה הוא ידאג לכך שוועדת בדיקה מיוחדת שהקים המשרד לבדיקת הממשל התאגידי בכללית תיסגר – הוא תמרור אזהרה. מצד אחד, על רגולטור לבדוק לעומק גופים שתחת אחריותו, כאשר לטעמו קיימת בהם בעיית התנהלות, המסכנת את יציבותם — וגם בסמכותו לדרוש תיקון ליקויים. מצד שני, הניסיון של הדרג הפוליטי להתערב בהליכים פנימיים של תאגיד ציבורי תוך עיקום לכאורה של כללי הממשל התאגידי התקין, באמצעות מה שגורמים בדירקטוריון כללית מכנים "ניסיון סחיטה באיומים" נראה כמו מערב פרוע, ניסיון להשיג דריסת רגל בעוד גוף גדול, עשיר וחזק. נדמה שהאקט הביריוני הזה הוא עוד דוגמה לכוחנות פוליטית שמאותת לכל: עדיף להתיישר עם הפוליטיקאים, ומי שלא — החרב תנחת על ראשו.
זו היתה פגישה קצרה בארבע עיניים בלשכתו של השר כץ, אז מ"מ שר הבריאות, בסוף אוגוסט. "אני מרגיש שאני מסתובב עם אקדח על הרקה. הרגשתי שאני נסחט", אמר לוקר לאנשים אותם שיתף בתוכן השיחה. לוקר סיפר להם, שכץ דרש ממנו שני דברים: הראשון, לקצץ את משרתו ל־80%, והשני: לדאוג שמנכ"לית כללית הבאה תהיה פרופ' אורלי וינשטיין, בכירה לשעבר במשרד הבריאות ובכללית וכיום מנכ"לית שיבא נגב (ובתפקידה אמורה להקים את בית החולים הממשלתי החדש בבאר שבע).
וינשטיין היתה אחת משבעה מועמדים על שולחן ועדת האיתור לתפקיד מנכ"ל כללית במקום אלי כהן שהתפטר. לפי עדויות שהגיעו לכלכליסט, לוקר סיפר, שכץ רמז לו בבוטות שאם דרישתו תיענה, השוט המונף מעל דירקטוריון כללית בדמות ועדת הבדיקה שמאיימת לבצע שינויים מהפכניים בדירקטוריון ובממשל התאגידי בקופה, שאז היתה בהקפאה בהוראת כץ – תיעלם מהעולם ו"הסיפור ייסגר".
1 צפייה בגלריה
פרופ' אורלי וינשטיין. כץ לחץ למנות אותה למנכ"לית שירותי בריאות כללית, לוקר סירב
(צילום: אוראל כהן)
"לשר התחלף הדיסקט"
אלא שלוקר סירב, וכעבור כמה שבועות דירקטוריון כללית הודיע על מינוי ד"ר איתן ורטהיים למנכ"ל. דירקטורים בכללית טוענים ש"מאותו רגע היה ברור שמתחלף לכץ הדיסקט", ושכץ אמר ללוקר שהוא "תקע לו סכין בגב". לא חלף זמן רב, וכץ שלח ללוקר מכתב עם דרישות מיידיות לתיקון ליקויים בממשל התאגידי בקופה וביחסים שבין ההנהלה לדירקטוריון, ועם מינויו בסוף נובמבר לשר בריאות קבוע הוא הורה להחזיר מהמקפיא את פעילות ועדת הבדיקה, שהיא בעלת סמכויות נרחבות בדומה לוועדת חקירה ממלכתית.
במשרד הבריאות ובלשכת כץ רואים בוועדת הבדיקה פעולה הכרחית לאור תחלופת מנכ"לים תדירה בכללית (שלושה מהם תחת היו"ר לוקר) ועזיבת מנהלים בכירים, לצד "מעורבות ניהולית חריגה" של הדירקטוריון ו"מיקרו מנג'מנט" של הנהלת הקופה, כאשר לוקר, לשיטתם מתנהל כ"מנכ"ל־על". מנגד, בכללית רואים בוועדה "ניסיון להשתלטות פוליטית על הכללית" וניסיון להצר את סמכויות הדירקטוריון. העימות הזה מגיע לשיא כעת: לאחר שבכירי הכללית כבר העידו בפני הוועדה, היא מגבשת כיום את מסקנותיה, שעשויות להיות בעלות השלכות מרחיקות לכת על דירקטוריון כללית ועל לוקר.
מדובר בוועדה בת חמישה חברים, בראשות עו"ד יואל בריס, שהוקמה ביולי ביוזמת מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ובאישורו של שר הבריאות הקודם אוריאל בוסו מש"ס, לאחר שהפעילו את סעיף 37 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שלא הופעל עד אז מעולם. מטרתה לחקור את "הטענות העולות ביחס לדירקטוריון הקופה והעומד בראשו" ולבצע שינויים ביחסים שבין ההנהלה והדירקטוריון. בר סימן טוב טען ש"הקופה אינה מתנהלת כראוי וקיים חשש כי לא תוכל לתת לחבריה את שירותי הבריאות לפי חוק". בכללית מנגד טענו, שאין חשש ליציבות הקופה, ושלכל אחד ממקרי העזיבה של המנכ"לים יש הסבר.
כדי להימנע מהתערבות חיצונית מינה דירקטוריון כללית את שופט העליון בדימוס פרופ' יורם דנציגר להמליץ על כללים לשיפור דרכי העבודה בין הדירקטוריון להנהלה. זה לא סיפק את משרד הבריאות, שהקים את הוועדה, ובעקבות זאת הכללית עתרה לבג"ץ בטענה כי מאחורי המהלך "עומד רצון להשתלט על הכללית ועל משאביה".
באותם ימים ש"ס פרשה מהקואליציה, בוסו נאלץ להתפטר וכץ מונה כמ"מ שר הבריאות והודיע על הקפאת פעילות ועדת הבדיקה לאחר שאמר אז כי היא "היתה לגופו של איש אחד, של יוחנן לוקר". הוא הקים צוות הידברות משותף לכללית ולמשרד הבריאות, במטרה להגיע בהסכמה לתיקונים נדרשים בממשל התאגידי בכללית. במקביל, ב־27 באוגוסט, כץ קרא ללוקר ללשכתו, באותה פגישה שמתוארת בפתיחה.
לדברי גורם שנחשף לתוכן השיחה, "יוחנן היה בשוק. הוא ראה בכך דבר שנוגד לכאורה כל מינהל תקין, שהרי באותה עת הכללית ניהלה תהליך סדור לבחירת מנכ"ל בוועדת איתור בראשות שופטת. יוחנן סיפר שהשר נתן לו להבין שאם וינשטיין תמונה — הסיפור של הוועדה ייסגר. השר גם אמר לו לקצר את תהליך ועדת האיתור, כי 'אתה לא מאמין מה יקרה אם הם חוזרים' — כשהכוונה לחזרה של ש"ס למשרד הבריאות".
כץ לא הרפה. למחרת הוא ביקש לפגוש את לוקר בדחיפות במשרדי הכללית בתל אביב, ובאותה פגישה חזר על דרישתו. לוקר, לפי עדויות, סירב וענה לכץ: "אדוני, אני לא מתכוון לעבור עבירות כמוך". בהמשך, טוענים גורמים בכללית, כץ שוחח בטלפון עם לוקר וחזר על בקשתו "ואפילו זרק שנתניהו תומך בה. יוחנן אמר לו שהוא מרגיש שהוא נסחט".
כץ: "האמירות שקריות"
ב־18 בספטמבר לוקר תיאר את מסכת הלחצים עליו בישיבת דירקטוריון הכללית. אחד הדירקטורים משחזר: "זה היה מאוד מתסכל. הרגשנו שמישהו מנסה לקחת לנו את הסמכות, ועוד מנופף מעלינו בחרב של ועדת הבדיקה. זו היתה תחושה של שוק, שמנסים פה להשתלט על הכללית".
לוקר תיאר באותה ישיבה גם פגישה עם בר סימן טוב, שהבהיר לו, לטענת לוקר, שהמשרד רוצה לראות כמנכ"ל אחד מהשלושה: אורלי וינשטיין, איציק קרייס מנכ"ל שיבא או רוני גמזו לשעבר מנכ"ל איכילוב. "אלא שגמזו וקרייס לא היו מוכנים להגיע לתפקיד, והיה ברור ששמותיהם נזרקו כדי לסמן את המועמדת שרצו במשרד הבריאות — וינשטיין", טוענים גורמים בדירקטוריון.
במשרד הבריאות אומרים מנגד, כי לוקר עצמו יזם את הפגישה, "על מנת לנהל שיח על המועמדים האפשריים. מבלי להתייחס לגופו של אדם, בשיחה עלו שמות של מועמדים פוטנציאליים מתאימים לניהול הקופה בשים לב לצורך לייצב את הנהלת הקופה ואת מנגנוני העבודה של הנהלת הקופה מול הדירקטוריון".
בכללית זירזו את הליכי הבחירה במנכ"ל ובסוף ספטמבר אישר הדירקטוריון את המלצת ועדת האיתור לבחור, כאמור, בד"ר ורטהיים. לדברי גורם בכללית, "המשמעות היתה ברורה — עימות עם כץ". ואמנם באמצע אוקטובר, אחרי שנכשל הניסיון להגיע להסכמות בצוות המשותף, כץ שלח ללוקר מכתב עם דרישות שעל דירקטוריון הקופה ועל היו"ר "ליישם מיידית", בין השאר תיקון סעיפים שונים בתקנון הקופה ודרישה מלוקר שמשרתו תקוצץ ל־75%.
לוקר טען מנגד שהשינויים הנרחבים לא יכולים להתבצע בלחץ זמנים, כפי שדרש השר. בסוף נובמבר הורה כץ לחדש את פעילות ועדת הבדיקה, ובתחילת דצמבר הכללית משכה את עתירתה לאור המלצת שופטי בג"ץ. גורמים בכללית מאשימים שמדובר ב"וועדה מטעם". לטענתם, "מנכ"ל משרד הבריאות מנווט את עבודתה. התחושה היא שהמטרה סומנה מראש ושהשר סינדל אותה בכך שסימן לה את הכיוון לגבי מסקנותיה. נראה שיש פה רצון להשתלט על הכללית".
מלשכתו של כץ נמסר: "האמירות המיוחסות לשר שקריות ואינן ראויות לתגובה. עם כניסתו לתפקיד מ"מ שר הבריאות כץ החל לטפל במשבר הניהולי בכללית ומשכך הקפיא את עבודת ועדת הבדיקה. בהמשך אף מינה צוות משותף כדי לנסות להגיע להסכמה בעניין ההסדרה הניהולית הנדרשת בכללית. משלא היתה נכונות מצד הכללית להסדרת מערכת היחסים הניהולית בהסכמה, חודשה עבודת ועדת הבדיקה שתגיש את מסקנותיה לשר, כנדרש".
ממשרד הבריאות נמסר: "ועדת הבדיקה פועלת באופן עצמאי ומקצועי ללא הכוונה מצד המנכ"ל. חבריה הם אנשי מקצוע בכירים והם האמונים על ממצאיה והמלצותיה. הטענות בדבר 'ועדה מטעם' או מעורבות כזאת או אחרת חסרות יסוד. ככל ודירקטוריון כללית סבור כי אין פגם בהתנהלותו, הרי שלא אמורה להיות לו התנגדות לבדיקה. על כן, תמוהה ההתנהלות והחשש מהבדיקה של הוועדה שהקים הרגולטור".
