מחקר: השכלה נמוכה מובילה את היוצאים בשאלה לשכר נמוך מאוד
80% מהצעירים שנוטשים את החברה החרדית משתלבים בשוק העבודה, אך בשכר נמוך וחלקם חווים עוני. בהיעדר השכלה, השכר הממוצע מגיע לכשני שלישים בלבד מהשכר באוכלוסייה הכללית
השכר הממוצע ליוצא בשאלה (עוזב החברה החרדית) נמוך בשליש מהשכר הממוצע ליהודי לא חרדי. אף ששיעור התעסוקה של יוצאים צעירים גבוה ועומד על מעל 80%, 58% מהם מועסקים במשרות בשכר נמוך. בעקבות זאת 30% מהצעירים היוצאים מדווחים שהתמודדו עם עוני בשנים האחרונות. כך עולה ממחקר של מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית במכון אהרן למדיניות כלכלית, ד"ר הלה אקסלרד, ומשנתון יוצאים לשינוי לשנת 2025, שעורכים צביקה דויטש וד"ר אדר אניסמן ממחלקת המחקר של יוצאים לשינוי, המתפרסמים היום. השכר הממוצע לגבר יוצא בשאלה עומד על 13,189 שקל. זה אמנם גבוה ב־23.7% מהשכר הממוצע לגבר חרדי, 10,643 שקל, אבל זה פחות משני שלישים (65%) מהשכר הממוצע ללא־חרדי – 20,269 שקל. הדבר נובע בעיקר מכך שרוב היוצאים הם בוגרי ישיבות קטנות, ישיבות חרדיות לגילאי תיכון שאין בהן לימודים כלליים.
אצל נשים הפערים נמוכים יותר, מכיוון שהן הנשים החרדיות והן היוצאות בשאלה למדו במוסדות שמלמדים בהם מקצועות ליבה, גם אם ברמה נמוכה יותר מבמערכת החינוך הממלכתית. השכר הממוצע ליוצאת בשאלה עומד על 11,356 שקל. זה 9.1% יותר מהשכר הממוצע לאישה חרדית שעומד על 10,406 שקל ו־82.2% מהשכר הממוצע ליהודייה לא חרדית – 13,807 שקל.
30% מהיוצאים הצעירים התמודדו עם עוני בשנים האחרונות, כפול משיעור החרדים מבית (17%) והלא חרדים (15%) בני גילם. אחד מכל שלושה יוצאים צעירים (32%) מדווח שאינו מצליח לעמוד בהוצאות החודשיות, בהשוואה ל־22% מהצעירים החרדים ואחד משישה צעירים לא חרדים (17%).
שיעורי התעסוקה של היוצאים דווקא גבוהים מאוד: 80% מהיוצאים לשאלה בני 25-34 מועסקים, לעומת 84ֵ% אצל הלא חרדים ו־41% מהחרדים. אלא שלפי השנתון, חלק גדול מהיוצאים עובדים בעבודות בשכר נמוך: 58% מהיוצאים עובדים במשרות שלא דורשות לימודים או הכשרה מקצועית, דוגמת נהגים ובעלי מלאכה או בענף המכירות והשירותים. אפילו אצל החרדים המצב טוב יותר: רק 34% עובדים במשרות כאלו, כנראה משום שכחצי מהגברים ממילא רשומים בישיבות.
היוצאים מתמודדים עם תמהיל חסמים בדרכם לרכוש השכלה. על פי המחקר של מכון אהרון, ל־73% מהיוצאים הגברים אין תעודת בגרות ול־41% מהיוצאות. ההשכלה הבסיסית שולחת את היוצאים להכשרות מקצועיות במקצועות בשכר נמוך כמו איפור ובניית ציפורניים אצל נשים ונהגי רכב ציבורי אצל הגברים.
רק ל־21% מהיוצאים ו־33% מהיוצאות יש תואר אקדמי לעומת 41% מהיהודים הלא חרדים ו־51% מהנשים היהודיות הלא חרדיות. יש לזכור שהקושי לרכוש השכלה אקדמית אינו מסתכם בפערי ההשכלה, אלא קיים גם הצורך להתפרנס במקביל. זאת בהיעדר משפחה שתומכת כלכלית. עם זאת נתוני התארים האקדמיים של היוצאים עדיין גבוהים מאלה של החרדים.
מנכ"ל עמותת יוצאים לשינוי נחי פסיקוב: "אוכלוסיית היוצאים מתמודדת עם חסמים ייחודיים. בשבוע הבא נערוך את כנס EXIT בשיתוף ארגונים של יוצאי החברה החרדית, משרדי הממשלה וגורמים רלוונטיים נוספים במטרה להפוך את הנתונים הללו לתוכנית הלאומית הראשונה לשילוב יוצאים בחברה ובכלכלה".
עורכת המחקר, ד"ר אקסלרד: "מהניתוח עולה כי פערי ההשכלה הם האתגר המשמעותי ביותר להשתלבות איכותית של יוצאים ויוצאות בשוק העבודה. סגירת פערי ההשכלה תביא לעלייה של 25% בשכר הגברים היוצאים, ולעלייה של 13% בשכרן של הנשים היוצאות".
מנכ"ל עמותת יוצאים לשינוי נחי פסיקוב: "אוכלוסיית היוצאים מתמודדת עם חסמים ייחודיים. בשבוע הבא נערוך את כנס EXIT בשיתוף ארגונים של יוצאי החברה החרדית, משרדי הממשלה וגורמים רלוונטיים נוספים במטרה להפוך את הנתונים הללו לתוכנית הלאומית הראשונה לשילוב יוצאים בחברה ובכלכלה. השקעה ביוצאות וביוצאים היא השקעה בצמיחה של מדינת ישראל".
מהשנתון עולה עוד ששיעור היוצאים לשאלה עולה ככל שהגיל נמוך יותר. שיעור היוצאים בקרב בני 24-28 עומד על 11.9%, ובקרב בני 29-33 - על 11.2%. זאת לעומת 6.5% בלבד בקרב בני 49-53. השנתון מדגיש כי "עזיבת החברה החרדית היא תופעה סוציולוגית, לא דתית". זה בא לידי ביטוי בכך ששני שלישים מיוצאי החברה החרדית נשארו דתיים או מסורתיים קרובים לדת, כלומר עזבו את החברה החרדית ולא את האמונה היהודית האורתודוקסית. 48% מהיוצאים הם דתיים ו־21% מסורתיים דתיים. רק 31% הם חילונים או מסורתיים חילונים.
עוד עולה מהשנתון כי 59% מהגברים מרקע חרדי ששירתו בצה"ל הם יוצאים, ו־59% ממשרתי המילואים מרקע חרדי לעומת 8% מהחרדים. נתוני צה"ל לא סופרים חרדים אלא בוגרי חינוך חרדי. מנתוני שנתון היוצאים עולה כי רוב המתגייסים הנספרים כחרדים הם כאלה שכבר יצאו או כאלה שמנצלים את הצבא כדי לצאת בשאלה. היוצאים מתגייסים למרות ההתנגדות בחברה החרדית, ומתוך הבנה שהשירות הוא כרטיס הכניסה לחברה הישראלית.
