בלעדי
שינוי מגמה באישור עסקת צים? ישי דוידי שכנע את ניר ברקת לתמוך במכירה
לאחר פגישה עם מנהל קרן פימי, ניר ברקת הורה למשרדו לבחון מחדש את עסקת צים ולהיפגש שוב עם הרוכשות. הדרג המקצועי במשרד הכלכלה התנגד לעסקה במאי: "סיכון לתעבורה הימית ולאינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים של ישראל"
תפנית בשאלת אישור עסקת צים. שר הכלכלה ניר ברקת השתכנע, בניגוד לעמדה הרשמית שגיבש הדרג המקצועי במשרד הכלכלה, כי ניתן לאשר את העסקה וכי ביצועה ייטיב עם המדינה. לכלכליסט נודע כי העמדה של ברקת גובשה בעקבות פגישה שקיים עם מנהל קרן פימי ישי דוידי לבקשתו של האחרון ועל רקע שינוי מתווה העסקה בידי האפאג לויד ופימי ביום חמישי האחרון. החברה הגרמנית ופימי חתמו בפברואר האחרון על רכישת צים תמורת 4.2 מיליארד דולר.
מניית הזהב, שבה מחזיקה המדינה, דורשת בעלות ישראלית ותנאים נוספים מצים, שאותם אמורה לקחת על עצמה קרן פימי באמצעות הקמה של "צים ישראל", שתהיה קטנה יותר מצים של היום, ותחזיק ב־12 אוניות בבעלות ובארבע אוניות חכורות, בהשוואה ל־99 אוניות שיש לה היום.
ברקת הורה לדרג המקצועי במשרד הכלכלה לקיים פגישה חוזרת עם נציגי האפאג לויד ופימי, וזו תתקיים אחרי סוכות. בפגישה יציגו הגרמנים ופימי את טיעוניהם בעד העסקה. אם אנשי הדרג המקצועי ישתכנעו, תיסלל הדרך לעמדה רשמית של המשרד, שונה לגמרי מהעמדה הראשונית של המשרד.
משרד הכלכלה העביר במאי האחרון התנגדות לעסקה, שהצטרפה להתנגדויות של משרדי החקלאות והתחבורה. הדרג המקצועי של המשרד הוא מינהל סחר החוץ בראשות רועי פישר. בחוות הדעת של פישר במאי נמסר כי "מתווה המכירה המסתמן מהווה סיכון ישיר לתעבורה הימית ולאינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים של ישראל. עיקר הפעילות של צים מועבר לענקית ספנות גרמנית הנמצאת בבעלות חלקית של מדינות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל (קטאר וסעודיה), בעוד הפעילות המקומית מבודדת בתוך ישות חדשה (צים ישראל), שאומנם מוחזקת בבעלות ישראלית, אך נעדרת בסיס נכסים רווחי שיאפשר לה הישרדות כלכלית מעבר לשנים ספורות. מדובר בתרגיל תאגידי המרוקן מתוכן את מניית הזהב של המדינה ומסכן את האינטרסים הלאומיים שעליהם היא נועדה להגן. הפיצול של צים לשתי חברות מעלה חשש כי המתווה יוצר חברה נכה, שאיננה מסוגלת להחזיק מעמד מבחינה עסקית ותפעולית".
ברקת עצמו קיבל אז את עמדת הדרג המקצועי, בעיקר לאור התנגדותו לקשר כלשהו של ישראל עם קטאר, התנגדות שאותה הוא מביע בממשלה.
דוידי, שמקיים מסע שכנועים מסיבי לטובת אישור העסקה, טוען כי כיום החשיפה של צים כחברה ללא גרעין שליטה למעורבות קטארית וסעודית הרבה יותר גדולה מאשר אחרי עסקה עם האפאג לויד, שכן המדינות, שלהן אין יחסים דיפלוטיים עם ישראל, יכולות לרכוש בבורסה עד 24% ממניות צים ללא מגבלה ורק אז לדווח עליהן.
עם זאת, קיימים אתגרים נוספים שברקת קיבל עליהם תשובות חלקיות בפגישה. אחד מהם הוא פיטורי עובדים: כ־200 עובדי צים אמורים לעזוב במהלך הרכישה. דוידי טען בפגישה כי התנאים שיקבלו הם טובים ומפליגים מבחינת הפיצויים והבטיח שהנושא ייפתר. ברקת קיבל את הטיעון וככל הידוע זו לא תהיה סיבה מבחינתו להתנגד לעסקה. אתגר נוסף הוא ביטחוני ולאחר פגישה עם הדרגים המקצועיים בתחום, בעיקר במשרד הביטחון – הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (המלמ"ב), הוא השתכנע שאין אתגר ביטחוני במכירה להאפאג לויד ופימי וכי צים החדשה עונה על צורכי הביטחון של ישראל.
אתגר אחר הוא קוטן החברה החדשה. העסקה לרכישת צים היא חלק ממגמת קונסולידציה בתחום הספנות כשחברות גדולות קונות חברות בינוניות, ואלה רוכשות חברות קטנות. דוידי טוען שדווקא הקוטן יהיה יתרון לצים וברקת לא השתכנע עדיין וביקש נתונים נוספים. שאלה נוספת היא המחויבות של האפאג לויד במסגרת ההסכם לתת גב כלכלי לצים לעשר שנים. בהסכם אין ערבויות לאחרי השנה העשירית, ופימי והאפאג לויד יידרשו לתת גם כאלה.
ברקת שוחח גם עם ועד העובדים של צים, שמתנגד נמרצות לעסקה, ועם רשות הספנות. הוא התרשם שההתנגדות נובעת מעצם מכירת חברה ישראלית גדולה והעובדה שצפויים פיטורי עובדים. ברקת אמר בתגובה כי אין מניעה למכור חברה ישראלית גדולה במהלך עסקי, כל עוד צורכי הביטחון נשמרים. אם העובדים מקבלים תנאים טובים וחלקם אף מעוניין לקבל את התנאים האלה, זה לא אמור למנוע עסקה. "כל עוד האינטרסים הביטחוניים של המדינה לא נפגעים ואף משודרגים, והתנאים משופרים באופן דרמטי לצד יחס ראוי לעובדים, אין מניעה למכור חברה ישראלית", אמר ברקת לכלכליסט בתגובה.
דוידי שכנע את ברקת בעובדה שהוא שולט בחברות עם 60 אלף עובדים בארץ בסך הכל, וכי מעולם לא היתה לו בעיה עם עובדים או עם זרועות הביטחון בחברות ביטחוניות שבהן הוא מחזיק. הוא גם שכנע את ברקת כי צים עמדה באתגרים הביטחוניים במלחמות האחרונות בקלות והדבר יימשך.
סביר להניח שעמדתו של ברקת תעורר סערה לאור העובדה ששרים ומשרדים אחרים הנשלטים בידי הליכוד התנגדו ומתנגדים לעסקה. שמונה גופים אמורים להביא את עמדתם עד סוף החודש לרשות החברות שצפויה לקבל החלטה. אבל במקרה של חילוקי דעות, כפי שמסתמן כרגע, יעלה הנושא לישיבת ממשלה, ושם אמורה להתקבל ההחלטה. לא מן הנמנע שזה יקרה כבר אחרי הבחירות – אולי אף בידי ממשלת מעבר.
