ניתוח
החינוך מחפש תיקון: הידרדרות בהישגים, תת־תקצוב לחילונים
החינוך הממלכתי נדחק לשולי סדר היום דווקא כשהישגי התלמידים במבחנים הבינלאומיים מידרדרים ופערי התקצוב מול החינוך הממלכתי־דתי הולכים ומעמיקים. קואליציה חדשה של עשרות אנשי ציבור קוראת להציב את החינוך כנושא מרכזי במערכת הבחירות, ולהוביל לכך שהממשלה הבאה תתקן את נזקי השנים האחרונות
עשרות מבכירי אנשי החינוך החילונים, ראשי ארגונים וראשי רשויות מקומיות הודיעו אתמול שהקימו את הקואליציה להצלת החינוך הממלכתי במטרה לדחוף את נושא החינוך, ובייחוד את משבר החינוך הממלכתי, ללב סדר היום של מערכת הבחירות. אם יש משהו שהקמת הקואליציה הזו מוכיחה, הוא עד כמה הנושא רחוק מסדר היום הציבורי, אפילו בחודש אוגוסט שבו בדרך כלל עוסקים יחסית הרבה בחינוך.
הקמת הקואליציה משקפת את אחת הבעיות העיקריות של התקופה: הממשלה הנוכחית משאירה אדמה חרוכה בשורה ארוכה של תחומים. לממשלה הבאה יהיה כל כך הרבה לתקן – הפסקת המלחמה וחוקים למניעת הפיכה ואולי חוקה, צמצום הגירעון וגיוס חרדים ושיקום המשטרה וביטול שורה של חוקים הזויים. בתחרות על סדר היום, נושאים חברתיים כמו חינוך כמעט תמיד מפסידים, ובקואליציה החדשה חושבים שאסור שזה יקרה גם הפעם.
שלשום פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מהסקר החברתי על עמדות הציבור בנושא מערכת החינוך. כרגיל, התברר שרוב הציבור (51%) חושב שמצבה של מערכת החינוך אינו טוב אבל המוסדות שבהם לומדים הילדים שלו לגמרי בסדר. 89% מרוצים מגן החובה של ילדיהם ו־80% מבית הספר היסודי. התוצאות הגרועות של ישראל במבחנים בינלאומיים ובמבחני תנופה (תחליף המיצב) מראות כמה הציבור מרמה את עצמו לגבי בתי הספר של הילדים שלו. הבעיה היא שלפחות ההורים הלא דתיים יצביעו לפי נושאים אחרים לגמרי והמפלגות שלהם יודעות את זה.
הישראלים נכשלים כשלא בודקים שינון
את מצבה של מערכת החינוך משקף יותר מכל הניסיון של שר החינוך יואב קיש להדיח את האיש האחראי על פרסום הישגי המערכת, מנכ"ל הרשות למדידה והערכה בחינוך אלון גל. העימות בין קיש לגל החל בהחלטה השערורייתית של השר למנוע את פרסום מבחני תנופה (המיצ"ב החדש) במדעים לכיתות ט' שבהם רק 3% מהתלמידים עמדו ברמת הלימודים הנדרשת. אחר כך קיש הכריז ששיעור הזכאות לבגרות־טק עלה מ־10% ב־2024 ל־11.6% ב־2025. הבעיה היא שבגרות הייטק כוללת מבחן בפיזיקה או במדעי המחשב. קיש התיר ב־2024 לתלמידים שלא להיבחן במקצועות האלה ולהסתפק בציוני המגן, כלומר מדובר בבגרות ללא בגרות.
את מצבה של המערכת משקפת גם ההתרסקות של מערכת החינוך במבחני TIMSS העולמיים במתמטיקה. ישראל ירדה מהמקום ה־9 במתמטיקה ב־2019 למקום ה־23 ב־2023. במדעים ירדה ישראל מהמקום ה־16 למקום ה־25. לא קשה למצוא את הסיבות. מבחני TIMSS היו בעבר מבחני ידע ולכן ישראל, שהתלמידים שלה לומדים לשנן, הצליחה בהם. במבחן האחרון עבר TIMSS, כמו מבחני PISA, לחשיבה ויישום, ואז ישראל נכשלת כמו ב־PISA.
בדרך כלל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' משתדל להצניע את הביזה המגזרית שלו. אבל עכשיו מערכת בחירות ולכן אחרי ישיבת ועדת הכספים שלשום הוא פרסם הודעת ניצחון שלפיה אחרי שנה שבה תקציבים מגזריים לחינוך הממלכתי־דתי, לשעות רב ולשעות תורניות התעכבו, הוא הצליח לשחרר 80 מיליון שקל למטרה זו, מהם 30 מיליון אושרו בישיבות הביזה התקציבית של ועדת הכספים שלשום.
ההוצאה הממוצעת של משרד החינוך לתלמיד תיכון ממלכתי־דתי עמדה ב־2024 על 48 אלף שקל והיתה גבוהה ב־26% מההוצאה לתלמיד בממלכתי (38.3 אלף שקל). היתרון התקציבי של התיכונים הדתיים הוא אחד העיוותים התקציביים הגדולים של מערכת החינוך. סמוטריץ' מתגאה בכך שהוא מנציח אותו. בינתיים 30 מיליון השקלים עוכבו אתמול בצו של בג"ץ שהקפיא את כל ההעברות הקואליציונית שאושרו בישיבת ועדת הכספים.
כמה גדול העיוות? כדי להעניק לתלמיד בזרם הממלכתי הרגיל תקציב שווה לתלמיד בזרם הממלכתי־דתי (חמ”ד) יש צורך להוסיף לתקציב החינוך הממלכתי 3.6 מיליארד שקל. כך עולה מניתוח שערכה המועצה לחינוך ממלכתי־עברי. מנכ"ל המועצה אריאל לוי הוא ממייסדי הקואליציה להצלת החינוך הממלכתי. "המבחן של הפוליטיקאים יגיע מיד אחרי הבחירות בהכנסת סעיפים מעשיים ומחייבים להסכמים הקואליציוניים למען חינוך ממלכתי־ציבורי איכותי ולסגירת הפערים התקציביים הגדולים בין הזרמים", אמר אתמול.
על פי הודעת הקואליציה החדשה, הקמתה מתחייבת מ"המשבר המתמשך במערכת החינוך הממלכתי, המתבטא בירידה בהישגי התלמידים, במחסור גובר באנשי חינוך והוראה, בהתרחבות הפערים בין מרכז לפריפריה ובין זרמי חינוך, בעלייה בתופעות של אלימות בקרב ילדים ובני נוער, בשחיקת מעמדם של אנשי החינוך ובפגיעה באמון הציבור במערכת".
מנכ"לית ומייסדת מרכז מנור, ד"ר מיכל טביביאן מזרחי, לשעבר סמנכ"לית תכנון ואסטרטגיה של משרד החינוך, אומרת ש"משבר החינוך אינו גזירת גורל, אלא תוצאה של שנים שבהן החינוך נדחק לתחתית סדר העדיפויות". לדבריה, לממשלה הבאה יהיה הון פוליטי מוגבל, והיא תצטרך להחליט איפה לשים אותו. "אנחנו רוצים להציב את נושא החינוך בראש סדר העדיפויות, ובייחוד לחזק את מעמד החינוך הממלכתי כולו והממלכתי החילוני. אנחנו רוצים להעיר את הציבור".
הבעיה של החינוך הממלכתי החילוני היא שבמשך עשרות שנים הוא נתפס כהגמוניה. לכן לא היו מפלגות שדרשו לו תקציבים וגם לא הוקמו מנגנונים שיגנו עליו. לשם השוואה, רשתות החינוך החרדיות המפלגתיות לא אפשרו עד לאחרונה כניסה של מפקחי משרד החינוך לכיתות וגם היום היכולת שלהם להתערב בתכנים מוגבלת מאוד. לחינוך הממלכתי־דתי יש מועצה שמפקחת על התכנים ומגבילה מאוד את התערבות משרד החינוך.
את הפקרת החינוך הממלכתי בקדנציה האחרונה אפיינה יותר מכל תוכנית לימודי המורשת של השר קיש. בין היתר חייבה התוכנית את בתי הספר לקנות תוכניות ממשרד החינוך בנושאי מורשת. אם יש משהו שברור שלא חסר בישראל, זו זהות לאומית ואף לאומנית, כלומר קיש משחית משאבים על פתרון בעיה שלא קיימת. הבעיה השנייה היא שיש בישראל עודף שעות לימוד ולא צריך להוסיף מרכיבי חובה אלא להחליט מה לבטל. השלישית היא שהתוכנית מעניקה עדיפות לטיולים ברחבי יהודה ושומרון.
בהודעת הקואליציה החדשה נאמר שבתקופת הבחירות ולאחריהן, במסגרת המו"מ הקואליציוני להקמת הממשלה, תפעל הקואליציה כדי להציב את החינוך בלב השיח הציבורי והתקשורתי. במסגרת זו יפורסמו מחקרים, נתונים וניירות מדיניות ויתקיימו כנסים ואירועים ציבוריים, "כדי ללחוץ את כלל המפלגות להציג חזון ברור לעתיד מערכת החינוך ולהתחייב לשורת מהלכים מעשיים. תחילה - הצגת מועמדות ומועמדים ראויים לתיק החינוך, ובהמשך - הקמת מועצה לאומית לחינוך, הקמת מועצה לחינוך הממלכתי־עברי, הבטחת שוויון תקציבי בין כלל זרמי החינוך והשקעה בצוותי החינוך והניהול".
"מועמדים ראויים לשר חינוך"
בתוך כך, התוכנית שמגבשים צוותי חשיבה של האוצר להעברת בתי הספר היסודיים לרשויות המקומיות כנראה לא תקרה בממשלה הזו. ראשית, מכיוון שקשה לראות שר חינוך שמוותר על עוצמה כל כך גדולה. שנית, מכיוון שהדבר האחרון שהממשלה הזו צריכה הוא לפתוח חזית עם הסתדרות המורים. יש בתוכנית הזו גם פגם יסודי. היא מעבירה סמכויות מנהליות לרשויות המקומיות כשהפעולה הנדרשת היא להעביר סמכויות חינוכיות ולתת למנהלים ובתי הספר הרבה יותר חופש פעולה. זה מהלך שיכול באמת לשפר את מעמד המורה ואת הרצון להיות מורה.
ועדת שפירא המליצה להקטין את הכיתות ל־20 תלמידים באמצעות הפחתת מספר שעות הלימוד, כדי שניתן יהיה לשלב את תלמידי החינוך המיוחד. גם זה לא יקרה. ראשית, באוצר לא מאמינים בתוכנית, אבל מעבר לכך מדובר בהוצאות ענק בתקופה שבה כל הישראלים יצטרכו לשלם את הוצאות מלחמת הנצח.
מה הדברים שיכולים לקרות? הקואליציה החדשה דורשת הצגת מועמדים ראויים לתפקיד שר החינוך. שתי מפלגות כבר עשו את זה. יש עתיד הכריזה על ח"כ מרב כהן כמועמדת והדמוקרטים על ח"כ נעמה לזימי, שתיהן מחברות הכנסת היותר מוכשרות. ישר של איזנקוט לא הכריזה על מועמד אבל השר לשעבר מתן כהנא, מבכירי המפלגה, מוגדר כמחזיק התיק החינוכי.
הקואליציה גם דורשת מכל המפלגות להציג את תוכניות החינוך שלהן. זה אומר שכל המפלגות יצטרכו לענות לפחות על שתי שאלות דרמטיות לעתיד החינוך. אחת היא האם הן ידרשו הקמת מועצת חינוך ממלכתי דוגמת מועצת החינוך הממלכתי־דתי, שתמנע התערבות פסולה של שר החינוך בתכני החינוך הממלכתי. השאלה השנייה שגורלית לעתיד כלכלת המדינה היא האם היא תמנע תקצוב מכל מוסד חינוך שאינו מלמד תוכנית ליבה מלאה.
