צה"ל חולם על חיל חלל ורובוטיקה, באוצר שואלים מאיפה הכסף
אחרי שבשבוע שעבר התקשה לממן רכישת 12 מסוקי אפאצ'י, צה"ל מקדם תוכנית שאפתנית בהשקעה של מיליארדי שקלים. על הפרק: חיל חלל, חטיבת רובוטיקה והגדלת מערך לווייני הביון. באוצר מזהירים מהפער בין החלום ליכולת לממן אותו
בשבוע שעבר, ממש ברגע האחרון, משרד האוצר נדרש לקיצוץ רוחבי דחוף כדי להציל רכש של מסוקי אפאצ'י בארה"ב. אבל בצה"ל כבר מביטים הרבה יותר גבוה ורוצים להקים בשנים הקרובות חיל חלל בהשקעת ענק של מיליארדי שקלים. על הפרק עומדת הגדלה דרמטית במספר לווייני הביון המשמשים את ישראל לכמה עשרות בתוך שנים אחדות ובהמשך אף למאות, במקביל להאצת פיתוח של יכולות חדשות שיאפשרו לה לקיים לוחמה בחלל.
היקף השקעותיה הביטחוניות של ישראל בתחום החלל מסווג, וכך גם היקפה של תוכנית הענק שעל הפרק. בשלב הראשון צה"ל מתכוון להקים חטיבת חלל שתהיה כפופה לאגף התכנון ותפעל לביסוס המסגרות המקצועיות ולחלוקת הסמכויות בין זרועות ויחידות הצבא המעורבות בתחום, בעיקר חיל האוויר, אגף המודיעין ואגף התקשוב.
ביטוי למהלך המתהווה התקבל בדיון השיבוצים שקיים הפיקוד הבכיר של צה"ל בשבוע האחרון, שבו סוכם על מינויו של תא"ל ש' לראש החטיבה החדשה, ולצידו מונו שני ראשי מחלקות שיועלו בקרוב לדרגת אלוף משנה. לפי הצבא, החטיבה תוקם בחודשים הקרובים במסגרת התוכנית הרב־שנתית המכונה "חושן", שמקדם הרמטכ"ל אייל זמיר, ובשלב מאוחר יותר תהפוך לאחד מחילותיו, באופן שיעמיד לרשותו יכולות מודיעיניות ומבצעיות חסרות תקדים.
בליבת המהלך עומדת קונסטלציה המורכבת ממספר רב של לוויינים, שיאפשרו לישראל כיסוי מודיעיני רציף בכל נקודה על פני כדור הארץ. לווייני ביון מקיפים את כדור הארץ בגובה של כ־450 ק"מ ומשלימים את הקפתו מדי כשעה וחצי. זאת, כשחלון התצפית של כל לוויין החולף מעל תא שטח ספציפי נמשך דקות אחדות בלבד, ועד לחליפתו הבאה מעליו עובר זמן יקר, ובמהלכו עלולות לחול בו התפתחויות מבצעיות שאינן מזוהות בזמן אמת. הצבא מבקש להשיג יכולות למעקב רציף וקבוע מהחלל על מספר אזורים בכדור הארץ בו־זמנית.
תקציב של 183 מיליארד שקל
הקמת חיל החלל היא חלק מ"מהפכה טכנולוגית" שאליה צה"ל חותר בשנים הקרובות, בהתבסס על לקחיו מהלחימה המתמשכת זה למעלה משלוש שנים. פרט לשאיפתו להרחבת יכולותיו המבצעיות והמודיעיניות מחוץ לאטמוספרה, תוכניותיו כוללות גם הקמת חטיבת רובוטיקה חדשה במפקדת העומק, שבראשה עומד האלוף דן גולדפוס.
החטיבה החדשה אמורה להתמקד בפיתוח ובהטמעה של כלים בלתי מאוישים שיפעלו באופן אוטונומי, ובאופן שיפחית את סיכונם של לוחמים במתארי קרב שונים. מדובר בכלים רובוטיים קרקעיים משלל סוגים, שאמורים לפעול בתיאום מלא עם רחפנים במשימות הגנה והתקפה, כלי טיס בלתי מאוישים ועוד. בדיון השיבוצים שסיכם השבוע הרמטכ"ל זמיר הוחלט כי על החטיבה החדשה יפקד תא"ל י'.
אלא שהמשוכה הראשונה של תוכנית ההצטיידות בלהקות הלוויינים ובנחילי הרחפנים והרובוטים האוטונומיים שעל הפרק תהיה תקציבית. בעוד בצה"ל מתכוונים לתקצב את הקמתן של שתי החטיבות החדשות במסגרת תוכנית ההצטיידות שלו לשנים הבאות, גורמים במשרד האוצר תהו בשיחות עם כלכליסט על מקורות המימון של השפע הטכנולוגי הזה. החלטות בנושא עוד ידרשו את אישור הממשלה שתוקם, אם תוקם, אחרי הבחירות הכלליות בשבוע הבא.
בכיר באוצר התקשה להתנתק השבוע מהפער העצום שבין רצונותיו של צה"ל לבין היכולת לממנם. "רק בשבוע שעבר יצאנו לקיצוץ רוחבי דחוף כדי לקושש מיליארד שקל למימון החלק שחסר למערכת הביטחון כדי להזמין 12 מסוקי אפאצ'י, ועשינו את זה בקושי", העיר הגורם. "הצבא מצוי היטב במורכבות המצב התקציבי, ואנחנו מצפים שיגיד לנו מאיפה אפשר להביא את כל הכסף לזה, כי אנחנו לא יודעים".
ברקע הדברים, הנאמרים בזמן של משבר מתמשך ולא מנוהל בין משרדי הביטחון והאוצר ומתבטא בחשדנות ובאי־אמון הדדיים, בכירים ביטחוניים תולים את יהבם בהרכבת הממשלה הבאה לחילוצה של עגלת התקציבים הנדרשים לביטחון מן הבוץ. זאת, כשתקציב הביטחון ל־2026 כבר עומד על 158 מיליארד שקל, ומשרד הביטחון וצה"ל דורשים להגדילו עד סוף השנה בעוד עשרות מיליארדי שקלים, לסכום חסר תקדים של 183 מיליארד שקל.
מי יגזור את הקופון?
פרט להעצמת יכולותיו של צה"ל באמצעות מערכים גדולים של כלים בלתי מאוישים וקונסטלציות של לוויינים, את הקופון הגדול יגזרו התעשיות הביטחוניות הישראליות. התעשייה האווירית עשויה להיות אחת המרוויחות הגדולות משני המהלכים שעל סדר יומו של הצבא, בהיותה מוקד ידע מרכזי של מערכת הביטחון בתחום הלוויינים ויכולות החישה מהחלל, ופעילותה בתחום הכלים הבלתי מאוישים ביבשה, באוויר ובים.
לפני כשנה, וכמעט ארבעה עשורים לאחר ששיגרה עבור מערכת הביטחון את לוויין הביון הראשון מסדרת אופק, היא שיגרה ממרכז הארץ את לוויין התצפית המבוסס על מכ"ם אופק 19, באמצעות משגר הלוויינים שפיתחה, שביט, שמנועיו מיוצרים בחברת תומר.
הלוויינים החדשים שאליהם מערכת הביטחון לוטשת עיניים אמורים להיות קטנים יותר מלווייני הריגול ששיגרה עד כה ועליהם ביססה את יכולותיה מהחלל, אך בכמויות גדולות הרבה יותר. זאת, בין השאר, בהשראת המהפכה שחוללה בתחום חברת SpaceX האמריקאית של אלון מאסק, המפעילה כיום את מערך סטארלינק, המבוסס על יותר מ־11 אלף לווייני תקשורת המספקים אינטרנט בפס רחב. "חלק מהדברים בשלים ואפשר לרוץ איתם מהר וחזק, וחלק עדיין משתייך לקטגוריית המדע הבדיוני, אבל לא לעוד הרבה מאוד זמן. אנחנו מתקדמים במספר תוכניות בצעדי ענק", אמר לכלכליסט בכיר ביטחוני.
הכסף הגדול שמערכת הביטחון מתכוונת להשקיע בשנים הקרובות בתחום עשוי ללבות עוד יותר את התחרות בין חברות הנשק המרכזיות. זאת, כשפרט למהלכיה של התעשייה האווירית בתחום, רפאל הרחיבה בשנים האחרונות את פיתוחיה בתחום של לוויינים קטנים, ואלביט מערכות מחזיקה בפעילות לפיתוח מטענים ייעודיים הנישאים באמצעות לוויינים למגוון רחב של משימות. "כמות גדולה של לוויינים שיפעלו בו־זמנית תזרים מידע שינותח מיידית באמצעות כלי AI ויספק למפקדים בשטח תמונת מצב עדכנית ותובנות על המתרחש בזירת פעילותם, וזאת בנוסף ליכולות שעוד יבואו בהמשך", אמר בשיחה עם כלכליסט בכיר בחברה ביטחונית המצפה לקבל נתח מהמיליארדים שיממנו את תוכנית החלל.
באשר ליכולות הקשורות ללוחמת חלל, בתעשיות ובמערכת הביטחון לא מסגירים פרטים רבים ומותירים את הנושא לדמיון הפרוע. "אנחנו עדיין לא נמצאים במקום שבו קרן לייזר מדויקת שתשוגר מלוויין בגובה של 500 ק"מ תשמיד מטרה על הקרקע, אבל יש בקנה דברים מעניינים מאוד", אמר בכיר ביטחוני.
אל מול אלה, החברה־הבת של התעשייה האווירית וקבוצת פורמולה TSG מתכוונות להציע לצה"ל יכולות שפיתחו בתחום ההגנה על לוויינים מפני פגיעות בהם באמצעות תקיפות סייבר, נשק נגד לוויינים ואף סכנות הנשקפות להם מפסולת חלל. "פגיעה בנכסים בחלל עלולה לשבש קשות את הרציפות התפקודית של מדינה, והגברת העיסוק בהגנה עליהם תופסת מקום מרכזי בתכנון האסטרטגי", אמר אתמול סמנכ"ל המחקר והפיתוח בחברה, גלעד שרוני.
גם הקמת חטיבת הרובוטיקה עשויה להיטיב עם התעשיות הביטחוניות ועם עשרות חברות דיפנס־טק הפועלות בתחום ומשוועות לקבל נתח מתקציבי ההצטיידות הגדולים של צה"ל בשנים הבאות. בניסיון לבסס יכולות ופתרונות בתחומים אלה, אונדס האמריקאית רכשה בשנתיים האחרונות למעלה מ־20 חברות, ומרביתן בישראל, הפעילות בתחום הכלים האוטונומיים והרחפנים. באחרונה היא גם הצליחה להצטרף לתוכנית רחפני התקיפה הטקטיים של צה"ל, "עטלף דיגיטלי", לצד החברות קלע ואיתן.
מפקד פיקוד העומק, האלוף גולדפוס, יסייר בשבועות הקרובים בכמה תעשיות ביטחוניות השוקדות על פיתוחים חדשים בתחום, ובהן מפעל היבשה של אלתא בתעשייה האווירית. בינתיים, גם אלביט מערכות נערכת לגאות בביקושים מצד צה"ל למערכות בלתי מאוישות. זאת, כשבחודשים האחרונים היא הקימה את FUSE, שתפקידה להיות זרוע דיפנס־טק הפועלת מטעמה בתחומי הרובוטיקה הקרקעית והרחפנים, בניסיון לשפר את יכולותיה התחרותיות מול חברות חדשות שקמות חדשות לבקרים על רקע המלחמות הארוכות בין רוסיה לאוקראינה ובמזרח התיכון.
