כאל תוכל לשוב להציג בקמפיין השוואה בין כרטיס FlyAll שלה לכרטיס FLY CARD של אל על
המאבק על הנוסע המתמיד בענף האשראי בתעופה: לאחר שקבעה כי קיימת "תשתית להשוואה", הרשות השנייה שינתה החלטתה, ועתה תאפשר לכאל להמשיך להציג את פער הצבירה הכספי בכרטיס שלה מול הכרטיס של אל על; כל זה חודש לאחר שהרשות השנייה דרשה מכאל להסיר מהקמפיין השוואות בין הכרטיסים
סבב נוסף בקרב הבלתי-פוסק על כרטיסי האשראי בענף התעופה: הרשות השנייה חזרה בה מחלק מרכזי מהחלטתה הקודמת נגד מועדון FlyAll מבית כאל. במכתב ששיגרה הרשות בעקבות בקשה לעיון חוזר שהגישה כאל, נקבע כי החברה תוכל להמשיך ולשדר את הפרסומת הכוללת השוואה ישירה בינה לבין כרטיס FLY CARD של אל על וישראכרט – לרבות הפערים הכספיים המוצגים לטובתה – ובלבד שתוסיף הבהרות ברורות בנוגע לאופן החישוב. ההחלטה מגיעה בשיאה של דרמה מסחרית שמסרבת להירגע. המאבק היצרי בענף הוצת לאחר שישראכרט הצליחה לקחת מכאל את הזיכיון לניהול מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על (כ-550 אלף לקוחות).
בתגובה, פתחה כאל במהלכים מהירים להשקת כרטיס מתחרה, FlyAll, במטרה לבלום נטישה נרחבת של מחזיקי כרטיסי היוקרה ולהעבירם למועדון החדש. המהלך הוליד מלחמה שיווקית אגרסיבית במיוחד בעלות של מיליוני שקלים, הכוללת גיוס פרזנטורים יקרים וזלגה במהירות גם לערכאות המשפטיות ולרגולטורים. שינוי העמדה של הרשות מעניק כעת לכאל רוח גבית חשובה במאבק. בהחלטתה המקורית מאמצע יולי, קיבלה הרשות את טענות אל על וישראכרט ודרשה מכאל להסיר מהתשדיר מסרים מרכזיים מחשש להטעיה – ובהם ההשוואה שלפיה הוצאה חודשית של 10,000 שקל מעניקה הטבה שנתית של 600 שקל בלבד ב-FLY CARD לעומת 1,440 שקל ב-Flyall, לצד אמירות כמו "פי 2 כסף בחזרה" ו"מי יגיע מהר יותר לטיסה חינם".
בבסיס הפסילה המקורית עמדה הטענה כי מדובר במנגנוני צבירה שונים שאינם ניתנים להשוואה ישירה.
במסגרת הדיון בבקשת העיון החוזר, קבעה הרשות כי אף שהכרטיסים אינם מוצרים זהים ומציעים מנגנונים שונים, קיימת ביניהם "תשתית בסיסית להשוואה".
ברשות הבהירו כי מנקודת מבטו של הצרכן, שני הכרטיסים מעניקים הטבה הנצברת אגב השימוש ומיועדת להפחתת מחיר כרטיסי טיסה, ולכן העובדה שהטבה אחת נקובה בנקודות והשנייה בערך כספי אינה מונעת השוואה כלכלית.
בנוסף, הרשות קיבלה את החישוב של כאל (שבוסס על נתוני אל על), לפיו ברכישת טיסות רגילה יחס ההמרה הסטנדרטי של FLY CARD עומד על 150 נקודות לדולר. מכיוון שאל על עצמה ציינה כי מימוש נקודות ל"כרטיסי בונוס" (בהם שווי הנקודה גבוה יותר) מהווה מעט יותר מ-30% בלבד מהמימושים, קבעה הרשות כי רוב המימושים (כ-70%) נעשים במסלול הרגיל. לפיכך, פרסומת השוואתית אינה חייבת לשקלל כל הטבה או מסלול מיוחד.
לגבי המסר "מי יגיע מהר יותר לטיסה חינם?", קבעה הרשות כי "הצופה הסביר מתייחס לשאלה כהמחשה של הפער בקצב הצבירה לפי המסלולים הרגילים, ולא בהבטחה או בקביעה שבכל מצב תושג טיסה מלאה חינם מוקדם יותר".
עם זאת, החזרה של הקמפיין למסך הותנתה בהבהרות נפרדות ובולטות (מעבר לאותיות הקטנות) לכך שההשוואה אינה כוללת הטבות הצטרפות או מסלולי מימוש מיוחדים, לצד הבהרה כי הפטור מדמי הכרטיס ב-FlyAll מוגבל לשנה הראשונה.
להחלטה המעודכנת של הרשות עשויות להיות השלכות רוחב ישירות על החזית המקבילה שמנהלת אל על. רק בשבוע שעבר פנתה חברת "הנוסע המתמיד" של אל על לרשות השנייה בדרישה להורות על הסרתו המיידית של קמפיין SkyMax של חברת מקס (בכיכובם של לוסי איוב ושחר חסון), בטענה כי אמירות הקמפיין – לפיהן פליי קארד הוא כרטיס "מוגבל במספר מושבים, ביעדים, ורק בחברת תעופה אחת" – מהוות הטעיה. קביעת הרשות מהיום, כי ניתן לבסס השוואה פרסומית על מסלולי המימוש השכיחים (ה-70%) ולא על תנאי הקצה או כרטיסי הבונוס (ה-30%), עשויה לחזק את עמדתן של המתחרות מקס וכאל, ולהקשות על אל על לקבל פסילה גורפת של תשדירים השוואתיים.
