3.1 מיליארד שקל שמדגימים איך לקוחות הבנקים משלמים עמלות מיותרות
לפי דו"ח בנק ישראל, היקף העמלות ששילמו משקי הבית והעסקים הקטנים לבנקים עלה ב־7% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה. מעמלות ניירות ערך ועד דמי כרטיס אשראי – איך לקצץ עלויות של מאות שקלים בשנה למשק בית
3.1 מיליארד שקל בחצי שנה: זה הסכום שמשקי הבית והעסקים הקטנים השאירו בקופות הבנקים במחצית הראשונה של 2025 תחת הסעיף התמים "עמלות". כך לפי הדיווח החצי־שנתי על מחירי השירותים הבנקאיים שבנק ישראל פירסם אתמול. מדובר בעלייה של 7% לעומת התקופה המקבילה ב־2024.
בישראל יש כ־8 מיליון חשבונות בנק, כך שמדובר בעלות שנתית ממוצעת של כ־750 שקל בשנה לחשבון, כאשר משק בית ממוצע מחזיק בלפחות שני חשבונות. בפרט, עלות הלחם והחמאה של שירותי הבנקאות – ניהול חשבון עו"ש והחזקת כרטיס אשראי, עומדת בממוצע על 378 שקל לשנה בחשבון. כלומר, כמחצית מכלל העמלות שהציבור משלם לבנקים.
2 צפייה בגלריה
מימין: מנכ"ל בנק הפועלים ידין ענתבי, מנכ"ל לאומי חנן פרידמן ומנכ"ל מזרחי טפחות משה לארי
(צילומים: דנה קופל עופר חג'יוב)
למרות המעבר המלא לדיגיטל וההבטחות לתחרות, משק בית ממוצע עדיין משלם סכומים מופרכים בשנה על פעולות שבלחיצת כפתור אחת – או בשיחת טלפון נכונה – היו יכולות להפוך לאפס עגול. מהעמלות הציניות על "ניהול" תיק ניירות ערך ועד למלכודות הדבש של כרטיסי האשראי: כך נראה מנגנון הגבייה שחוגג על חוסר המודעות של הצרכנים, וחשוב מכך – כך ניתן לפרק אותו.
1. עמלות ניירות ערך
כ־29% מעמלות הבנקים מקורן בעמלות ניירות ערך, שהניבו לבנקים כ־900 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. כמעט מחצית מתוכם (46%) נובעים מדמי ניהול. כמו ביטוח מנהלים, גם כאן מדובר בשימוש ציני בשם הפועל "לנהל", שכן הבנקים מספקים פלטפורמה להשקעת הכספים, הם לא מנהלים אותם. זה לא מפריע להם לגבות דמי ניהול מופרזים, שנקבעים כשיעור מהיקף התיק ועשויים לעמוד על יותר מ־0.5%, זאת למרות שלגודל התיק אין כמעט השפעה על עלויות תפעול שמציע הבנק.
בעיקר, בעולם שמחוץ לבנקים המסורתיים, הסטנדרט הוא שלא גובים דמי ניהול, או שגובים סכום קבוע וסולידי יחסית עבור עלויות תפעול. כך לדוגמה, בוואן זירו ובבתי ההשקעות אינטרקטיב, בלינק ואלטשולר לא גובים דמי ניהול כיום, וגם בבתי השקעות אחרים כמו אקסלנס, IBI ומיטב מציעים פטור למספר שנים ולאחר מכן גובים עד 20 שקל בחודש, שלרוב גם מתקזזים כנגד פעולות קנייה ומכירה. גם עמלות הקנייה והמכירה שהבנקים גובים, שאחראיות על 48% מהכנסותיהם, יקרות לעתים במאות אחוזים ביחס לאלטרנטיבות. במרבית הבנקים גובים עמלות מינימום, שברכישת נייר ערך זר יכולות להגיע עד ל־25 דולר לפעולה. ניתן להעביר את תיק ההשקעות מהבנק אל בנק מתחרה או גוף אחר מבלי שהדבר יצור "אירוע מס", כלומר מבלי למכור את ניירות הערך ולשלם מס של 25% על הרווח.
2. כרטיסי אשראי
כ־19% מעמלות הבנקים הגיעו מכרטיסי אשראי, שהניבו לבנקים כ־600 מיליון שקל. מספר כרטיסי האשראי לחשבונות בנק הגיע ל־1.87 כרטיסים. העלייה במספר הכרטיסים קשורה לפריחת המועדונים החוץ־בנקאיים, וכן להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. אלו אמורים לספק אלטרנטיבה לכרטיסים הבנקאיים, אך בפועל במקרים רבים הם מהווים "מלכודת דבש", שמספקת פטור לשנה מדמי כרטיס, ולאחר מכן החברה מתחילה לגבות אותם. הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מרוויחים מהשימוש בכרטיס. אין כל סיבה לשלם שקל בודד של דמי כרטיס. הסטנדרט במערכת הבנקאית הוא שמי שמתמקח ודורש מקבל פטור לפחות לשנה. אם הבנק לא נותן את הפטור – כדאי לבטל את הכרטיס ולהזמין כרטיס חוץ בנקאי ללא עלות. בנוסף, הבנקים גובים בכרטיסי האשראי שלהם לרוב עמלות מט"ח שיכולות לעמוד על 3% מהעסקה. כרטיסים רבים, בפרט כרטיסי מועדונים שונים, מציעים עמלה של 1% בלבד, ולעתים אף פטור מהמרת מט"ח. כלל האצבע: לא משלמים יותר מ־1%.
3. חשבון עו"ש
עמלות על חשבון עו"ש מהוות כ־18% מכלל הכנסות הבנקים, כלומר כ־560 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה. בעבר, כשמרבית הפעולות נעשו באופן ישיר מול פקיד, היה רציונל מסוים לגביית העמלות, אך כיום הרוב המוחלט של פעולות נעשה באופן דיגיטלי, והעלות לבנק היא זניחה.
כלל האצבע הוא שבחשבון שבו מרכז הפעילות של משק הבית, לא אמורים לשלם שקל בודד על פעולות עו"ש. גם בחשבונות אחרים ניתן לדרוש ולקבל פטור מעמלות. אם הבנק לא נותן פטור – כדאי לשקול לסגור את החשבון או להעבירו לבנק אחר. ככלל, רפורמת "מעבר בקליק" של בנק ישראל מקלה במקרים רבים על ניוד חשבונות הבנק.
דרך נוספת לצמצם את העלות היא להצטרף לאחד ממסלולי העו"ש. כלל הבנקים מחויבים להציע מסלול עמלות עו"ש בסיסי, בעלות של עד 10 שקל בחודש, עבור פעולה אחת עם פקיד בחודש ו־10 פעולות בערוצים ישירים. בנוסף, הבנקים מחויבים להציע מסלול עמלות מורחב, שבו ניתן לבצע עד 50 פעולות בערוץ ישיר ועד 10 פעולות באמצעות פקיד, בעלות כוללת של בין 20–30 שקל בחודש.
עד כה כ־16% בלבד מלקוחות הבנקים הצטרפו לאחד המסלולים, 62% מלקוחות הבנקים שילמו עד 10 שקל בחודש – כלומר פחות מעלות המסלול הבסיסי כך שהמסלולים כנראה לא רלוונטים עבורם, אבל כ־22% מלקוחות הבנקים שילמו יותר מ־10 שקל בחודש מבלי להצטרף למסלולים. המשמעות היא שאחד מכל חמישה אנשים יכול לחסוך מדי חודש אם יצטרף למסלול. בבנק ישראל מקדמים בימים אלו שינוי המגדיר שירות חדש של "ניהול חשבון תשלום" במחיר קבוע של עד 10 שקל בחודש. משמעות המהלך היא פישוט דרמטי של מנגנון החיוב וייתכן שאף ביטול של שירות המסלולים במתכונתו הנוכחית, אך לא ברור עדיין מתי ייושם.
4. עמלת מט"ח
ההכנסות ממט"ח של הבנקים לא נובעות רק מהשימוש בכרטיסי אשראי, אלא גם מהמרות שמבצעים בחשבונות המט"ח של הבנקים. עמלות אלו אחראיות ל־6% (כ־186 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025).
בדומה לרכישת ניירות ערך, גם כאן הבנקים גובים לרוב עמלות מינימום גבוהות שמייקרות את ההמרה. כדאי להתמקח על העמלות, ולהכיר את האלטרנטיבות: לאחרונה החלו לפעול ארנקי מט"ח שונים, שלא גובים עמלת המרה, אלא רק מרווח שער (שגם הבנקים גובים). בין היצע ארנקי המט"ח ניתן למצוא את לאיה של אלטשולר, ואת הארנקים שמציעות חברות כרטיסי האשראי מקס וכאל, ופינטקים כגון נימה. ובוואן זירו היחידים שגובים מרווח שער שקוף וזול של 0.8%, ולא גובים עמלת המרה ללקוחות מעבירי פעילות.
5. עמלות העמדת אשראי
על אף שהבנקים כבר מרוויחים מהריבית על הלוואות, פעמים רבות הם גובים עמלות העמדת אשראי שונות, חלקן במסגרת נטילת משכנתא וחלקן בהלוואות צרכניות שונות. "קודם כל – חשוב לא למהר ולהסכים ישר לשלם", אמר לכלכליסט שי אבו, יו”ר איגוד יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה. "אפשר להתמקח ובמקרים מסוימים לקבל פטור או הפחתה משמעותית בעמלה".
