הבליץ הרגולטורי שמנסה להכניס את הקריפטו למיינסטרים
רשות שוק ההון ובנק ישראל מפרסמים שורת כללים חדשה למסחר, משמורת, וקליטת מטבעות קריפטוגרפיים. המטרה: להפוך שוק שפעל במשך שנים תחת אי־ודאות למערכת פיננסית מפוקחת מבלי לחסום את הצמיחה. רצף הצעדים האחרון מסמן מעבר מעמדה של בלימה וזהירות יתר למדיניות של הסדרה ויישור קו עם הנורמות העולמיות
אתמול הפיצה רשות שוק ההון טיוטת חוזר לענף הקריפטו. אם המשפט הזה נשמע מוכר, זה מפני שזו הפעם השלישית בחודשיים האחרונים שהרשות מפרסמת הנחיות חדשות לענף, כשבמקביל גם בנק ישראל פרסם הנחיות חדשות לבנקים, במה שמצטייר כבליץ רגולטורי חסר תקדים.
מטבע קריפטוגרפי הוא נכס דיגיטלי המבוסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין. הוא פועל ללא תיווך מרכזי ומאופיין ברוב המקרים בתנודתיות מחירים גבוהה. במשך שנים נתפסה תעשיית הקריפטו הישראלית כסוג של "חצר אחורית" של המערכת הפיננסית: טכנולוגיה מתקדמת שפעלה תחת עננה מתמדת של חוסר ודאות משפטית, היסוס מתמשך מצד המערכת הבנקאית וגבולות גזרה מטושטשים. אולם רצף הצעדים האחרון מסמן מעבר מעמדה של בלימה וזהירות יתר למדיניות של הסדרה מבוססת עקרונות, שמקודמת בעולם זה כמה שנים.
טיוטת החוזר שהופצה אתמול מגדירה אילו מטבעות חברות קריפטו ישראליות יוכלו להציע למסחר; שבוע לפני כן נקבעו כללי אבטחה מחייבים לניהול ארנקים דיגיטליים, לצד דרישות הון עצמי מהחברות; באמצע יולי הסיר הפיקוח על הבנקים חסם משמעותי, כשביטל את העיכוב האוטומטי בקליטת כספים שמקורם בקריפטו בהיקף של מעל 100 אלף שקל; ובראש הגל ניצב תזכיר חוק ראשון מסוגו להסדרת הנפקת מטבעות יציבים הצמודים לשקל ולדולר.
החוזר שהופץ אתמול קובע לראשונה מנגנון סדור המאפשר לחברות מורשות להציע למסחר את 50 המטבעות הדיגיטליים המובילים בעולם, לצד קריטריוני סינון קשיחים, בהם דרישת שווי שוק מינימלי של 500 מיליון דולר, פיזור החזקות — תקרה של 15% למחזיק יחיד — והתבססות על רישום בטריטוריות מוכרות באיחוד האירופי או במדינת ניו יורק.
הדרמה של המטבעות היציבים
"היעד המרכזי שלנו הוא ליצור מסגרת שקופה ומאוזנת שמצד אחד תגן על הציבור ותמנע כניסת נכסים בסיכון גבוה, ומצד שני תאפשר לשוק הישראלי להתפתח ולצמוח לצד המגמות העולמיות", מסביר אלי טובול, סגן בכיר לממונה על שוק ההון. "אנחנו עוברים מתהליכים פרטניים של אישור נכס־נכס לכללים רוחביים וברורים. הבהירות הזו נחוצה כדי להעניק לגופים המפוקחים את הביטחון לפעול ולפתח מוצרים חדשים".
מהלך זה אינו עומד בפני עצמו, אלא משלים שני חוזרים שפרסמה הרשות שבועות ספורים קודם לכן. בחוזרי המשמורת ודרישות ההון הציבה הרשות נורמות אבטחה מחמירות לניהול ארנקים דיגיטליים — לרבות חובת הפרדה מוחלטת בין נכסי הלקוחות להון התפעולי של החברה — לצד דרישה מהגופים המנהלים להחזיק ב"כרית ביטחון" פיננסית מינימלית לספיגת סיכונים תפעוליים וסיכוני סייבר. בתעשייה המקומית מברכים על המהלך. ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו בישראל, מציין: "סדרת החוזרים של רשות שוק ההון נותנת בהירות רגולטורית קריטית — מה מותר ומה אסור. בפועל, הכללים החדשים מעגנים את נוהלי העבודה שרוב החברות המובילות כבר יישמו. הבהירות הזו מעניקה חופש פעולה, פותחת את התחרות ומאפשרת לחברות המורשות להרחיב את ההיצע ל־50 המטבעות הגדולים בעולם, מול 9-8 מטבעות בלבד שהוצעו עד כה".
הנדבך המשלים למהלך הוא עדכון הנחיית בנק ישראל (נב"ת 411), המסדיר את אופן קבלת הכספים שמקורם בקריפטו במערכת הבנקאית. "המדיניות ההיסטורית של חלק מהבנקים בישראל, שהגבילה מסחר למטבעות בודדים כמו ביטקוין ואתריום, היתה ייחודית בעולם", מבהיר אילן שטרק, מנכ"ל Horizon מבית אלטשולר שחם. "הבהירות הרגולטורית שמספקת כעת רשות שוק ההון מעניקה למערכת הבנקאית את הביטחון הנדרש כדי לבחון מחדש את המדיניות שלה, ולפתוח את השערים לנכסים שעמדו בסינון מחמיר. מבורך לראות שהרגולטור הישראלי נשען על עקרונות מובילים בעולם — כמו הרגולציה של מדינת ניו יורק (NYDFS) ומסגרת MiCA באירופה — תוך שילוב קריטריונים כמותיים המותאמים לשוק המקומי".
לצד ההוראות הנוגעות למסחר כללי בקריפטו, רשות שוק ההון מקדמת במקביל אסדרה למוצר קריפטו אחר: מטבע יציב (Stablecoin). מדובר בנכס דיגיטלי שמחירו צמוד ביחס של 1:1 למטבע כמו דולר או שקל. בניגוד לנכסי קריפטו תנודתיים, המטבע היציב אינו משמש כלי להשקעה ספקולטיבית, אלא תשתית לתשלומים, להעברות כספים ולסליקה מהירה. הנתונים הגלובליים מבהירים עד כמה המגמה הזו משמעותית: על פי נתונים שפורום חברות הקריפטו פרסם, היקף הפעילות השנתי במטבעות יציבים בעולם הגיע לכ־9 טריליון דולר. מדובר בנפח המהווה למעלה ממחצית מהיקף הסליקה השנתי של ויזה. בסוף יוני הפיצה הרשות את תזכיר החוק בנושא.
הפיילוט של השקל הדיגיטלי
"מטבעות יציבים הם ה־Killer Application הראשון של עולם הקריפטו", טוען הירשמן. "גם בתוך תקופה של תנודתיות במחירי הנכסים, אנחנו רואים התפוצצות בסגמנט הזה. בפעם הראשונה יש לנו כלי שהוא מקל על תשלומים חוצי־גבולות ומציג שימוש כלכלי אמיתי. נפחי המסחר האורגניים מראים שהטכנולוגיה הזו הפכה כעת מתיאוריה בלבד לתשתית פיננסית עולמית".
שטרק מחדד את היתרון התשתיתי: "מטבעות יציבים מייצרים דרמה אמיתית בעולמות התשלומים חוצי־הגבולות. במקום העברות בנקאיות שנמשכות ימים ועולות בעמלות גבוהות, מטבע יציב מאפשר להעביר ערך לכל מקום בעולם בשניות ובעלות מזערית. המפץ של טכנולוגיית הבלוקצ'יין לא מחכה לעתיד — הוא מתרחש כבר עכשיו, מתחת לפני השטח, בתשתיות הסליקה הגלובליות".
לצד שני הצירים הללו, מתקיים ציר שלישי: השקל הדיגיטלי. כאן מדובר במטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC) — גרסה דיגיטלית רשמית של השקל, המונפקת ומגובה ישירות על ידי בנק ישראל. מטרתו אינה מסחר ספקולטיבי, אלא יצירת חלופה דיגיטלית למזומן, הגברת התחרות במערכת התשלומים והוזלת עלויות הסליקה במשק. ההבדל המרכזי מול המטבע היציב טמון בגורם המנפיק וברמת הסיכון: בעוד מטבע יציב הוא יוזמה של חברה פרטית המגובה ברזרבות, השקל הדיגיטלי הוא התחייבות ישירה של המדינה — בדיוק כמו שטר כסף פיזי, רק בגרסה דיגיטלית. פרויקט זה נמצא כיום בשלבי ניסוי ובחינה בבנק ישראל, שצפוי לדווח עד סוף השנה על התקדמות פרויקט הפיילוט ועל מוכנות המערכת הבנקאית. כך, השקל הדיגיטלי יפעל לצד המטבעות היציבים ומטבעות קריפטוגרפיים אחרים, כחלק מאקו־סיסטם פיננסי משולב שאמור להתבטא בפועל בהוזלת עלויות למשקי בית ולעסקים ובשיפור מהירות ואבטחת התשלום.
"השאלה הבוערת כעת היא מתי כל זה יתורגם לשימוש יומיומי", מסביר טובול. "ההערכה היא שעבור הצרכן הסופי, האימוץ יהיה הדרגתי וליניארי ולא יתרחש כ'מפץ גדול'. בניגוד לתחומים כמו בינה מלאכותית, שבהם מדברים על 'נקודת סינגולריות' שמטלטלת את השוק בבת אחת, בעולם הפיננסי הדיגיטלי מדובר ברצף הדרגתי ומבני. התחום לא מתקדם במפץ יחיד, אלא בבנייה עקבית של תשתיות רגולטוריות וכללים ברורים. המטרה היא להגיע למצב שבו השירותים הללו מוטמעים בצורה שקופה וזורמת בחיי היום־יום של הציבור".
