פרשנות
מה גילתה אנתרופיק? מאחורי קריסת עסקת דקארט
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- חברת הבינה המלאכותית אנתרופיק נסוגה מעסקה לרכישת הסטארט-אפ הישראלי דקארט תמורת מיליארדי דולרים, צעד המעלה תהיות לגבי בשלות הטכנולוגיה או יכולת ההתרחבות שלה.
- קיימות הערכות שונות לביטול המפתיע, החל מחשש של אנתרופיק מחוסר מחויבות של המייסדים לאחר הרכישה, ועד לשיקולים לוגיסטיים של פתיחת מרכז פיתוח בישראל ערב הנפקה.
- ביטול העסקה מציב את דקארט בעמדה בעייתית מול רוכשים פוטנציאליים אחרים, זאת לאחר שבעבר העדיפו מייסדיה את אנתרופיק על פני הצעה מחברת אנבידיה.
- כישלון המהלך מהווה פגיעה במוניטין של ענף הבינה המלאכותית בישראל, שקיווה לזכות בחותמת איכות משמעותית עם כניסתה של אנתרופיק לפעילות בשוק המקומי.
מה גילתה אנתרופיק על דקארט הישראלית שגרם לה לסגת מעסקה כמעט חתומה בהיקף של 6–7 מיליארד דולר, ומה יהיו ההשלכות של האירוע על דקארט?
ביטול עסקה בשלב מתקדם כל כך משאיר את מייסדי דקארט, דין לייטרסדורף ומשה שלו, יחד עם המשקיעים שלהם, במצב לא נוח. החברות כבר היו עמוק בתוך בדיקת הנאותות, ולפתע אנתרופיק גילתה משהו שלא מצא חן בעיניה. מה זה יכול להיות?
סביר להניח שלא מדובר בהיבטים פיננסיים. קשה להניח שהייתה חשבונאות יצירתית מדי בחברה בת שלוש, שמעסיקה כ־100 עובדים ומוכרת בקצב של כמה עשרות מיליוני דולרים בשנה. השאלה הגדולה באמת היא האם אנתרופיק מצאה משהו מטריד או מאכזב בנוגע לטכנולוגיה של דקארט, שאמורה להוזיל באופן דרמטי את עלויות השימוש ב־AI באמצעות ניצול טוב יותר של שבבים.
היתרון הגדול של דקארט הוא בכך שהפתרון שלה אמור להיות אגנוסטי לסוג השבב, כלומר לעבוד לא רק עם שבבי ה־GPU של אנבידיה, אלא גם עם השבבים שמפתחות גוגל ואמזון. האם אנתרופיק גילתה שזה לא באמת עובד? האם השיפור נחלש בהיקפי שימוש גדולים מאוד, כלומר שהטכנולוגיה אינה מספיק סקיילבילית?
במהלך חריג כל כך, שבו עסקה נופלת ברגע האחרון, צצים גם הסברים קונספירטיביים יותר — החל מהאפשרות שאנתרופיק למדה מקרוב את הטכנולוגיה של דקארט ותציג בהמשך פיתוח דומה משלה, ועד להטלת וטו על רכישת חברה ישראלית מצד קרן העושר של קטאר, בעלת מניות משמעותית באנתרופיק.
בסביבת דקארט, שם הופתעו מאוד לנוכח הפרסום, ניסו למזער את הנזקים שמתנקזים לשאלות לגבי העומק ובשלות הטכנולוגיה ולכוון את הנימוקים למחוזות ספק פטריוטיים ספק לוגיסטיים. אנתרופיק, לכאורה לא רצתה לפתוח מרכז פעילות בישראל בעיצומו של תהליך ההנפקה ואילו מייסדי דקארט לא היו מוכנים להעביר את עצמם ואת 100 העובדים של החברה לסן פרנסיסקו. זה בהחלט ייתכן, אבל זו לא סוגיה שעולה לדיון כשהכל כבר כמעט חתום. אנתרופיק לא הייתה זקוקה לבדיקות נאותות כדי לגלות שדקארט היא חברה ישראלית. מעבר למייסדים הישראלים, מרבית המשקיעים של דקארט הן קרנות ענק אמריקאיות ובראשן סקויה ולצידה בנצ'מרק ורדיקל קפיטל. קשה להאמין שאלה היו מוכנות לוותר על אקזיט מהיר לאנתרופיק כדי לא להעביר 100 מומחי AI לסן פרנסיסקו.
יהיה אשר יהיה ההסבר להחלטתה של אנתרופיק לנטוש את השולחן בדקה ה־90, יהיו לכך השלכות לא פשוטות על דקארט. מעטות הן החברות שירצו לקנות משהו שאנתרופיק בחנה לעומק והחליטה בסופו של דבר לסגת ממנו.
לפני אנתרופיק ניהלה דקארט משא ומתן עם חברות נוספות, כאשר המגעים המתקדמים ביותר היו עם אנבידיה. אנבידיה גם מושקעת בסטארט־אפ הישראלי ולפי הערכות הייתה מוכנה לשלם אפילו יותר מאנתרופיק. אלא שמייסדי דקארט, דין לייטרסדורף ומשה שלו, נדלקו על האפשרות של עסקה עם אנתרופיק והיו מוכנים לקבל סכום נמוך יותר, שגם היה אמור להיות ברובו במניות אנתרופיק.
בינתיים, אנבידיה כבר עסוקה בעסקה אחרת — רכישת Hugging Face ב־12.9 מיליארד דולר, שעליה הודיעה רשמית בשבוע שעבר.
אנתרופיק מצדה עדיין חברה פרטית ונמצאת בימים אלה בתהליך לקראת הנפקה, אך עדיין לא פרסמה תשקיף. ההנפקה אמורה להתרחש בחודשיים הקרובים. גם עבור אנתרופיק עצמה מדובר בעיתוי לא טריוויאלי לביצוע רכישה גדולה. אפילו אילון מאסק, שלא חושש לשבור כמעט כל מוסכמה, חיכה עד להשלמת ההנפקה של SpaceX כדי לרכוש את חברת ה־AI קרסור ב־60 מיליארד דולר.
האם ייתכן שבאנתרופיק הרגישו שלייטרסדורף ושלו רצו את העסקה איתה מהסיבות הלא נכונות? לכאורה, אנבידיה אכן מתאימה הרבה יותר כרוכשת של דקארט: היא יכולה להציע את הטכנולוגיה שלה כחלק מהפתרון הכולל ללקוחות שרוצים להפיק יותר מהשבבים, ובמקביל לחסום את הגישה של מתחרים עתידיים לדקארט.
עבור אנתרופיק, שהמוצר המרכזי שלה הוא מודל ה־AI קלוד, האינטגרציה עם חברה כמו דקארט פחות אינטואיטיבית.
אבל מי שמכיר את לייטרסדורף דווקא יכול היה להבין את ההיגיון. היזם הצעיר, ילד פלא שסיים דוקטורט במדעי המחשב בגיל 24, הכריז כבר בתחילת הדרך שהוא רוצה להיות גדול — להיות גוגל או מטא. אז אם כבר להימכר שלוש שנים אחרי ההקמה ובסכום חד־ספרתי של מיליארדי דולרים, זו לא יכולה להיות "עוד עסקה", אלא צריך להיות משהו גרנדיוזי. להביא את אנתרופיק לארץ ולפתוח כאן מרכז פיתוח בהחלט עונה על ההגדרה.
ייתכן שגם אנשי אנתרופיק זיהו שלייטרסדורף ושלו עושים את זה מהסיבות הלא נכונות. האם הם הרגישו שהשניים לא יישארו מחויבים מספיק לחברה לאחר השלמת העסקה?
לייטרסדורף, בן 27 בלבד, הוא המוח הטכנולוגי מאחורי דקארט, שעדיין לא גיבשה מודל עסקי חד־משמעי ועד עכשיו עסקה בעיקר בפרויקטים. בדרך היא גם זיגזגה בין מוצרים, כמו מודל AI לווידאו המיועד לגיימינג, וניסתה כיוונים שונים.
מי שרוצה לקנות את דקארט מבין שהכיוון שלה נכון והכרחי לעתיד התפתחות ה־AI, אבל גם שהטכנולוגיה עדיין זקוקה להשקעה ולעבודה רבה. אם באנתרופיק הבינו שלייטרסדורף רוצה לקבל את המניות שלה, אבל לא יהיה להוט להמשיך בפיתוח בתוך החברה, ייתכן שזה לבדו הספיק להפלת העסקה.
מעבר לדקארט, שתצטרך להבין לאן ממשיכים מכאן, הנפגעת הראשית מהסיפור הזה היא מדינת ישראל, שכבר ראתה את השלט "Anthropic" מתנוסס על אחד ממגדלי המשרדים בתל אביב — חלום שמתרחק עכשיו.
ההייטק הישראלי, שעדיין רוכב ברובו על סייבר, זקוק לעסקה מהסוג שהתגבש בין דקארט לחברה של דריו אמודאי כדי לקבל חותמת הכשר לכך שיש כאן גם עומק של AI. בינתיים זה לא קורה.
