רוב רישיונות השיווק והיצוא של נשק מישראל - לאירופה
מנתוני האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון עולה כי מראשית השנה הוגשו לו יותר מ-165 אלף בקשות לקבלת רישיונות, מהן 38% לאירופה ו-32% לאסיה
מרוץ החימוש של מדינות אירופה, כמעט ארבע שנים מפרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ניכר היטב בהיקף היתרי השיווק והייצוא שניפק בשנה האחרונה האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י) שבמשרד הביטחון לתעשיות הנשק הישראליות. מנתוני אפ"י עולה כי מתחילת 2025 הוגשו לו יותר מ-16.5 אלף בקשות לקבלת רישיונות שיווק של נשק ומוצרים ביטחוניים ומהן 38% למדינות ביבשת אירופה ועוד 32% מכלל הבקשות - למדינות באסיה.
רישיונות השיווק נדרשים לכל פעולה שנועדה לקדם עסקת נשק, בין אם מדובר בהצגת מוצר ביטחוני בתערוכה ובין אם מדובר בהדגמה של יכולות של אמצעים שונים לפני לקוח פוטנציאלי. אחרי כל אלה אספקת המוצרים ללקוח הקצה טעונה בקבלת רישיון ייצוא מאפ"י. מאז ינואר השנה ניתנו כמעט 5,800 רישיונות כאלה – 41% מהן למדינות באירופה.
הנתונים נמסרו במסגרת הכנס השנתי המתקיים בתל אביב בהשתתפות מאות יצואנים בתחום הנשק, מנהלי החברות הביטחוניות ובכירים במערכת הביטחון וצה"ל. זאת, כשברקע משרד הביטחון מתכוון להאיץ רפורמה שאמורה לפשט תהליכי רישוי באופן שיטיב עם החברות הביטחוניות הפועלות בשווקים בינלאומיים שמתאפיינים בתחרות גוברת ויקל עליהן את היצוא של מערכות נשק.
מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם אמר היום כי הרפורמה נועדה להרחיב באופן דרמטי את היצוא הביטחוני הישראלי. לדבריו "המלחמה הארוכה ומרובת הזירות רוקנה מלאים, יכולות ו'הפתעות' ואין בתקציב הביטחון לבדוק כדי לבנות את היכולות של צה"ל. עלינו להגדיל דרמטית את היצוא הביטחוני להבטחת התעצמות צה"ל במערכות חדשות הן ככלי להשפעה על מדיניות בינלאומית ולחיזוק כלכלת ישראל".
ב-2024 הסתכם היצוא הביטחוני מישראל בכ-14.8 מיליארד דולר, סכום הנחשב לשיא של כל הזמנים וזאת ברקע הימשכות הלחימה באוקראינה והחשש להתלקחות בזירות סכסוך נוספות בעולם. לדברי ראשת אפ"י רחלי חן ההקלות הצפויות ביצוא הביטחוני מתוקף הרפורמה "יאפשרו לתעשיות הביטחוניות לפעול ביעילות ולהיכנס לשווקים חדשים בסביבה תחרותית במיוחד".
ההקלות כוללות פטורים נרחבים מהצורך לקבל מבעוד רישיונות שיווק של מערכות נשק, הרחבה ניכרת במספר המדינות שלגביהן ניתן יהיה לייצא נשק בהליכים מהירים יותר, קיצור משך זמני הטיפול בבקשות המוגשות לאפ"י לקבלת רישיונות ועוד. כך, במהלך הכנס היום משרד הביטחון בישר על ביטול "צו הצופן" הארכאי – מהלך המתוכנן זמן רב ושכלכליסט חשף לפני כשנה.
במהלך המלחמה הארוכה ישראל התמודדה עם אמברגו חסר תקדים מצד מדינות רבות בעולם ועסקאות נשק שקודמו מול צבאות ומשרדי הגנה הוקפאו. במערכת הביטחון הביעו בשנה האחרונה דאגה מכך שהימשכות המלחמה, תוך הידרדרות נוספת במעמדה הבינלאומי של ישראל, ישחקו את היקפי היצוא הביטחוני במהלך שנים הבאות. עם זאת, בתעשיות הביטחוניות אמרו בימים האחרונים לכלכליסט כי עם סיום הלחימה בעזה ניכרת התאוששות בנכונות של לקוחות בעולם לשוב ולקדם עסקאות שעד כה היו תקועות, בשל הסנטימנט השלילי כלפי ישראל.
מחר אמור להסתיים אמברגו הנשק שגרמניה הטילה על ישראל באוגוסט האחרון, בתגובה להחלטת הקבינט המדיני ביטחוני לצאת למבצע "מרכבות גדעון ב'". האמברגו הוטל בידי הקנצלר פרידריך מרץ ובעקבותיו חלו הגבלות באספקת מנועים ורכיבים קריטיים לטנקי המרכבה והנגמ"שים המיוצרים בישראל. בחודש הבא הקנצלר אמור להגיע לביקור רשמי בישראל, במהלכו הוא מתכוון להיפגש עם משפחות החטופים ועם שורדי שבי.
במקביל, חיל האוויר הגרמני אמור להכניס לפעילות מבצעית בימים הקרובים סוללה ראשונה של טילי חץ 3 שנרכשה מהתעשייה האווירית. מדובר בעסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל והיקפה כ-3.5 מיליארד דולר (כ-14 מיליארד שקל). גורמים ביטחוניים העריכו באחרונה כי על בסיס עסקה זו בגרמניה שוקדים על תוכנית רכש נוספת של טילי הגנה מהתעשייה האווירית ואפשר שהיא תתמקד בדור הבא שלהם – טילי חץ 4. מדובר במערכת שעדיין נמצאת בתהליכי פיתוח. פרט לכך בכוונת גרמניה להצטייד בכטב"מים נוספים שמתוצרת התעשייה האווירית לאחר שבשנים עברו היא כבר הצטיידה בכלים כאלה במסגרת כמה עסקאות שעשתה עם החברה.
KNDS הגרמנית השיקה בימים האחרונים דגם חדש של טנק המערכה שלה, Leopard 2A8 המצוידים במערכת ההגנה האקטיבית מפני טילים נגד טנקים "טרופי" של רפאל המבוססת על מערכת מעיל רוח שהיא פיתחה עבור הטנקים הישראליים. מעיל רוח מותקנת על טנקי מרכבה סימן 4 ועל טנקי הברק החדישים. היקף ההתקשרות של רפאל והיצרנית הגרמנית לא ידוע.
