ריאיון
"אינפלציית הקורונה דעכה, כעת החשש מאינפלציה של אחרי מלחמה"
פרופ’ אפרים בנמלך, שמפרסם בימים אלה מחקר מקיף על ההשפעה הכלכלית שיש למלחמות, מצהיר שישראל היא “אנומליה אמפירית”. בכל זאת, הוא מתריע שבניגוד למשברים ביטחוניים קודמים, כעת קשה לצפות בוסט כלכלי מהיר: “בעבר חלה ירידה בהוצאות הביטחון. הפעם ההתעצמות הביטחונית נמשכת”
פרופ' אפרים בנמלך, בימים אלו אתה מפרסם יחד עם עמיתך מאמר מקיף על השפעות של מלחמה על כלכלה.
“מלחמות דורשות משאבים כבירים מצד המשק, וגם להכנות למלחמה ולתוצאות המלחמה יש השלכות גדולות על המשק. בדרך כלל בדקו בצורה נקודתית מה קרה, למשל, לכלכלת ארה"ב אחרי מלחה"ע השנייה או אחרי מלחמת וייטנאם. המחקר שלנו בדק 135 מלחמות שהיו מעורבות בהן 115 מדינות ב־75 שנה שאחרי מלחמת העולם השנייה, והיינו צריכים לגבש שיטת זיהוי אמפירית שמבודדת את השפעות המלחמה על הכלכלה”.
מה המורכבות העיקרית בבדיקת השפעות המלחמה על המשק?
“הבעיה היא מה שקוראים לו 'סיבתיות הפוכה'. אנחנו רואים שינויים במדינה מסוימת אחרי מלחמה, שהתוצר וההשקעות יורדים, אז אפשר לשאול, אולי מלחמות מתרחשות בין מדינות שכבר לפני המלחמה היתה להן נסיגה כלכלית? יש אפילו שיטענו שהסיבה שהן פתחו במלחמה היתה המצב הכלכלי שלהן. לכן בדקנו את המצב הכלכלי של המדינה חמש שנים לפני המלחמה”.
מה הממצאים מלמדים?
“בעשור שאחרי המלחמה התוצר יורד ריאלית ב־13%, הצריכה יורדת ב־11%, ההשקעה ב־13.5%, היצוא ב־12.5%, ויש אינפלציה גבוהה. כל אלו לעומת מדינות ביקורת אחרות שלא היו מעורבות במלחמה. אנחנו לוקחים לביקורת מדינה דומה מבחינת המיקום והפיתוח ועוד דברים, שלא עברה את הסכסוך”.
בישראל מדברים על פער בין התוצר הנוכחי לבין המגמה ארוכת הטווח.
“זה חישוב שונה. ב'פער התוצר' אנו מחשבים את התוצר הפוטנציאלי, כלומר מה היה התוצר אילו המשק היה בתעסוקה מלאה אבל לא כזו שמביאה לעליות מחירים, ובודקים את הפער לעומת המצב בפועל. זה מושג מאקרו־כלכלי ששנוי קצת במחלוקת, כי צריך להניח הנחות מסוימות. מה שאנחנו עושים יותר פשוט ויותר אמפירי, ואלו השיטות שמקובלות בשנים האחרונות. יש כעת, במקביל, לפחות שני מאמרים נוספים שמודדים את השפעות המלחמה. כל המאמרים מתעדים אפקט שלילי, כל אחד עם ניואנס קצת שונה, לנו יש את המדגם הרחב ביותר”.
פרופ' אפרים בנמלך
גיל:
54
מצב משפחתי:
גר בשיקגו, ארה”ב. נשוי + 4
תפקידים:
מופקד הקתדרה על שם הנרי בולוק למימון ונדל”ן ומנהל המרכז לחקר נדל”ן על שם Guthrie באוניברסיטת נורת’ווסטרן; עמית מחקר בלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER)
עוד משהו:
לשעבר פרופסור חבר באוניברסיטת הרווארד, שירת כמ"פ בצנחנים
למה ההתעניינות הגוברת בכלכלת מלחמה?
“הפלישה הרוסית לאוקראינה החלה עידן חדש שבו מדינות מבינות שהן צריכות להשקיע בצבא שלהן, וכולם רוצים לדעת את ההשלכות של זה”.
אחד הממצאים שלכם הוא שלא כל המלחמות משפיעות אותו דבר, ולא כל המדינות מושפעות באופן זהה.
“בספרות של מדעי המדינה מבחינים בין 'מלחמות חיצוניות', שהן בין שתי מדינות, לבין 'מלחמות פנימיות', שהן בין מדינה לגורם לא מדינתי. אחרי מלחה"ע השנייה כמות המלחמות בין מדינות באירופה ירדה כמעט לגמרי, האופי החדש של המלחמות הוא מלחמה בין מדינה לגופים לא מדינתיים. יש מדינות שבהן יש ממש מלחמה בין גופים שונים כמו בקולומביה מול קרטלי הסמים, ויש מקומות, כמו ישראל, שבהם זו מלחמה מול ארגון טרור כמו חזבאללה או חמאס. במקרים כאלו המונח 'פנימי' בעייתי, אבל ההגדרה היא 'מלחמה מול גורם לא מדינתי'. המלחמות הפנימיות הללו משפיעות באופן קשה יותר על הכלכלה”. זה מפני שמלחמות כאלו נוטות להיות ארוכות, לפעמים קשה לקבוע מי ניצח, לפעמים המלחמה נגמרת אבל הסכסוך נמשך. אני חושב שהדברים הללו נשמעים מוכרים לישראלים. ויש מקרים שבהם יש ממש מלחמות אזרחים, וזה קורע את המדינה מבפנים, רואים את זה באפריקה. למלחמות הללו יש את ההשפעות הקשות ביותר על המדינות, הן מביאות לירידה של כ־14% בתוצר אחרי עשור, לעומת ירידה של 8% במלחמות חיצוניות”.
לתוצאות המלחמה גם יש השפעה?
“כן, המנצחים מפסידים פחות, אבל מפסידים. אצל המנצחים יש ירידה בתוצר של 6.1% אחרי עשור. כשאנחנו מתחילים להסתכל על מפסידים ומנצחים אנו מאבדים הרבה תצפיות, כי יש הרבה סכסוכים שמסתיימים בלי שברור מי ניצח ומי הפסיד, במיוחד כשהמלחמה מול גורם לא מדינתי. אנחנו לא החלטנו מי ניצח והפסיד, לקחנו הגדרות בינלאומיות של חוקרים בתחום”.
איך מדינות עשירות מתמודדות עם מלחמה לעומת מדינות עניות?
“מדינות עשירות נפגעות פחות, התוצר שלהן יורד ב־10%. במדינות חלשות התוצר יורד ב־15%. במחקר שלנו מדינה חזקה זו מדינה שנמצאת מעל ההכנסה החציונית בעולם. זה דבר שיכול להיות מנחם לישראל”.
מה עומד בבסיס ההשפעות ארוכות הטווח של המלחמה?
“האינפלציה. אינפלציה היא משמעותית מאוד במימון מלחמות, ואנחנו גם מראים את זה אצלנו באמצעות מדדים שונים. כמות הכסף בכלכלות אחרי מלחמה עולה מאוד, מדד המחירים לצרכן עולה, וגם מדד מחירי התוצר עולה. גם בישראל מכירים את זה. יש חוקרים כמו פרופ' יוסי זעירא שמחברים בין האינפלציה של שנות השמונים לבין ההוצאות הצבאיות בעשור של אחרי מלחמת יום כיפור. יש בעצם תמריץ מסוים לממשלות שיהיה אינפלציה, כי האינפלציה שוחקת את החוב שלא צמוד למדד”.
דווקא בישראל חוזרים כעת לסביבת אינפלציה סבירה.
“אנחנו לא מדברים עכשיו על האינפלציה שהצליחו איתה. בנק ישראל פעל נכון בשנתיים־שלוש האחרונות, והצליח להתמודד עם האינפלציה שנבעה מהרחבה כמותית בזמן הקורונה. אנחנו כעת מדברים על האינפלציה שתהיה בעקבות המלחמה. אפשר להגיד שהמלחמות שאותן אנו חוקרים הן מלפני 30 שנה ויותר, ואז היה פחות ריסון מוניטרי, ולכן היתה אינפלציה גבוהה. אי אפשר להגיד 'עכשיו המדד בסדר' אז כל מה שאתם מראים לא רלבנטי, כי אנחנו מדברים על מה שתהיה, וזה יושפע מאוד משאלות של תקציב הביטחון (כמו הסיוע האמריקאי לישראל והיקף ההתעצמות — ש"ט), ואני מבין לחלוטין שקיצוץ בתקציב לא יעמוד תמיד בראש מעייניהם של מקבלי ההחלטות כעת, ובצדק, אני לא יכול להתווכח עם זה”.
אתם מפריכים את המיתוס שיש בום של השקעות אחרי מלחמה.
“נכון, זה מיתוס שנוצר מהבנייה מחדש של אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה, תוכנית מרשל. זה היה חריג, גרמניה היתה הרוסה, בלגיה היתה הרוסה, והגיעה ארה"ב ובנתה את ההריסות. ארה"ב אומנם לא כבשה שום מדינה, אבל היא הפכה לגורם המשמעותי בעולם, היא מכרה לאירופה המערבית וקיבלה עוצמה אדירה מהמלחמה”.
בישראל יש הרבה גורמים שבונים על “הצמיחה שאחרי המלחמה”, שתחזיר את כל מה שלא צמחנו.
“יכול להיות שזה יקרה בישראל, אני לא רוצה לתת תחזיות. ישראל היא לא חלק מהמדגם, ישראל היא אנומליה כמעט בכל קו רגרסיה של מחקרים כלכליים, בכל דבר שמריצים ומסתכלים איך נראית מדינה, אז ישראל לא מתנהגת ככה. זה דבר מעניין מאוד, ישראל היא אנומליה אמפירית, ולכן יש כאלו שאומרים שהיא 'נס כלכלי'. המשק הישראלי מראה חוסן בלתי רגיל, יש סיבות שישראל תהיה יוצאת דופן, אנחנו פשוט אומרים תראו מה קורה בממוצע”.
למה בעצם ישראל לא נמצאת במדגם שלכם? הרי לא חסרות אצלנו מלחמות.
“כדי שהאמידה שלנו תהיה נקייה, ונבין מה קורה למדינה בגלל המלחמה על פני עשור, אנחנו צריכים למצוא מדינה שחמש שנים אין לה שום קונפליקט, ואז שיהיה עשור עם קונפליקט אחד שאנחנו יכולים לבדוק. לישראל אין מצב כזה בהיסטוריה שלה. היינו צריכים להשאיר בחוץ קונפליקטים חוזרים ונשנים של מדינות שאין להן אפילו שנה אחת של שקט, וישראל תמיד נמצאת במצב מלחמה כזה או אחר, לכן לא יכולנו לשים אותה כאן, ואני מסויג מההשלכות של המאמר שלי לגבי ישראל”.
וכשמסתכלים על המקרה הישראלי, מה אפשר ללמוד על השפעת המלחמות?
“אנחנו לא חיים בעולם של העבר שהמנצח היה מקבל את הזהב או את השטח והמשאבים של היריב, ולכן אתה לא מייצר ערך כלכלי נוסף במלחמה, אלא עוסק פשוט בלחסל את הערך הקיים. בישראל יש את המקרה של מלחמת יום כיפור, שאחריה היתה אינפלציה. הלקח הזה כנראה נשאר איתנו. הרבה פעמים נראה שישראל יוצאת בעשורים האחרונים ממשברים ביטחוניים בצורה מהירה, אבל כשמסתכלים, רואים שהיציאה המהירה הזו התרחשה בתקופה שבה ההוצאות הביטחוניות היו על תוואי יורד. עכשיו צפויה עלייה מסוימת בהוצאות הביטחון. ההתעצמות הביטחונית שלנו כנראה תצטרך להימשך, אז אני קצת יותר סקפטי למרות כל התחזיות הוורודות”.
מה ההמלצות המדיניות לישראל, שנמצאת כעת אחרי מלחמה משמעותית?
“אני חושב שיודעים שההוצאות גבוהות. לא צריך להיות כלכלן מאוד מתוחכם כדי לומר שצריך להיזהר שהחוב לא יעלה, וצריך להיזהר שהאינפלציה לא תעלה. אנחנו לא אומרים שום דבר שהוא מעורר פרובוקציה. אנחנו פשוט עשינו את התרגיל האמפירי הזה”.
אתה אומר שמובן מאליו ש”מלחמות לא טובות לכלכלה” ושהמחקר שלכם טריוויאלי?
“יש לי כאן בנורת’ווסטרן חבר שהוא קרדיולוג. הוא פרסם כעת מאמר מאוד מצוטט בכל העולם, ובו הוא מראה מה ארבעת הגורמים שמשפיעים על הסיכון להתקף לב ושבץ. הגורמים הם לחץ דם גבוה, סוכרת, עישון וכולסטרול גבוה. אלו דברים לא מפתיעים, אבל חשובים. למאמר שלנו אפשר להתייחס באותה צורה, כלכלנים לפעמים אוהבים להתעסק בפלפלנות של הכלכלה, אני לא פלפלן. רצינו לתת תשובות על ההשפעה של המלחמות על הכלכלה, והתשובה היא שלמלחמות יש השפעות שליליות על הכלכלה”.
