המשבר נפתר: הושג הסכם שכר למשטרה ולשב"ס, בהיקף מיליארד שקל בשנה
ההסכם, שנחתם לאחר עיכובים ארוכים בזמן כהונת בן גביר כשר לביטחון לאומי, כולל תוספות שכר מדורגות שיגיעו עד 3,750 שקל בחודש ב-2028; בין היתר מסדיר ההסכם באופן זמני את המחלוקות בנוגע להצמדת שכר השוטרים לצה"ל וקובע תוספות רטרואקטיביות ללוחמים ולשוטרים
הסכם שכר בהיקף של כמיליארד שקל בשנה נחתם היום בין משרד האוצר לבין השב"ס והמשטרה, כך הודיעו היום (ד') שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי חיים כץ.
ההסכם מורכב והוא מרובה פרטים וטענות. הוא יינתן בפעימות ואמור לסגור את תביעות השוטרים והכלאים עד 2029.
הסכם השכר מורכב משלושה רכיבים: 280 מיליון שקל בגין הסכם שכר שנחתם עם ההסתדרות; 400 מיליון שקל בגין תוספת שניתנה לצה"ל ומשורשרת למשטרה בעקבות החלטת ממשלה משנת 1979; ו-400 מיליון שקל נוספים בגין תוספת מיוחדת שסוכמה בעבר עם המשרד לביטחון לאומי.
מבחינה פרקטית, בגין הרכיב הנובע מהסכם ההסתדרות, יהנו כלל השוטרים והכלאים מתוספת שכר של כ-3%. התוספת תתקבל רטרואקטיבית מינואר 2025.
הודות לרכיב שמגיע כשרשור מהתוספת הייעודית של הצבא לחייליו, יקבלו הלוחמים תוספת של 900 לחודש, והלא לוחמים יקבלו תוספת של 550 שקל לחודש. תוספת זו תתקבל רטרואקטיבית מינואר 2024, ולכן נכתב בהודעה כי יהיו כאלו שיקבלו מענק רטרואקטיבי של כ-12 אלף שקל.
לגבי החלק האחרון והייעודי, הסכום שנועד רק למשרד לביטחון לאומי, חלק מהפעימות כבר ניתנו בעבר וכעת מדובר על השלמה לתוספת של 710 שקל ל-60% מכח האדם של המשטרה והשב"ס.
בסך הכל מדובר בתוספות שצפויות להגיע לכ-2,000 שקל לחודש השנה, ועד כ-3,000 לחודש עד ל-2028. אם לוקחים בחשבון גם את הפעימות הקודמות שניתנו במהלך השנה, תוספות השכר עד לסוף 2028 יגיעו לכ-3,750 שקל בחודש.
לגבי הרכיב הראשון של ההסכם לא היה ויכוח מהותי בין האוצר לבין המשטרה והשב"ס.
בנוגע לרכיב השני - התוספת הייעודית לצה"ל, כן היה ויכוח בין האוצר לבין המשטרה והשב"ס. הוויכוח נסוב לגבי השאלה כמה מאנשיהם יוגדרו כלוחמים, שכן התוספת הייעודית הזו ניתנה בצה"ל באופן דיפרנציאלי ללוחמים ולא-לוחמים.
באוצר הסכימו לסווג רק 4% כלוחמים, ואילו במשטרה ובשב"ס טענו ש-20% הם לוחמים. בסוגיה זו האוצר התפשר לעת עתה, והסכים שהמשטרה תוכל הפעם להגדיר את כל ה-20% כלוחמים, אך הסכמה זו לא מחייבת לגבי העתיד.
לגבי הסכום של 400 מיליון שקל למשרד לביטחון לאומי, הסכים האוצר להקדים פעימה אחת לאפריל 2025 במקום ל-2027. בעבר העביר סמוטריץ' החלטת ממשלה שדוחה את הפעימה ל-2027 בעקבות ההתנהלות האנטי-קואליציוניות של בן גביר בתקציב, וכעת, כשבן גביר לא בתמונה, סמוטריץ' הסכים כמובן לחזור אחורה.
המשטרה והשב"ס הסכימו לוותר בשתי סוגיות. הראשונה היא סוגיית ועדת נגל, שקיים סיכוי רב כי במסגרתה יינתנו מענקים לחיילי צה"ל. באוצר סבורים כי המענקים הללו לא צריכים להינתן למשטרה, וכי הם לא כלולים בהחלטה ההיסטורית משנת 1979, שנקראת ש/33.
הסוגיה השנייה נוגעת להעלאה רוחבית של רמת הפעילות של שוטרים וכלאים לתקופת מלחמת חרבות ברזל. בחודש נובמבר היו חיכוכים חריפים במיוחד בין האוצר לבין המשטרה והשר דאז בן גביר - במשטרה סברו כי החלטת ש/33 מאפשרת להם גם להעלות את רמת הפעילות, ובאוצר זעמו על כך.
בשתי הסוגיות הללו סיכמו הצדדים כי המשטרה והשב"ס לא ידרשו את הכספים הללו, וזאת מבלי להכריע בשאלה העקרונית לגבי הפרשנות הנכונה של החלטה ש/33.
הצדדים הסכימו לבינתיים שלא לגעת כעת בשאלה העקרונית האם כדאי לבטל את החלטה ש/33 המצמידה את שכר השוטרים לשכר חיילי הקבע. הסכמה זו מהווה הישג למשטרה, שכן באוצר היו שמחים לבטל אותה. עם זאת, השר חיים כץ אמר בהצהרתו לתקשורת כי הוא לא מסתפק בכך וכי "אנו מקוים שההצמדה לצה"ל תתרחב והשוטרים יקבלו עוד דברים בגין ההצמדה, ולא הספקנו לדון בזה מספיק".
ההסכמות על סוגיות השכר של השוטרים לא מסיימות את דיוני התקציב שבין האוצר לבין המשרד לביטחון לאומי. ישנו ויכוח משמעותי על תקציב הקניות של המשרד, אך ניתן להעריך כי סמוטריץ' יחתור להגיע לסיכום תקציבי עוד לפני חזרתו של בן גביר לממשלה, בשביל למנוע ממנו את ההישג ולהדגים כי ההתנהלות שלו אינה משתלמת ציבורית ותקציבית.
עם זאת, הסכמות עקרוניות בין האוצר לבין המשרד לביטחון לאומי נרשמו כבר לפני פרישתו של בן גביר מהממשלה. לפי הסיכום שטרם נחתם, תקציב הקניות של המשרד יעמוד יחד על כ-8.2 מיליארד שקל (6.7 מיליון שקל למשטרה וכ-1.5 מיליון שקל לשב"ס).
סיכום זה משקף תוספת של כ-3.5 מיליארד שקל לעומת תקציב 2024. בזמנו, ההסכם לא נחתם בשל ויכוח בין האוצר לבין בן גביר ואנשיו על כחצי מיליארד שקל, סביר להניח כי ויכוחים אלו יוסדרו בזמן שהותו של כץ בלשכת השר.
ההסכם נחתם אחרי חודשים רבים שבהם משרד האוצר לא הצליח להגיע להסכמות עם איתמר בן גביר, שכיהן עד לאחרונה כשר לביטחון לאומי. סמוטריץ' וכץ עקצו ברמיזות את בן גביר. סמוטריץ' אמר בסרטון שהופץ כי "היו מחלוקות ואי הסכמות הרבה זמן, השר כץ הפשיל מהר מאוד את השרוולים ועבד בצורה עניינית". וכץ כתב בהודעתו לתקשורת כי "לאור מחלוקות עבר, שכר השוטרים ולוחמי הכליאה נפגע משמעותית".
עם זאת, הכסף להסכם הוקצה כבר בזמנו של בן גביר, ומבחינת אגף התקציבים באוצר מדובר בכסף שהם כבר תיכננו להוציא.
