האם משחקי רשת הם "משחקים אסורים"? על השטח האפור שבין בידור לגיטימי לבין הימורים
תובענה ייצוגית נגד פלייטיקה חושפת את המורכבות המשפטית של תעשיית הגיימינג והעמימות במפגש שבין הוירטואלי לבין ההגדרות המשפטיות
פסק הדין שניתן לאחרונה (23.4.25) על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, בת.צ. 37870-05-22 בעניין בן יוסף נ' פלייטיקה גרופ ישראל בע"מ, מהווה ציון דרך חשוב במפגש שבין עולם המשחקים הדיגיטליים לבין דיני הגנת הצרכן ודיני העונשין. מדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בה נטען, בין היתר, כי משחקי הרשת של פלייטיקה (ובהם: SLOTOMANIA, SOLITAIRE GRAND HARVEST, CAESARS SLOTS,HOUSE OF FUN ו-POKER HEAT) מהווים "משחקים אסורים" לפי חוק העונשין, משניתן לזכות בהם בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, כאשר התוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת. המשחקים אמנם אינם בגדר קזינו "על כסף אמיתי", אלא משחקי קזינו חברתי (Social Casino), אך יש בהם רכיבים שמזכירים מאוד הימורים, כגון מכונות מזל, בונוסים, ז'יטונים, קניות בתוך האפליקציה (In-App Purchases) ועוד. עוד נטען, כי פלייטיקה הביאה להתפתחותו של שוק משני, במסגרתו משתמשים הזוכים באסימוני משחק מוכרים בכסף את החשבון שלהם למשתמשים אחרים. לטענת המבקש חברי הקבוצה הוטעו כצרכנים לחשוב שהשימוש במשחקי פלייטיקה הוא בחינם, בעוד שעם תום השימוש באסימונים שהוקצו באופן ראשוני למשחקים, נדרש המשתמש לרכוש בכסף אסימונים נוספים על מנת להמשיך ולשחק במשחקים.
בית המשפט אמנם לא הכריע לגופה של השאלה אם מדובר ב"משחקים אסורים" המנוגדים לדין, אך כן אישר הסדר פשרה מקיף שכולל: פיצוי משמעותי לציבור – בסך של 550,000 ₪ ועוד 280,000 דולר ארצות הברית (סך הכל יותר מ- 1.5 מיליון ₪) - באמצעות הקרן לניהול כספי תובענות ייצוגיות וייועדו ל"שימוש נבון במשחקי רשת"; התחייבות של פלייטיקה לתקציב פנימי קבוע למניעת פעילות בלתי חוקית (כמו מכירת אסימונים בשוק משני); עידון מנגנון המעודד רכישת אסימונים וירטואלים עם תום השימוש באלו שהוקצו בחינם; וכן שיפורים בשקיפות ובנגישות תנאי השימוש במשחקים, כגון תרגומם לעברית ופרסום מידע בדבר "משחק אחראי" ו"מדיניות הרחקה עצמית" (מנגנון שמאפשר לשחקן, בדכ' בעל בעיות התמכרות/שליטה, המעוניין להפסיק במשחק, להרחיק את עצמו מהשתתפות באתר או באפליקציה — באופן זמני או קבוע). בית המשפט אישר גמול ושכר טרחה למבקש ובאי כוחו, בסך של כרבע מיליון ₪.
הסדר הפשרה וההליך מעבירים מסר רגולטורי לתעשיית הגיימינג: משחקי רשת אינם עוד "מערב פרוע". יש לבחון את המודל העסקי שלהם מול עקרונות החוק, תוך איזון בין חוויית המשתמש לבין ההגנות הצרכניות והחברתיות הנדרשות, כגון מניעת עידוד שימוש במשחקים העלולים להוות הימורים על כל ההשלכות הנובעות מכך.
יחד עם זאת, ההליך שלא מוצה לכדי הכרעה מהותית, מותיר חוסר וודאות ועמימות בנוגע לדין, בכל הקשור לפעילות בתחום האפור שבין בידור להימורים. למעשה, המשיבה "רכשה" שקט רגולטורי באמצעות שינוי פרקטיקה, תרומות ופיצוי עקיף, מבלי שנבחנה לעומק חוקיות ההתנהלות שלה, כאשר הפיצוי הנכבד מבקש להשיג אפקט הרתעה מתאים. "האזור האפור" נוצר במידה רבה לאור חקיקה בלתי עדכנית שאינה מתאימה את עצמה להתפתחויות המודרניות ברשת והאתגרים שהיא מציבה, בעיקר לחולשות אנוש, כגון התמכרות להימורים והטיות קוגניטיביות אחרות. למרות שאין זכייה בכסף אמיתי במשחקים, הם משלבים מנגנונים ממכרים ולפעמים אנשים משקיעים סכומי כסף לא מבוטלים במשחקים כאלה, מתוך תחושת "כמעט זכיתי", "בפעם הבאה אצליח", וכדומה.
למרות ההתנגדויות להסדר שהועלו על ידי עמותה ויחידים, בית המשפט קבע כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר. יחד עם זאת, הוא הדגיש כי אין באישור ההסדר כדי לקבוע את חוקיות פעילות פלייטיקה – סוגיה שנותרה פתוחה לעת עתה.
יש להעיר כי התובענה הנדונה לא הוגשה ב"ואקום". מדובר באחת הסוגיות החמות בשנים האחרונות בתחום התובענות הייצוגיות בארה"ב. פלייטיקה כבר נתבעה בעבר בתובענה ייצוגית במדינת וושינגטון בארה"ב בעילות דומות ושילמה במסגרת הסדר פשרה פיצויים בסכומי עתק מבלי להודות בטענות התובענה. לקראת סוף 2024 הוגשו תביעות כנגד Apple ו- Google בטענה כי הן מאפשרות ומרוויחות מהפצת אפליקציות הימורים בהן המשחקים מוצגים כ"חינמיים", אך בפועל מעודדים רכישות בכסף אמיתי, דרך חנויות האפליקציות שלהן.
מאת עו"ד יוחאי שלף (LL.B. LL.M.) מומחה בתחום התובענות הייצוגיות, שלף – עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
