שירות התעסוקה: ה־AI מאיים בעיקר על התעסוקה בצפון
דו"ח של השירות מגלה שהתעסוקה בצפון, להוציא קריית שמונה, חזרה כמעט לשגרה. פערים גדולים בין יישובי קו הגבול למרכז בנושא החשיפה לבינה מלאכותית ויכולת העבודה מרחוק
התעסוקה ביישובי גבול הצפון חזרה כמעט לשגרה, להוציא קריית שמונה, אבל דו"ח מיוחד של שירות התעסוקה מגלה שהסיכויים של תושבי גבול הצפון לשרוד בשוק העבודה העתידי המשתנה במהירות נמוכים דרמטית משל תושבי אזורים אחרים. בין היתר, היכולת של תושבי הצפון לעבוד עם בינה מלאכותית, מיומנות חשובה במיוחד בשוק העבודה העתידי, נמוכה דרמטית משל תושבי המרכז. עבודה מרחוק יכולה לסייע לתושבי אזורים מרוחקים בתעסוקה, אבל גם היכולת שלהם לעבוד מרחוק נמוכה משמעותית משל תושבי המרכז.
מדו"ח שירות התעסוקה עולה כי מספר דורשי העבודה ביישובי הצפון הסמוכים לגדר (9-0 ק"מ) שאינם קריית שמונה נמוך יותר ממספרם ערב המלחמה – 3,575 בדצמבר 2025 לעומת 3,836 בספטמבר 2023, ירידה של 7%. בקריית שמונה המצב מורכב יותר: מספר דורשי העבודה בעיר נמוך ב־1% בלבד ממספרם ערב המלחמה - 597 לעומת 603. אולם, בשירות התעסוקה מציינים, ש"המספר מטעה משום שרבים מתושבי העיר לא חזרו או טרם חזרו להתגורר בה. לפיכך, מדובר בשיעור גבוה משמעותית של מובטלים לעומת ערב המלחמה".
הסכנה האמיתית שמאיימת על שוק העבודה בצפון היא ההתפתחויות הטכנולוגיות ובעיקר הבינה המלאכותית, שיכולת השימוש בה צפויה להיות כישור חיוני לרבים ממקצועות העבודה, כולל בנייה, מוסכים וחקלאות. לכן השירות מגדיר את רמת החשיפה לבינה המלאכותית "כמדד משמעותי למידת הכשירות וההתאמה לתנאי ואתגרי שוק העבודה המשתנה וכן לפוטנציאל ההשתלבות וההישרדות בו".
כך או כך, בממוצע עומדת רמת החשיפה לבינה מלאכותית בכלל ישראל על כ־0.09; אולם בעוד בנפות המרכז (פתח תקווה, רחובות ותל אביב) הממוצע עומד על 0.29, הרי שבכלל נפות הפריפריה, מהצפון ומהדרום, הממוצע עומד על 0.01. אפילו בפריפריה הדרומית רמות החשיפה גבוהות משל הצפונית - ממוצע של 0.035 בדרום לעומת 0.0075 בצפון. נפת הגולן עומדת על מינוס 0.13. יחידות המידה היא נגזרת של סטיית תקן ולכן אינן משתנות בקצב אחיד. עם זאת, ניתן לומר שהחשיפה במרכז גדולה פי 3 מאשר באזור קו הגבול צפון. המשמעות היא ש"ההתאמה של תושבי הפריפריות, וביתר שאת של תושבי היישובים הקרובים יותר לגדר הגבול בצפון, לשוק העבודה המשתנה היא הנמוכה ביותר".
מדד נוסף להתאמה לשוק העבודה הוא סיכויי העבודה מרחוק, משום שיכולת עבודה כזו מעידה על דיגיטליות. סיכויי העבודה מרחוק עמדו בכלל האזורים והנפות על 27%. במרכז עמד הממוצע על 37%, בעוד בנפות הפריפריה על 23%, ובגולן זה יורד ל־19%. בשירות אומרים שהאירוניה היא שדווקא באזורים שעבודה מרחוק הכי נגישה ־ הכי פחות זקוקים לה. לדברי מנכ"לית שירות התעסוקה עו"ד עינבל משש, "הנתונים מחייבים מענה ממשלתי דחוף וממוקד".
