פרשת הרוגלות
"אין פגסוס למשטרת ישראל": כל השקרים של המשטרה מאז פרסום תחקיר כלכליסט
דו"ח מבקר המדינה מרסק את אמירות בכירי המשטרה, שניסו להדוף לפני ארבע שנים את השימוש ברוגלות שלא כחוק
1. דוברות משטרת ישראל ביום פרסום תחקיר כלכליסט, 18.1.22: "אין שחר לטענות העולות בכתבה. כל פעילות המשטרה בתחום זה הינה על פי דין, על בסיס צווי בית משפט ונהלי עבודה מוקפדים. בתחום זה קיימות מערכות פיקוח ובקרה מוגברות בתוך הארגון ומחוץ לארגון. צר לנו על הניסיון לגרום נזק לפעילות המשטרה ללא בסיס".
דו"ח המבקר: "מ־2016 השתמשה המשטרה בכלי טכנולוגי מסוים מאות פעמים בלי שהשימוש בו הוסדר בחקיקה; בלי שהוא נבחן ואושר על ידי גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה; בלי שהמשטרה קיימה דיון משפטי עקרוני בנושא עם גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה".
2. מפכ"ל המשטרה לשעבר קובי שבתאי באגרת לשוטרים, 21.1.22: "אין ולא היה תרחיש שבו באופן ממוסד ושיטתי פגעה משטרת ישראל בפרטיותם של אזרחים ומפגינים תמימים. אין ולא היה תרחיש בו המשטרה הפרה את חוזה ההגנה הבלתי כתוב בינה לבין אזרחי המדינה. את הכלים הטכנולוגיים שברשותנו אנו מפנים אל מול עבריינים או כאלה המבקשים לבצע עבירות מסוכנות. אנו שומרים על היכולות הללו מכל משמר, ומפקחים על השימוש בהן בצורה הקפדנית ביותר".
דו"ח המבקר: "מבקר המדינה איתר מקרים שבהם נעשו פעולות אסורות הפוגעות בזכות לפרטיות בשל הפקת תוצרים אסורים או שימוש בהם. פעולת ההפקה של תוצרים אסורים ופעולת השימוש בהם פוגעים פגיעה אנושה באמון הציבור במשטרה, וכפועל יוצא מכך - ביכולתה למצות את משאביה הגלויים והחסויים בלחימה בפשיעה".
המילה "אסור" או "איסור" מופיעה 317 פעמים בדו"ח.
3. ראש אגף חקירות ומודיעין לשעבר, יגאל בן שלום בראיון ל־12, 21.1.22: "הנרטיב שמנסים לייצר סביב העובדה שמשטרת ישראל משתמשת באמצעי האזנה כלפי אזרחים תמימים הוא לא אמין בעליל. אנחנו פועלים נגד עבריינים. אם אתה לא עבריין אני לא אכנס לטלפון שלך. סיימנו את הבדיקה שלנו, לא מצאנו אישוש אחד למה שנאמר בכתבה. פעלנו על פי חוק".
דו"ח המבקר: "בביקורת אותרו 19 מקרים, מהשנים 2019 –2021, שבהם המשטרה ביצעה התקנות אסורות או שחוקיותן מוטלת בספק — התקנה של כלי טכנולוגי כלפי יעד תמים בשל טעות אנוש, התקנה של כלי טכנולוגי ללא צו מתאים, התקנה של כלי טכנולוגי ללא צו תקף. נוסף על כך, אותרו בביקורת חמישה מקרים שבהם התברר בדיעבד כי המשטרה ביצעה התקנה אסורה בחוסר סמכות או תוך חריגה מסמכות - שימוש במתווה התקנה פסול, שימוש בכלים טכנולוגיים לפני אישורם המשפטי".
המינוח "יעד תמים" או "יעדים תמימים" (כלומר אנשים חפים מפשע), מופיע 6 פעמים בדו"ח.
4. יועמ"ש המשטרה אלעזר כהנא, במכתב רשמי, 23.1.22: "גורמים רבים נגררו להסקת מסקנות ולקביעת האשמות חמורות על סמך כתבה עיתונאית שגויה... משטרת ישראל פועלת בתחום הסיגינט-סייבר, במסגרת סמכויותיה בדין ועל בסיס צווים שיפוטיים בלבד... אבהיר, כי הכלים המופעלים על ידי המערך המבצעי נבחנים בהיבט המשפטי בטרם הפעלתם. לא תהיה זו הפרזה לקבוע, כי מדובר בתחום המפוקח והמבוקר ביותר במשטרת ישראל".
דו"ח המבקר: "לאורך השנים נעשתה על ידי המשטרה והייעוץ המשפטי לממשלה במשרד המשפטים הסדרה משפטית חלקית, הנשענת על תשתית חקיקתית רעועה ושאינה סוקרת את מכלול הכלים הטכנולוגיים והפעולות שאותן מבקשת המשטרה לבצע בתחום האזנות הסתר. נוצרו מנגנונים עוקפים לתהליך התקין של הוצאת בקשות, כך שאלו אינם מחייבים עוד אישור של דרגים בכירים במשטרה, בפרקליטות ובחינה של בתי המשפט. המנגנונים העוקפים מאפשרים קבלת אישור לביצוע האזנות סתר ושימוש בכלים טכנולוגיים בפיקוח הולך ומתרופף וללא בקרה חיצונית".
המילים "פיקוח ובקרה" מופיע 53 פעמים בדו"ח.
5. סגן ראש אגף החקירות והמודיעין לשעבר, יואב תלם, בדיון בוועדת החוקה בכנסת, 1.2.22: "עד כה לא מצאנו האזנה שלא נעשתה כדין, קרי האזנת סתם שלא על פי צו בית המשפט ולא על פי מנגנוני פיקוח ובקרה. לא מצאנו כל אינדיקציה כרגע לשימוש פסול או לא חוקי של מי מהמשטרה לשימוש פסול בתוצרים... הבנו לאורך השנים שיש לוודא שמכניסים בטכנולוגיות שרכשנו פיתוחים והגבלות תחת ניוון יכולות כדי שלא יבוצעו הורדות אוטומטיות של חומרים שלא עושים בהם שימוש".
דו"ח מבקר המדינה: "נמצא כי המשטרה השתמשה בכלי טכנולוגי מסוים המיועד לאיסוף תוצרי האזנת סתר ככלי תומך בהפקת תוצרים. הכלי אפשר, אגב אורחא ולנוכח אי־ניוונו הטכנולוגי על ידי המשטרה, הפקת תוצרים האסורים להפקה ושימוש בהם... בינואר 2016 פירט גורם מקצועי בחטיבת הסייבר במסמך פנימי את כל סוגי התוצרים המתקבלים בכלי זה במטרה לקבל אישור משפטי לקבלתם. בפירוט נכללו כעשרה תוצרים ויכולות אסורים, אולם אלו לא נוטרלו".
המילה "ניוון" מופיעה 22 פעמים בדו"ח .
6. ראש יחידת הסייבר־סיגינט במשטרה לשעבר, יואב חסאן, בראיון ל־13, 7.2.22: "יש בקרה ויש פיקוח בראשות היועץ המשפטי לממשלה, והאנשים שעושים אותו מאוד מיומנים. אני לא נתקלתי בכל שירותי במשטרה בחריגות משמעותיות. זה הנושא הכי מטופל, מבוקר ומפוקח במשטרת ישראל, מטבע הדברים כי הוא חודר לפרטיות של אנשים".
דו"ח המבקר: "עד לפרסום 'פרשת פגסוס' בינואר 2022 לא זו בלבד שהפרקליטים המטפלים בתיקים שבהם התבקשו חסיונות לא הכירו את מלוא היכולות של הכלים הטכנולוגיים שהשתמשו בהן במשטרה, אלא שגם פרקליטי המחוזות לא הכירו אותן. בפועל, המשטרה לא נהגה לעדכן את פרקליטי המחוז במסגרת ישיבת החסיונות בנוגע לשימוש שהיא עשתה בכלים טכנולוגיים".
7. מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך בתדרוך, 8.2.22: "אין מצב שמישהו יכול לעשות איזושהי פעולה בלי אישור. פותחים צו, כל הלוגים (תיעוד הפעולות) נשמרים: מי השתמש בזה, מה ההרשאות שלו".
דו"ח המבקר: "ניהול מבוזר של ההפקה מקשה את ניהול הפעולות בפנקס האזנות סתר, את הבקרה על זהות הגורמים שעיינו בתוצרי ההאזנה או במוצרי המודיעין שהוכנו בעניינם ואת בדיקת ההלימה בין מימוש ההאזנה ובין מגבלות הצו. התנהלות זו מגבילה את יכולת הפיקוח והבקרה על ההפקה, את ניהול שרשרת הראיות בפרשיות המודיעין ובתיקי החקירה, ואת היכולת לתחקר ולהפיק לקחים מאירועים שבהם עולה חשש שנעשתה פעולה אסורה".
המילה "אגור" או "נאגר" מופיעה 49 פעמים בדו"ח.
8. אלשיך, בכנס באוניברסיטת רייכמן, 13.2.22: "למען הסר ספק, אין פגסוס למשטרת ישראל. פגסוס זה כלי ששואב את כל תכולת הטלפון מרחוק. למשטרה מותר לעשות האזנת סתר או חיפוש, ואולי לפעמים היא רוצה יותר - אבל היא פועלת בכפוף לבית המשפט”.
אלשיך, בכנס התעשייה הקיבוצית, 1.3.22: "ההבחנה בן פגסוס ובין הכלי המשטרתי היא כמו השוואה בין קיה ופורשה. כשאתה מפעיל את פגסוס יש לך את כל ההיסטוריה של הטלפון. כשיש לך את הכלי המשטרתי יש לך מהטלפון רק את הימים בהם צוטטו. המשטרה פעלה באופן מדויק בהתאם לחוק ולפרשנות".
דו"ח מבקר המדינה: "במשך שנים הפעילה המשטרה כלי טכנולוגי מסוים להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים שהיועמ"שית לממשלה קבעה בדיעבד, ולאחר שהוצגו בפניה מלוא יכולות הכלי, לאחר פרוץ 'פרשת פגסוס', כי יכולות מסוימות שלו חורגות מסמכות המשטרה לפי חוק האזנת סתר ולכן אסור למשטרה להשתמש בו עד לניוון אותן יכולות"..
"נמצא כי המשטרה החילה בכלים טכנולוגיים את מגבלת איסוף התוצרים ההיסטוריים, ואולם עקיפת המגבלה הייתה פשוטה. נמצא כי חרף האיסור לאסוף תוצרי האזנה היסטוריים, בשלושה כלים טכנולוגיים המשטרה אספה בפועל תוצרים היסטוריים אסורים. הדבר נעשה בדרך של עקיפת המגבלות הטכנולוגיות על ביצוע פעולה זו, והיא נועדה לאפשר קבלת תוצרי האזנת סתר שנדרש היה להשלים את איסופם בין התקנה להתקנה ובמהלך תקופת תחולתו של צו האזנת הסתר או לצורך קבלת תוצרי האזנה שקדמו לתקופת הצו".
המילה "פגסוס" מוזכרת 21 פעמים בדו"ח.
