היועמ"שית ביקשה לקדם אכיפה אפקטיבית לגיוס חרדים, כ"ץ בחר להתעלם
היועמ"שית פנתה לשר הביטחון כבר במרץ בבקשה לקדם את הרחבת כלי האכיפה ולשלול הטבות כלכליות מחרדים משתמטים, אך הוא עדיין לא השיב. בינתיים בהרב מיארה מאיצה בצה"ל להפעיל את הסנקציות נגד חרדים שלא מתגייסים וקוראת לשלוח צווים לכלל החרדים שנמצאים בגיל גיוס
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, רואה כ”דגל אדום” את דרישת בג”ץ מלפני שבועיים, שעליה להסביר מדוע אינה מפעילה סנקציות יעילות נגד משתמטים משירות צבאי ואת היקפי הגיוס הדלים של חרדים. זאת, ברקע החרפת האי שוויון והגברת הנטל על המשרתים בסדיר ובמילואים. בדיון שקיימה בימים האחרונים בהשתתפות הפרקליטה הצבאית הראשית, תא"ל יפעת תומר ירושלמי, וראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם באכ"א תא"ל שי טייב, לקראת גיבוש עמדת המדינה לבג"ץ עד 24 ביוני.
לפי היועמ"שית, המענה יעסוק בהיקף צווי הגיוס שצה"ל שולח לבני הישיבות ובמיצוי כלי האכיפה הקיימים, והרחבתם ביחס לכלל האוכלוסיה. היא הבהירה כי היקף גיוסם הנוכחי של בני ישיבות "רחוק מלהלום את צרכי הצבא, את הצורך בחלוקה הוגנת של נטל השירות ואת התחייבות המדינה בפני בג"ץ". היא קראה לצה"ל לשלוח החל משנת הגיוס החדשה, שתתחיל ביולי הקרוב, צווי גיוס לכלל החרדים שנמצאים בגיל גיוס.
הדיון של היועמ"שית עם קציני צה"ל וגורמים ביטחוניים נוספים המעורבים בנושא עסק בטיוב האכיפה נגד משתמטים משירות, כשברקע תמימות דעים בקרב צה"ל ומערכת המשפט על הצורך להרחיב את סל אמצעי האכיפה החיוניים להגדלת שורות הצבא הסדיר.
ברקע עומדת פנייה שעשתה היועמ"שית לשר הביטחון ישראל כ"ץ כבר במרץ, בבקשה לקדם את הרחבת סל כלי האכיפה ושלילת הטבות כלכליות ממשתמטים מגיוס, וזאת תוך שימת דגש על צעדים שאינם דורשים חקיקה. לפי היועמ"שית, פנייתה לא נענתה.
מעל 2,500 צווים שמגבילים יציאה מהארץ
נציג אכ"א בדיון הציג במהלכו נתוני המתייחסים להיקפי הגיוס של חרדים לשנת הגיוס הנוכחית, שהחלה בתחילת יולי 2024 ותסתיים בסוף יוני הקרוב. עד סוף השלישון השני, שהסתיים בסוף פברואר האחרון, התגייסו לצה"ל 1,721 בני הציבור החרדי. הגיוס במסגרת השלישון השלישי מתקיים בימים אלה, כשלפי צה"ל, עד סופו מספר המתגייסים מהציבור החרדי יעמוד על בין 2,500 ל־2,700 בעוד שיעד הגיוס שהצבא קבע לעצמו עומד על 4,800.
לפי נתוני צה"ל עד השבוע שעבר נשלחו 18,900 צווים לבני הציבור החרדים, מהם 8,900 במהלך השלישון השלישי. מכלל הנקראים להתייצבות בלשכות הגיוס הוצאו עד כה למעלה מ־2,500 "צווי 12", המגבילים את צאתם מן הארץ בשל אי התייצבותם, ועוד כ־960 הוכרזו משתמטים – שבכל מגע שלהם עם שוטרים הם עלולים להיעצר.
להערכת צה"ל מספר המוכרזים כמשתמטים יעלה משמעותית בשבועות הקרובים, לאחר שלא נרתעו גם מ"צו 12" שהוצא נגדם. צה"ל התבקש במהלך הדיון שקיימה היועמ"שית לבחון אפשרות לקצר את פרקי הזמן שבין אי התייצבותם של מועמדים לשירות ביטחון בלשכות הגיוס ועד המועד שבו מוצא נגדם "צו 12", וזאת כדי לקצר את טווחי הזמנים המאפשרים הפעלת כלי אכיפה נגדם. כיום עיקר יכולת האכיפה נגדם מסתכמת בהגעתם של מעטים מהם לנתב"ג, בעת שהם מנסים לטוס לחו"ל.
טרם גיבוש המענה לצו על תנאי של בג"ץ, היועמ"שית ביקשה מצה"ל גם פילוח של נתונים על עיכובים של משתמטים הנתפסים בנתב"ג והמשך והטיפול בהם, לרבות היקף מספרי של עצורים. עד סוף השלישון הנוכחי צה"ל אמור לשלוח עוד 5,100 צווים. זאת, כשהרמטכ"ל אייל זמיר הצהיר בשבוע שעבר כי הנחה את אכ"א לגבש תוכנית, שבמסגרתה צווי גיוס יוצאו לכלל בני הגיוס במגזר החרדי.
הקדחתנות בצה"ל ובמשרד המשפטים ביחס להשתמטות החרדים משירות באה כשברקע צה"ל פתח בשבוע וחצי האחרונים בגיוס מילואים באמצעות צווי 8 לקראת המבצע "מרכבות גדעון" בעזה. מדובר במבצע שנוי במחלוקת, שכן באמצעותו הצבא והדרג המדיני מתכוונים להפעיל לחץ צבאי כבד על חמאס באופן שיכפה עליו עסקה להחזרת 58 החטופים שמוחזקים על ידו מאז 7 לאוקטובר 2023, מהם כפי, שהצהיר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בימים האחרונים, כ־20 נמצאים בחיים. חידוש המלחמה בעזה עלול לסכן את החטופים ששרדו עד כה את תנאי השבי הקשים. שלשום, מתוקף הבנות בין הממשל האמריקאי לחמאס שוחרר החטוף הישראלי בעל האזרחות האמריקאית עידן אלכסנדר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר במהלך דיון שקיימה בתחילת השבוע ועדת החוץ והביטחון כי בעוד שנתיים מספר החרדים המגויסים לשורות צה"ל יעמוד של 10,500 בשנה, זאת לצד הרחבת הסנקציות האישיות והמוסדיות שיופעלו נגד המשתמטים.
ההצהרות של נתניהו לא מחזיקות
נוכח הכישלון הקולוסאלי של צה"ל לעמוד בשנת הגיוס הנוכחית ביעד גיוס צנוע הרבה יותר, של 4,800 חרדים, דבריו של ראש הממשלה לא מחזיקים מים, וחמור מכך מתעלמים מכך שצה"ל נאנק כבר בימים אלה ממחסור חריף בחיילים וזקוק להם מיידית. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, המספר שבו נקב נתניהו אינו חדש, שכן זה המספר שאליו התחייב בעבר שר הביטחון כ"ץ המתבסס על יכולת הקליטה של חרדים בצבא, 4,800 בשנת הגיוס הראשונה ו־5,760 בשנה השנייה.
לפי יו"ר המכון יוחנן פלסנר וראשת התוכנית לדת ומדינה עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, "החידוש היחיד הוא שראש הממשלה דחה בשנה את היעד, כי הוא יודע שעד סוף יוני הקרוב הוא לא יעמדו ביעד של 4,800 מתגייסים. זאת, כשהצבא הצהיר כי החל מיולי 2026 לא תהיה לו כל מגבלה לקלוט לשורותיו את כלל 82 אלף הצעירים החרדים חייבי הגיוס".
בצבא מתלוננים כי חסרים כ־12 אלף חיילים בכל שנת גיוס ומהם לפחות 7,000 לוחמים. מחסור זה מורגש בייחוד על רקע הימשכותה של מלחמת 7 באוקטובר המתקיימת במספר רב של זירות, מתאפיינת בפעילות ביטחונית מורכבת ומתרחבת בכלל הגזרות ובינתיים, בעיקר הנטל נושאים חיילי מערך המילואים הנשחקים בין הסבבים התכופים שאליהם הם נקראים. חלקם נקראים בשבוע האחרון לסבב מילואים שישי ואף שביעי מתחילת המלחמה, לאחר שכבר צברו במהלכה מאות ימי פעילות.
בעוד שבני המגזר החרדים ממשיכים להיעדר מלשכות הגיוס, לעתים תוך ניסיון לשבש את התייצבותם של אלו מהם שכן מבקשים להתגייס, צה"ל פתח שלשום במבצע ללכידת עריקים בצה"ל והבהירו כי פעילות האכיפה נעשית "באופן שוויוני לכלל המגזרים ולכל מי שלא התייצב כנדרש". שם הוסיפו כי "כפי שפורסם בשבוע שעבר, הרמטכ"ל הנחה לגבש ולהציג לו תוכנית בנושא והיא כרגע בשלבי הכנה".
לפי גורמים צבאיים, מדובר במבצע שלישי ללכידת עריקים שהצבא מקיים מתחילת המלחמה, וכאלה התקיימו בסוף 2024 ובמרץ האחרון. המבצע הנוכחי כוון ל־36 מלש"בים מכל רחבי הארץ. כל מבצע כזה נעשה בשני שלבים, בראשון המלש"ב מאותר ונוצר עימו קשר להסדרת התייצבותו בלשכת הגיוס מרצון, והשלב השני כולל מעצר פיזי של המשתמט. המשך ההליכים כלפי משתמטים הנלכדים נקבע בהתאם לחומרת ומשך ההיעדרות – באמצעות טיפול משמעתי או פלילי. גורמים צבאיים טענו כי מתחילת המלחמה התקיימו שלושה מבצעים כאלה בלבד, מאחר ששוטרים במשטרה הצבאית הוסבו למשימות מבצעיות לפי צו השעה.
המבצע שלשום הסעיר את המגזר החרדי והתפרש כניסיון של הרמטכ"ל להפעיל נגדו יד קשה, באופן שמערער את יציבות הממשלה. באחרונה התראיין יו"ר ש"ס אריה דרעי לעיתון חרדי והזהיר כי הרגע שבו שוטר צבאי ייכנס לביתו של נער חרדי או לישיבה בניסיון לאלץ אותו להתגייס – יהיה הרגע שבו ש"ס תפרוש מהממשלה. בכרוזים שהפיצו פעילי הפלג הירושלמי, הפועל להנצחת ההשתמטות החרדית, השוטרים הצבאיים שמשתתפים במבצע הוגדרו "חוטפים".
