עלייה קלה בדולר בפתיחת שבוע האינפלציה - נסחר סביב 3.07 שקלים
הדולר עולה ב-0.2% מול השקל, היורו עולה בשיעור דומה ונסחר מעל 3.43 שקלים; ביום רביעי יתפרסם בארה"ב מדד המחירים לצרכן של ספטמבר, בחמישי יתפרסם המדד המקביל בישראל; לידר: "ציפיות האינפלציה שנה קדימה ממשיכות לרדת - ברמה הנמוכה מאז ינואר 2022"
פותחים את שבוע האינפלציה במט"ח: ביום רביעי יתפרסם מדד המחירים לצרכן של ספטמבר (CPI), בחמישי יצא מדד המחירים ליצרן (PPI). גם אצלנו בישראל - נתוני האינפלציה המקומית של ספטמבר יתפרסמו ביום חמישי.
בשוק המקומי: הדולר עולה ב-0.2%, נסחר מעט מתחתל ל-3.07 שקלים, היורו עולה ב-0.2% ונסחר מעל 3.43 שקלים; בשווקים בעולם: הדולר אינדקס, מול המטבעות המובילים בעולם, ללא שינוי מהותי, על 102.2 נקודות; היורו ללא שינוי, נסחר סביב 1.12 דולר; הפאונד ללא שינוי, נסחר מעל 1.32 דולר.
כלכלני לידר בראשות יונתן כץ מציינים בסקירתם השבועית כי סקר המגמות בסקטור העסקי מצביע על כמה אינדיקטורים חשובים לגבי סביבת האינפלציה. "הציפיות לאינפלציה שנה קדימה ממשיכות לרדת, עד ל-1.95% בספטמבר, לעומת 2.02% באוגוסט ו-2.4% בסוף 2025. זו רמת הציפיות הנמוכה ביותר מאז ינואר 2022".
"עם זאת", מוסיפים בלידר, "קיימות ציפיות להאצה באינפלציה בחודש אוקטובר, לעומת אוקטובר בשנים קודמות, ככל הנראה על רקע העלייה במחירי הסחורות בעולם".
לפי לידר, בחודש אוגוסט הגדילו הגופים המוסדיים את שיעור החשיפה למט"ח ל-20.9% , לעומת 20.4% ביולי, למרות ששיעור החשיפה לנכסים בחו"ל נותר כמעט ללא שינוי (29.9% באוגוסט לעומת 29.8% ביולי).
"עלות גידור החשיפה למט"ח עלתה על רקע הפחתת הריבית בישראל והעלאת הריבית בארה"ב", אומרים בלידר, ומוסיפים: "המשך העלאות הריבית מצד הפד - ככל הנראה בדצמבר - צפוי להרחיב עוד יותר את פערי הריביות ולהגדיל את עלויות הגידור. השקל צפוי להמשיך להיות רגיש מאוד לתנודות בשוקי המניות בארה"ב".
כלכלני בנק הפועלים מציינים שעל אף תמונת המצב החיובית של כלכלת ישראל, עליית התשואות המקומית מעידה כי בשוק חוששים משינוי לרעה בהמשך. "הגירעון התקציבי נותר בספטמבר (12 חודשים אחרונים) ברמה שנתית של 3.2% מהתמ"ג, הרבה מתחת ליעד הגירעון לשנת 2026 של 4.9%. האינפלציה נמוכה, והפעולה האחרונה של הבנק המרכזי הייתה הפחתת ריבית. מדוע אם כן תשואות האג"ח נגררות אחרי העולם?
ראשית, יתכן שהמשקיעים רואים את נקודת המוצא של אינפלציה נמוכה וגירעון תקציבי נמוך כזמניים, או לכל הפחות כנתונים לתנודתיות גבוהה בשנה הקרובה, הנחה שנראית כסבירה בעינינו. בהינתן שנראה אולי את האינפלציה עולה בהדרגה אפילו לרמה של 2%, ובנקים מרכזיים בעולם שמעלים ריבית, פחות סביר שבנק ישראל יפחית ריבית. מעבר לכך, בהיבט הפוליטי המקומי, המשקיעים חוששים בעיקר ממצב של אי-הכרעה בבחירות, ועליית רמת אי הוודאות".
