פרשנות
היועצת המשפטית דורשת מהממשלה עוד סנקציות. הממשלה צפויה להשתמט
בג"ץ נזף במדינה שהעדכון האחרון בנושא גיוס החרדים לא מניח את הדעת, ודורש עדכון נוסף בשבוע הבא. על רקע זה, היועצת המשפטית לממשלה דורשת משר הביטחון ישראל כ"ץ לכנס ישיבה שבה יוחלט על סנקציות נוספות
ב־26 בפברואר נתנו שופטי בג"ץ תשובה מפתיעה וחריגה מאוד להודעת העדכון שקיבלו מהמדינה בעתירות נגד ההשתמטות, שדורשות להוציא צווי גיוס לכל הצעירים החרדים. "הודעת העדכון לא הניחה את דעתנו", כתבו השופטים נעם סולברג, דוד מינץ ודפנה ברק־ארז, שזה בתרגום חופשי: נמאס לנו שמורחים אותנו. על רקע זה, הם ביקשו עדכון דחוף נוסף על מצב ההשתמטות עד יום שני הבא.
אם יש משהו שעולה בבירור מהמכתב של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לשר הביטחון ישראל כ"ץ שפורסם אתמול, זה שליועצת המשפטית אין שום אפשרות להגיש עדכון שיניח את דעתם של שופטי בג"ץ, שכן לממשלה אין שום כוונה לנקוט פעולות שבאמת יגייסו חרדים.
ביום שני קיימה בהרב־מיארה את הדיון החמישי בנושא יישום פסק הדין של בג"ץ מיוני 2024, שקבע שיש לגייס את כל הצעירים החרדים. בדיון מסרו נציגי צה"ל שאין כל סיכוי שהצבא יעמוד ביעד הגיוס המינימלי שלו התחייב בפני בג"ץ, 4,800 מתחיילים בשנת הגיוס 2024 (יולי 2024 עד יוני 2025).
בהרב מיארה מציינת במכתב לכ"ץ ש"בדיון הציגו נציגי מערכת הביטחון, האוצר והמשפטים הצעות לשיפור האכיפה ולסנקציות אישיות נוספות כלפי המשתמטים הצפויות להיות אפקטיביות". מתברר ש"חלק משמעותי מהן ניתן לקדם באופן מיידי, בין היתר בהחלטת ממשלה או מינהלית בלבד ללא צורך בחקיקה, וההחלטה על כך נתונה בידי הדרג המדיני".
היועמ"שית דורשת מהשר כ"ץ: "במצב דברים זה... תקיים דיון דחוף בעניין לצורך קבלת החלטות בראי צורכי הצבא והיעדים שהציגה המדינה לבג"ץ". הסנקציות שכבר הופעלו הן שלילת קצבת האברך וההנחות במעונות יום. סנקציות נוספות משמעותיות שהוזכרו במסמכי אגף התקציבים ונראה שאינן דורשות חקיקה הן שלילת הזכות להשתתף בפרויקט דירה בהנחה, לקבל סיוע בשכר דירה והנחות בארנונה ובצהרונים.
הבעיה היא כמובן שכ"ץ הוא בראש ובראשונה שר ההשתמטות ולא שר הביטחון. הוא לא מונה כדי לגייס חרדים אלא כדי לאפשר להם להשתמט, משימה שבה הוא נכשל כישלון חרוץ בינתיים. אם זה היה תלוי בקואליציה, גם שתי הסנקציות שכבר הופעלו – ביטול קצבת האברך וההנחות במעונות היום – היו מתבטלות לאלתר. מי שמאמין שהשר כ"ץ ייזום איזושהי סנקציה נוספת, כנראה לא עקב אחרי החדשות בישראל בשנה האחרונה. את כל המאמץ לגייס חרדים מנהלת בהרב־מיארה. הממשלה, לעומת זאת, נחושה לא לנקוט שום צעד לגיוס חרדים, אלא רק לאפשר מהלכים שאפשר להאשים בהם את היועמ"שית או את בג"ץ.
ממילא גם לא ברור מה בדיוק יהיה לבהרב־מיארה לעדכן את השופטים שיהיה שונה ממה שאמרה בעדכון הקודם. דוגמה לבעיה של בהרב־מיארה לייצג את המדינה המשתמטת מאחריות היא נושא צווי ההתייצבות לצעירים החרדים. צה"ל כבר הוציא עשרת אלפים צווים בשני השלישונים הראשונים של שנת הגיוס. בהרב־מיארה עדכנה שבשלישון השלישי הוא מתכוון להוציא 14 אלף צווים. זה יביא את מספר העריקים החרדים ל־24 אלף וללא ספק יביא ליותר ויותר מעצרים.
אלא שבינתיים אין ביטחון שזה יקרה. את הוצאת הצווים הקודמים אישר שר הביטחון הקודם יואב גלנט. כ"ץ, כך נראה, רוצה שהצווים ייצאו בלי החלטה שלו. לא ברור אם זה אפשרי. במצב הנוכחי לוקח ארבעה חודשים מתאריך ההתייצבות של הצעיר החרדי ועד שמסתיים תהליך ההכרזה עליו כמשתמט. גם אז הוא ייעצר רק אם ייתקל במשטרה או בנתב”ג. על רקע זה קרא מנהיג דגל התורה הרב דב לנדו לתלמידי הישיבות השבוע: "כל מי שמקבל צו, צריך לא להתוודע לרשויות החוק, ולא להימצא במקומות מורכבים בכדי לא להיעצר".
ברור שנוהל האכיפה למשתמטים בודדים אינו מסוגל להתמודד עם השתמטות המונית. הדרך היחידה להתמודד עם המרי האזרחי המאורגן של הציבור החרדי נגד הגיוס היא סנקציות כלכליות קשות. בניגוד מוחלט לשקרי התעמולה החרדית, הניסיון מ־20 השנים האחרונות מוכיח שרק לחץ כלכלי עובד ומגדיל את מספר החרדים שיוצאים מהישיבה לצבא ולעבודה.
בנאומו הראשון כרמטכ"ל אתמול שילם רב אלוף אייל זמיר מס שפתיים לשוויון בנטל ואמר ש"עוצמתו של צה"ל היא באחדותו, בערכיו ובחלוקת השוויון בנטל. לכן, נפעל להרחיב את השתלבותן של כלל האוכלוסיות לשורות כל יחידות הצבא. משימת ההגנה על המדינה חייבת להתחלק בצורה שוויונית". אי אפשר שלא לשים לב שהוא לא השתמש במילה המפורשת חרדים, ודיבר בצורה די רפה. בינתיים ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ממשיכה לקיים אינספור ישיבות סרק בנושא חוק ההשתמטות, אף שאין נוסח חוק ואין על מה לדון.
בשלב זה, הרב החרדי החשוב היחיד שנחוש להצביע נגד התקציב אם לא יעבור חוק השתמטות הוא האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, הבוס של השר יצחק גולדקנופף. השבוע דלפו לרדיו קול חי החרדי הקלטות של ראש מטה השר, מוטי בבצ'יק. על הטענה של מפלגות חרדיות אחרות שהחרדים לא ירוויחו כלום מפרישה, אמר בבצ'יק: "מרוויחים מזה ש... ראש הממשלה יעשה הכל בשביל להביא חוק גיוס. אם הוא באמת לא יכול, אז מה יש לנו לשבת שם?”. על בנימין נתניהו אמר: "אתה יושב פה, וכן, תחליט לעזור לי או לא. תלך מפה".
חוץ מאלתר, גדולי התורה הקובעים במפלגות החרדיות סבורים שאף שהממשלה הזאת מאוד גרועה לחרדים, כל אופציה אחרת תהיה גרועה יותר. אלתר סבור שהמצב בממשלה הנוכחית, ובייחוד חוסר הנכונות של בנימין נתניהו לצאת למאבק כדי לספק את דרישות החרדים, הוא בלתי נסבל באופן מוחלט ומצדיק פרישה. שלא יהיה ספק, כמעט כל ההנהגה החרדית אטומה לגמרי לטענה שהשינויים במצב הביטחוני מחייבים גיוס של הצעירים החרדים, ומצפה לחוק השתמטות־שקר־כלשהו. ההבדל הוא שרובה של הנהגה זו מבין שאין אפשרות פוליטית כרגע להעביר חוק כזה ומעדיף לחכות לשעת כושר. אלתר לא מוכן לחכות.
החרדים אוהבים לומר שרק גדולי התורה יקבעו. אבל פה יש מהלך מרתק שבו אנשי גור פתחו בקמפיין ופונים לציבור החרדי כדי ליצור דעת קהל, שתאלץ את גדולי התורה האחרים להתיישר. בסופו של דבר, קשה להסביר לאברך שאיבד הנחה של כמה אלפי שקלים במעון היום של ילדיו איך הנציגים שלו עדיין יושבים בקואליציה. גולדקנופף, כידוע, מתמחה במפגני אטימות לרגשות החילונים. אחד מרגעי השיא במפגנים אלה היה כששאל לפני שנה: "למי רע פה?”. עכשיו מתברר שלגולדקנופף רע.
