בתעשיית האלומיניום בישראל חוששים: המכסים של טראמפ יגרמו להצפת השוק בסחורה סינית
בשנים האחרונות גדל יבוא האלומיניום מסין בעשרות אחוזים, והחברות בענף טוענות כי השוק מוצף בסחורה במחירים נמוכים מדי, מה שפוגע בכושר התחרות שלהן. משרד הכלכלה עדיין חוקר את הטענות, והלחצים לרסן את היבוא גוברים. מנגד, היבואנים מזהירים כי מהלך כזה עלול לפגוע בתחרות ולייקר את חומרי הגלם לענף הבנייה
תעשייני המתכות בישראל מזהירים כי מדיניות המכסים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תגרום להצפה של השוק הישראלי באלומיניום מסין במחירים נמוכים מדי (מחירי היצף), באופן שמפר את כללי הסחר.
הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, חוקר מאז יולי האחרון תלונות שהגישו לו אקסטל ואלובין תעשיות, שתי חברות שעוסקות בעיבוד אלומיניום, על כך שצינורות ופרופילים מאלומיניום מיובאים לישראל מסין במחירי היצף, כך שהם נמכרים במחירי נמוכים מעלויות הייצור או ממחירם בשוק המקור ובאופן שפוגע בתעשייה המקומית. לטענתם, סגירת שווקים בעולם לתוצרת הסינית במסגרת מלחמות הסחר הפכה את ישראל לאחד מיעדי יצוא של מוצרי אלומיניום סיניים. זאת, ברקע התחזיות לביקושים גבוהים למתכת עם התאוששות ענף הבנייה, בין השאר במסגרת שיקום נזקי המלחמה.
לפי אמנת ארגון הסחר העולמי (WTO), יבוא בתנאי היצף הוא פרקטיקה של סחר לא הוגן, ובמצב שהוא מתקיים המדינה שאליה הוא נעשה רשאית להגן על השוק שלה תוך הטלת היטל היצף שמשווה את מחיר היבוא למחיר המשקף תחרות הוגנת.
התלונה שהגישו אלובין תעשיות ואקסטל נתמכת בידי חברה שלישית שעוסקת בעיבוד אלומיניום, קליל תעשיות. בישראל פועלות עוד שלוש חברות גדולות שעוסקות בעיבוד של אלומיניום - פרופאל, תדיראן אלומיניום ושרמר.
נתוני התאחדות התעשיינים מעלים כי ישראל הפכה אשתקד לאחת מחמש היבואניות המרכזיות של אלומיניום סיני, כשב-2024 סין הפנתה 4.8% מכלל יצוא מוצרי האלומיניום שלה אל השוק הישראלי, וייצאה אליו יותר מ-52 אלף טון של מתכות מסוג זה - עלייה של 3.8% לעומת היקף היבוא ב-2023. עלות הפרופילים ומוטות האלומיניום שיובאו אשתקד מסין הסתכמה ב-172 מיליון דולר - עלייה של 8% לעומת 2023.
על פי הערכות בשוק, לישראל מיובאים כ-80 אלף טון אלומיניום בשנה ממוצעת ובסכום כולל של כ-1.8 מיליארד שקל. החלק ארי של מוצרי האלומיניום מופנה לענף הבנייה, בין השאר לחיפוי של בניינים גדולים וגורדי שחקים באמצעות קירות מסך. על פי מעבדי המתכות בארץ, בעוד שב-2020 מוצרי אלומיניום שמקורם בסין היוו כ-35% מהשוק, כיום הם מהווים 53% ממנו.
מבדיקות ראשוניות שערך משרד הכלכלה בהתבסס על נתוני המכס מהשנים האחרונות עולה כי אכן חל גידול משמעותי, של עשרות אחוזים, ביבוא של מוצרי אלומיניום לישראל. עם זאת, עד כה הממונה על היטלי הסחר טל נמנע מהיעתרות לבקשת מעבדי האלומיניום להוציא היטל זמני עד לגמר החקירה שהוא מקיים בנושא, והחלטה מקדמית שהיה אמור לפרסם בנושא לפני כמה שבועות נדחתה ל-24 במרץ.
בימים אלה טל שוהה בסין מתוקף פעולות החקירה שלו בסוגיה, כשברקע גוברים הלחצים מצד מעבדי האלומיניום בארץ לפעולות מיידיות לריסון היבוא שמתקיים בתנאים לא תחרותיים. הם מזהירים כי הימשכותו מוסיפה ושוחקת את כושר התחרות של החברות המקומיות, באופן שעלול להעצים את הפגיעה בהן בשל המשבר העמוק בענף הבנייה ברקע המלחמה הממושכת בעזה ובלבנון.
"בזמן שמדינות בעולם בועטות בסינים מתוך הבנה שהם מסבים נזק לתעשיות המקומיות שלהן, ישראל היא מהבודדות שממשיכות להיצמד למדיניות של מס אפס על יבוא מתכות מסין, גם במחיר של פגיעה מתמשכת בתעשיות שלה", הזהיר בשיחה עם כלכליסט מנכ"ל אקסטל אילן גור. "אנחנו נמצאים על סף השקעה משמעותית שאמורה לשפר את הפעילות והיעילות של המפעל שלנו כדי שנוכל ליישר קו עם חברות מקבילות בעולם, זה מהלך מתבקש לשיפור כושר התחרות. עם זאת, מול תחרות שמתקיימת מלכתחילה בתנאי סחר לא הוגנים, אין שום מהלך שאני יכול לנקוט בו".
בישראל ישנם כ-20 יבואנים מרכזיים של מוצרי אלומיניום שמקורם בסין, כשהגדול שבהם הוא אלום-גולד שבבעלות משפחת בקשי. בעוד מעבדי האלומיניום המקומיים מזהירים כי הימשכות היבוא בתנאי היצף תוביל לקריסה של לפחות חלק מהם, היבואנים טוענים כי היטל היצף מצד המדינה יוביל לבלימת תחרות שנוצרה בענף. עוד הם טוענים כי חלק ניכר מהחברות שעוסקות בענף אינן יעילות, והיבוא מסין "הזיז להן את הגבינה" ושולל מהן את החופש להעלות מחירים תוך הימנעות מהשקעה בהתייעלות.
חקירת הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה אמורה להימשך, במקרה הטוב, עוד כמה חודשים. החלטתו על הטלת היטל היצף טעונה בראיות ברורות על קיומו של יבוא בתנאי היצף תוך נגיסה בנתחי שוק, ירידה ברווחיות של חברות מקומיות ופגיעה במכירותיהן ועוד. אם הממונה טל יחליט על הוצאת צו להיטל כזה, תוקפו יהיה לתקופה של חמש שנים והוצאתו תהיה טעונה באישורם של שר האוצר ושר הכלכלה. אם אחד מהשניים יסרב לחתום עליו – הוא לא ייכנס לתוקף.
