ההפיכה המשטרית נולדה בקריית ארבע ונחתה בקפלן
מתי נולדה ההפיכה המשטרית, האם בעת הקמת קואליציית נתניהו והכהניסטים או דווקא לאחר מלחמת ששת הימים? עורך הדין ופעיל זכויות האדם מיכאל ספרד מתאר בספרו את המסע מקריית ארבע אל קפלן, ואת הצורך להיפטר מבג”ץ ובצלם כדי להגשים את שתי ההפיכות – המשטרית והסיפוח
1. הסערה המושלמת
כאשר המבנה הדיקטטורי מתלכד עם העליונות היהודית
”ממשלת ישראל ה־37 יצרה את הסערה המושלמת. שילוב של תפיסות לאומניות, משיחיות, גזעניות, שוביניסטיות, אנטי־להט”ביות ומושחתות תפס את הגה השלטון והוביל סדר יום אנטי דמוקרטי מובהק וגלוי”. כך כותב מיכאל ספרד בספרו החדש “כיבוש מבית – מסע אל מקורות ההפיכה המשטרית” (הוצאת קרן ברל כצנלסון). ספר קצר שמכיל מרובה. מרובה ומטריד.
את סדר היום האנטי דמוקרטי הזה מבשרת ההפיכה המשטרית שמתפצלת לשתי משמעויות דרמטיות - מבנה המשטר החדש ותכניו. המבנה המתגבש הוא אוטוריטרי־דיקטטורי. שלטון של ממשלה שפועלת ללא מעצורים כדי להכחיד כל ביקורת עליה – במשפט, בתקשורת, בתרבות, באקדמיה, בארגוני זכויות האדם. והיא גם זוממת לחבל בבחירות החופשיות כדי להנציח לנצח את שלטונה. אבל, חמור לא פחות ואפילו הרבה יותר הם תכניה וערכיה של ההפיכה, האידיאל שאליו חותר המשטר החדש – הפיכת מדינת ישראל למדינת הלאום של העם היהודי. אלא שלא מדובר ביהדות ההומנית של כל אדם נברא בצלם, של משפט המוסר של נביאי ישראל, אלא של היהדות המשיחית הגזענית, הסיפוחיסטית. וכאשר המבנה הדיקטטורי מתלכד עם העליונות היהודית, השאלה שספרד שואל היא: “האם מדינה שמוגדרת כמדינת לאום יהודי אינה יכולה אלא ליצור משטר אפרטהייד לערבים ודיקטטורה לשמאלנים?” ערבים משני צדי הקו הירוק ו”שמאלנים” – קבוצה שהורחבה להגדרת כל מי שמעז להתייצב מול נתניהו וההפיכה. מנפתלי בנט דרך אביגדור ליברמן ועד היאירים, לפיד וגולן. מגלי בהרב־מיארה דרך בני בגין ועד אלי שרביט. דמוקרטים, ליברלים, אנשים שחושבים שיש לציית לבית המשפט גם אם הם לא מסכימים לו. בגין פינת קפלן. כולם “שמאלנים” בעיני ההפיכה המשטרית.
2. חשש מלהפוך לחסן
מהו הדבק האמיתי שמחבר בין מאות אלפי ישראלים במחאה
ספרד נעלב כשאורזים אותו ביחד עם השמות האלה. הוא, להבדיל מהם, שמאל גאה ואמיתי. עורך דין שמקדיש עצמו להגנה על זכויות אדם, בדגש על זכויות פלסטינים בשטחים וארגונים כמו יש דין, בצלם, שוברים שתיקה. העובדה שההפיכה המשטרית מכניסה אותו לאותו תא, מטאפורית ומחר אולי גם פיזית, עם כל האנשים האלה, מאפשרת לו להשיב על השאלה מה משותף לו ולהם? על השאלה איך נשפכו לקפלן, ולשאר מוקדי המחאה ברחבי הארץ, מאות אלפים של ישראלים שאין ביניהם שום מכנה משותף. זולת אחד – “הפחד ליהפך לחסן”.
ומיהו חסן? ספרד בתרגיל מבריק מוביל אותנו אל רמאדין, ישוב בדואי מדרום לקלקיליה שתקוע כקוץ בתוכנית ההתרחבות של אלפי מנשה שמפעילה נגדו את המינהל האזרחי כדי למרר את חייו. חסן נציג התושבים מתייעץ עם עו”ד ספרד – האם הצבא והמינהל האזרחי יתנקמו בו אם יעתרו לבג”ץ. ספרד לא יכול להבטיח לו שזה לא יקרה. הוא מתאר את חסן כמי “שחייו נשלטים באופן מלא בידי מפקד צבאי, שמהווה עבורו ממשלה, מחוקק ושופט”. ומרמאדין וחסן, הוא מדלג לקפלן. ל”תל אביבים” שם הקוד לנהנתנים שיצאו לרחובות, ולשאלה מה מחבר אותם ללוחמי זכויות אדם, לבכירי צבא לשעבר, לאקדמאים ורופאים, להייטקיסטים ובכירי הממסד העסקי, לשכירים שמתקשים לסגור את החודש. “מה האיום הנורא כל כך שהצליח לכסות בזיעה קרה את גופם”, שואל ספרד ועונה: “התשובה, לטעמי, ברורה: כולם פחדו ליהפך לחסן. ואין סיכוי בעולם שהם ישלימו עם להיות חסן. לא חסן ולא חצי חסן. גם לא שליש, ולא עשירית”.
3. הפניית הגיליוטינה
בין פרשי האפוקליפסה של 1967 להפיכה של 2023
ונמשיך במסע אל מקורות ההפיכה המשטרית. מחסן לקפלן ובחזרה לישעיהו ליבוביץ. תיקי דיין שהתארחה אצל רוני קובן קוננה באוזניו: “היו פה פעם שני אנשים חכמים, ישעיהו ליבוביץ וחנוך לוין, למה לא הקשבנו להם?” והיו גם עמוס עוז ויעקב טלמון. פילוסוף דתי, מחזאי, סופר והיסטוריון, ארבעה מאנשי הרוח והתרבות הבולטים ביותר בישראל, שמיד אחרי הניצחון במלחמת ששת הימים ידעו להזהיר מפני הסכנה הצפויה לנו בהחלת שלטון מתמשך על מיליוני פלסטינים. המשותף לארבעתם, חוץ מהעובדה שהיום הם היו מוקעים כבוגדים בעיני השלטון - הוא תמרור האזהרה שהם הניפו. לא רק מפני הנזק שאנו ככובשים נעולל לנכבשים, זה הפשט. אלא בעיקר מפני הנזק שהכיבוש יגרום לנו כמדינה וחברה. מפני הזיהום של אלימות וגזענות שלא ייעצרו בגבול הקו הירוק, שגם אם לא נמחק משפטית, נמחק מעשית. כמו שנמחקת בהדרגה האשליה שבצד הישראלי של הקו נקיים דמוקרטיה ליברלית מלבלבת ובמרחק של כמה קילומטרים נמשיך לשלוט בחסן וברמאדין, ובמיליוני בני אדם ללא זכויות לבחור ולהיבחר למוסדות שקובעים את גורלם. וכאן מגיע ספרד כדי לחבר בין ארבעת פרשי האפוקליפסה של 1967 להפיכה המשטרית של 2023: “דינמיקה שהובילה את מדינת ישראל מקריית ארבע, מפני חבר ומקדומים אל האיום הממשי שפרץ לחיינו בראשית 2023: הפניית הגיליוטינה האנטי דמוקרטית פנימה והחלת מבנה חוקתי חדש ורודני שידכא את הישראלים כולם, גם היהודים שבהם”.
4. בלי בג”ץ ובצלם
החיבור בין ההפיכה למציאות הסיפוח בפועל של השטחים
בשלב מסויים שואל ספרד האם נוכל להצביע על האירוע או המועד שבו החלה ההפיכה המשטרית. יום הקמת ממשלת נתניהו וקואליציית הביביסטים-כהניסטים-חרדים ואולי יום הכרזת ה”רפורמה המשפטית” של יריב לוין. ספרד משמיט תאריך חשוב – הגשת כתב האישום הפלילי נגד נתניהו ובמיוחד הנאום המכונן שנשא בבית המשפט המחוזי נגד היועץ המשפטי, הפרקליטות והתקשורת, ביום פתיחת משפטו. אבל אלה כמובן שאלות רטוריות, לספרד ברור מתי הכל התחיל. ההפיכה המשטרית הושקה עם ההחלטה לספח את השטחים למדינת ישראל. כמובן שאין החלטה כזו, אבל זו המציאות בשטח, כלומר בשטחים. מציאות שמתבטאת בהעברת מאות אלפי מתנחלים לישוב קבע, בהתרת ההתעמרות הקשה שלהם בתושבים המקומיים, התעמרות שהממשלה מגבה והצבא עוצם עין ומסייע לה. מציאות שבה רק שני גורמים אמורים להתמודד מולה: בג”ץ וארגוני זכויות האדם. בג”ץ התערב כמה פעמים שמצד אחד לא בלמו את הפקעות הקרקע לטובת המתנחלים ומצד שני הקים עליו את הדי־9 המפורסם. ארגוני זכויות האדם הצליחו להבאיש את הכיבוש בעיקר בחו”ל והפכו ליעד חיסול מרכזי מצד הממשלה והמתנחלים אחרי שנתונים מטעמם הסתננו כהערות שוליים לדו”ח גולדסטון ולמסמכים בינלאומיים נוספים. לכן, גם הבג”ץ וגם ארגוני זכויות האדם הם יעדים מרכזיים להפיכה המשטרית, להגשמת החזון המפורסם של “בלי בג”ץ ובלי בצלם”.
“ממשלה אחת, שתי הפיכות: סיפוח בשטחים הכבושים ושינוי משטר בישראל. והנה התובנה החשובה שאני מציב בפניכם”, כותב ספרד, “שתי ההפיכות נולדו בקריית ארבע, בפני חבר, בקדומים – המקומות שבהם מתגוררים כמה ממחולליה: איתמר בן גביר, שמחה רוטמן ובצלאל סמוטריץ’. שתי הפיכות אבל מטרה אחת: עליונות יהודית בין הים לירדן”.
