סגור
יהלי רוטנברג החשב הכללי משרד האוצר
החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג. גיוס בריבית גבוהה שנעשה הפעם "מתחת לרדאר" (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

שקט, מגייסים: החשב הכללי גייס 1.45 מיליארד דולר בריבית גבוהה

ל"כלכליסט" נודע כי אגף החשב הכללי גייס את הסכום בשתי סדרות אג"ח ממשלתיות בריבית של 6.4% - הרבה מעל אג"ח אמריקאיות שנסחרות בריבית של כ-4.5%. אגף החשכ"ל: "כלל ההנפקות מדווחות באופן מיידי ושוטף במערכות מידע שוק"

אגף החשב הכללי באוצר גייס היום (ג') בין 1.425 ל-1.45 מיליארד דולר בשתי סדרות של אגרות חוב ממשלתיות נקובות בדולר (אחת המיועדת לפירעון ב-2027 והשניה המיועדת לפירעון ב-2031).
הגיוס נעשה בריבית גבוהה, שלפי מידע שהגיע ל"כלכליסט", עומדת על 6.4% - "מרווח" של כמעט 200 נקודות בסיס מעל אג"ח אמריקאיות שנסחרות בכ-4.5%.
באגף החשכ"ל היה נהוג בעבר להוציא הודעות לעיתונות על גיוסי אג"ח מסוג זה. אלא שבתקופה האחרונה הם נמנעים מכך והסכימו רק לציין בעניין זה כי ״כלל ההנפקות מדווחות באופן מיידי ושוטף במערכות מידע שוק, כגון בלומברג".
לשם המחשה, רק בינואר האחרון דיווח החשב הכללי בהודעה לעיתונות על גיוס אג"ח במרווח של 95 נקודות בסיס בלבד מעל האג"ח האמריקאיות (פחות מחצי מהמרווח שבו בוצע הגיוס כעת).
בשנה וחצי האחרונות זינקו הריביות בשוק ההון, כאשר מאז הכרזת ההפיכה המשטרית, וביתר שאת מאז תחילתה של המלחמה זינקה פרמיית הסיכון של ממשלת ישראל בחדות. מגמה זו באה לידי ביטוי הן בתשואות האג"ח שנסחרות ברמות דומות למדינות עם דירוג BBB (למרות שהדירוג של ישראל עודנו AA-) וגם בזינוק של תשואות ה-CDS (תעודות ביטוח על חדלות פרעון של אג"ח ממשלתיות).
ככל הידוע, זו הפעם השלישית שבה החשכ"ל מגייס כספים בחו"ל בתקופה האחרונה, כאשר בשבועות האחרונים הוא כבר ביצע הנפקות ב-1.8 מיליארד יורו ועוד 800 מיליון דולר. כמו כן, העביר החשכ"ל בחודש שעבר כ-2.5 מיליארד דולר לחשבון של הממשלה בבנק ישראל.
לצד הגיוס בחו"ל, ביצע החשכ"ל "עסקאות החלף" של 3 מיליארד שקל. המשמעות: בתמורה לריבית גבוהה יותר הוא הציע אגרות חוב ממשלתיות לטווחים ארוכים יותר. מטרת המהלך היא לדחות תשלומים על רקע האתגר העצום שנובע ממימון גרעון עתק שצפוי בעקבות המלחמה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסכים לוותר רק על 1.6 מיליארד שקל מהכספים הקואליציוניים מתוך 2.5 מיליארד שקלים שעומדים על הפרק ב-2023 ומסרב לדבר בכלל על הכספים הקואליציונים ב-2024, שם הסכום הרבה יותר משמעותי.
לפי תחשיבים של אגף התקציבים, ניתן לוותר על 7.9 מיליארד שקלים מהכספים הקואליציונים כדי לממן את העלויות האזרחיות של המלחמה.
היום פרסמה סוכנות הדירוג S&P, שהורידה לפני כמה שבועות את תחזית הדירוג של ישראל ל"שלילית", סקירה לפיה הגרעון הממשלתי צפוי לזנק בשנתיים הבאות (2023-2024) לרמה של 10.5% מהתמ"ג, ולפיכך החוב יזנק באותה תקופה מ-60% מהתמ"ג לרמה של 67% מהתמ"ג- זינוק של כ-138 מיליארד שקל.