פרשנות
הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים: צעד קטן למדינת הלכה, צעד גדול לפגיעה במערכת המשפט
הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים שאישרה ועדת החוקה היום לקריאה שנייה ושלישית, תפגע במערכת המשפט, תפלה נשים ותנסה לעקוף את בג"ץ. במחטף של הרגע האחרון גם הוחלט שבתי הדין הרבניים יאשרו את פסקי הבוררות של עצמם במקום בית המשפט המחוזי
שפע של בעיות יש בחוק הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים שאישרה היום ועדת החוקה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. אחת מהן היא שהוא מתווסף לשורה ארוכה של חוקי הפיכה משטרית שמבקשים להחליש את מערכת המשפט. במקרה זה ההחלשה היא באמצעות יצירת מערכת דתית מתחרה. השנייה היא שהוא מחזק את הסמכויות של מערכת שמפלה נשים בשורה של דרכים. יש בה רק דיינים גברים, וגם החוק הדתי היהודי מפלה נשים לרעה.
בעיה שלישית היא העירוב שנוצר בין מוסד בוררות לבית משפט. את הבעיה הזאת החמיר מחטף של הרגע האחרון. הוועדה הצביעה בעד הסתייגות של ש"ס שקובעת שבתי הדין הרבניים יאשרו את פסקי הבוררות של עצמם במקום שבתי משפט מחוזיים יעשו זאת.
בתי הדין הרבניים של המדינה מוסמכים בחוק לדון בענייני אישות ובסכסוכים שנלווים אליהם. אבל בעבר הם ישבו גם כבוררים בסכסוכי ממון בלי חוק שהסמיך אותם לכך. זאת פשוט על סמך ההנחה שבתי דין רבניים צריכים לעסוק בתחום זה. ב־2006 קבע בג"ץ שבית משפט של המדינה אינו יכול לקיים דיונים בלי הסמכה בחוק.
מאז מנסות המפלגות הדתיות והחרדיות להשיב לבתי הדין את הסמכות, אבל רק בקדנציה הזו נוצרה קואליציה שבה זה אפשרי. ב־2023, במקביל להפיכה המשטרית, אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק של ארבעה חברי כנסת מדגל התורה ומש"ס, בראשות יו"ר ועדת הכספים לשעבר ח"כ משה גפני, שמסמיכה את בתי הדין לדון כבוררים בסכסוכי ממון. היום אישרה אותה ועדת החוקה.
אחד הטיעונים העיקריים של יוזמי החוק היה שמדובר בבוררות בהסכמה. בדיונים העלו נציגת משרד המשפטים יעל בלונדהיים ונציג הסיוע המשפטי דניאל רז דאגה עמוקה מכך שיוזם הבוררות יוכל לשלוח הזמנה אליה באמצעות בתי הדין. "אנשים שמקבלים מסמך מבית הדין עלולים להיות מורתעים ולתת את הסכמתם שלא מתוך בחירה חופשית", אמרה בלונדהיים. רז ציין שזה נכון במיוחד כשמדובר באוכלוסיות מוחלשות, מהסוג שהסיוע המשפטי מטפל בהן. יו"ר הוועדה שמחה רוטמן מהציונות הדתית סירב לבטל את האפשרות וטען שהוכנסה לטופס ההזמנה, באות בולטת, אמירה מפורשת שאין חובה להסכים לבוררות.
אחד החששות שהעלתה בלונדהיים הוא שבתי הדין, שפועלים מכוח חוקי ההלכה, יפגעו בזכויות מוקנות בחוק של נשים, ילדים ועובדים, דוגמת זכות הילד שיפרנסו אותו או זכות העובד לפנסיה. החוק החדש יאפשר גם לרשויות שלטוניות להתדיין בהם, מה שמעלה חשש שרשויות מקומיות חרדיות יפנו לנהל שם חילוקי דעות משפטיים עם תושבים תוך פגיעה בזכויות שלהם.
מרכז יכין, הגוף שנחשב למחליף של פורום קהלת כמקור ההשראה של הקואליציה, הגיש לוועדת החוקה נייר עמדה ובו המליץ שתוענק לבתי הדין האפשרות לפעול בבוררות עם סמכויות בית משפט. הוא הסביר: "על נבחרי הציבור מוטלת החובה להביא להכרה במשפט התורה במדינת ישראל, לקדם את מערכת המשפט של בתי הדין הדנים על פי התורה". הסמכויות האלה בסוף לא הוענקו, ובתי הדין יישבו כבוררים.
הטענות שעלו במהלך החקיקה שמדובר בהפיכת ישראל למדינת הלכה מוגזמות, אך בהחלט מדובר בצעד קטן לקראת מדינת הלכה. וכל מסע ארוך מתחיל בצעד קטן ובתקיעת רגל בדלת. בינתיים זה חוק שהסמליות שלו הרבה יותר מסוכנת מהיבטיו המעשיים. הסיבה העיקרית לכך היא הביקוש הנמוך לשירותי בתי הדין הרבניים.
לאדם שמעוניין להתדיין בדין תורה אין היום שום בעיה. לא רק שיש עשרות בד"צים חרדיים, המדינה גם מממנת הפעלת בתי דין לממונות במסגרת המועצות הדתיות. יתרה מזאת, כשאסר בג"ץ על בתי הדין הרבניים לשבת כבוררים, הם טיפלו ב־700 תיקים בשנה בלבד, כלומר הביקוש לשירותיהם לא גדול במיוחד.
לכן מאחורי הצעת החוק עומד הרצון לעקוף את בג"ץ ולהחזיר לבתי הדין את מה שכביכול נגזל מהם, גם אם אין בכך כל צורך מעשי.
סביר שההצעה תגיע במהירות לאישור הכנסת באחד הדילים המוזרים שבהם המפלגות החרדיות מצביעות בעד הצעת חוק אחת של הקואליציה שהן ממילא תומכות בה כדי שהקואליציה תעביר הצעה אחרת שהחרדים תומכים בה. אחר כך תגיע, כמובן, העתירה לבג"ץ. ח"כ גלעד קריב מהדמוקרטים סבור ששני סעיפים בהצעה מועדים לפסילה: זה שבו בתי הדין שולחים הזמנה לבוררות וזה שבו הם מאשרים את פסקי הדין של עצמם. אבל עצם העיקרון שבתי הדין הרבניים יוכלו לעסוק בכל נושא אזרחי כבוררים יהפוך כנראה בקרוב לעובדה.
