מוחקים את ביהמ"ש המחוזי: ועדת החוקה אישרה את חוק הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים
הצעת החוק של גפני תאפשר לבתי הדין הרבניים לשבת כבוררים בנושאים אזרחיים. במחטף של הרגע האחרון הוכנס להצעה סעיף לפיו בתי הדין הרבניים יאשרו את פסקי הבוררות של עצמם ולא בתי משפט מחוזיים; משרד המשפטים: חשש לפגיעה באוכלוסיות מוחלשות, נשים, ילדים ועובדים
ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים כך שיוכלו לשבת כבוררים בסכסוכים אזרחיים. על פי ההצעה, הבוררות תותנה בהסכמה פעילה של המשתתפים. ברגע האחרון הוכנה להצעת החוק באמצעות הסתייגות של ח"כ אוריאל בוס מש"ס הצעה לפיה בתי הדין יאשרו את פסק הבוררות של עצמם במקום שבית משפט מחוזי יעשה זאת. מתנגדי ההצעה רואים בה צעד בדרך לכינון מדינת הלכה. עכשיו צפוי שההצעה תאושר בקריאה שניה ושלישית במליאה, בתמורה להצעת חוק שהקואליציה מעוניינת לקדם, כנראה כחלק מההפיכה המשטרית. ח"כ גלעד קריב מהדמוקרטים אמר לאחר אישור ההצעה שהוא צופה ששני סעיפים בה יפסלו בבג"ץ, הסעיף על אישור הפסק בידי בית הדין שנותן אותו וכן הסעיף שלפיו בית הדין שולח הזמנות לבוררות מה שיוצר מראית עין של חובה משפטית.
בתי הדין הרבניים של המדינה מוסמכים בחוק לדון בענייני אישות ובסכסוכים שנלווים אליהם. אבל בעבר הם ישבו גם כבוררים בסכסוכי ממון בלי חוק שהסמיך אותם. זאת, פשוט על סמך ההנחה שזה דבר שבתי דין רבניים עושים. ב-2006 קבע בג"ץ שבית משפט של המדינה אינו יכול לקיים דיונים בלי הסמכה בחוק. מאז מנסות המפלגות הדתיות והחרדיות להשיב לבתי הדין את הסמכות אבל רק בקדנציה הזו נוצרה קואליציה שבה זה אפשרי. ב-2023 במקביל להפיכה המשטרית אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק של ארבעה חברי כנסת מדגל התורה ומש"ס, בראשות יו"ר ועדת הכספים לשעבר ח"כ משה גפני, שמסמיכה את בתי הדין לדון כבוררים בסכסוכי ממון.
לאדם שמעוניין להתדיין בדין תורה אין היום שום בעיה. לא רק שיש עשרות בד"צים חרדים. המדינה גם מממנת הפעלת בתי דין לממונות במסגרת המועצות הדתיות. יתרה מזאת כשאסר בד"צ על בתי הדין הרבניים לשבת כבוררים הם טיפלו ב-700 תיקים בשנה בלבד, כלומר הביקוש לשירותיהם לא גדול במיוחד. לכן מאחורי הצעת החוק עומד הרצון לעקוף את בג"ץ ולהחזיר לבתי הדין את מה שכביכול נגזל מהם, גם אם אין בכך כל צורך מעשי.
אבל מעבר לבעיות המעשיות שההצעה מעוררת קיים החשש שהיא פותחת פתח למערכת משפט מקבילה לפי ההלכה. מרכז יכין, הגוף שנחשב למחליף של פורום קהלת כמקור ההשראה הרעיוני של הקואליציה, הגיש לוועדת החוקה נייר עמדה בו הוא המליץ שתוענק לבתי הדין לפעול בבוררות עם סמכויות בית משפט. הוא הסביר: "על נבחרי הציבור מוטלת החובה, להביא להכרה במשפט התורה במדינת ישראל, לקדם את מערכת המשפט של בתי הדין הדנים על פי התורה".
ההצעה מקודמת בשבועות האחרונים בניסיון להעביר אותה לפני שהכנסת מתפזרת. בין הבעיות בהצעה: נציגת משרד המשפטים יעל בלונדהיים ונציג הסיוע המשפטי דניאל רז הביעו דאגה עמוקה מכך שיוזם הבוררות יוכל לשלוח הזמנה אליה באמצעות בתי הדין. "אנשים שמקבלים מסמך מבית הדין עלולים להיות מורתעים ולתת את הסכמתם שלא מתוך בחירה חופשית", אמרה בלונדהיים. רז ציין שזה נכון בייחוד כשמדובר באוכלוסיות מוחלשות, מהסוג שהסיוע המשפטי מטפל בהן.
אחד החששות שהעלתה בלונדהיים הוא שבתי הדין שפועלים מכוח חוקי ההלכה יפגעו בזכויות מוקנות בחוק של נשים, ילדים ועובדים, דוגמת זכות הילד שיפרנסו אותו או זכות העובד לפנסיה. החוק החדש יאפשר גם לרשויות שלטוניות להתדיין בהם, מה שמעלה חשש כבד שרשויות מקומיות חרדיות יפנו לנהל שם חילוקי דעות משפטיים עם תושבים". יו"ר הוועדה שמחה רוטמן מהציונות הדתית סירב לבטל את האפשרות וטען שהוכנסה לטופס ההזמנה באות בולטת אמירה מפורשת שאין חובה להסכים לבוררות. "המחשבה שקל לאדם דתי לסרב להזמנה מבית הדין הרבני מתעלמת מפערי הכוחות הדרמטיים", אמר קריב.
