ניתוח
למה אסור לממשלה להסתנוור מהעלייה בהכנסות ממיסים
נתוני מרץ מראים עלייה חדה בהכנסות ממיסים, אך רובה מוסברת בגורמים חד-פעמיים כמו אקזיטים בהייטק ושינוי בהפרשות מס רכישה. הזרם הבסיסי דווקא מתמתן, הגירעון נשאר גבוה, ובהמשך צפוי להיות קשה יותר
קצת אחרי שפרצה מלחמת "שאגת הארי", הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון פרסם תחזית חריגה שזכתה לביקורת, ואף היו שטענו כי הופעל עליו לחץ פוליטי. מצד אחד, את הצמיחה הצפויה ל-2026 הוא הוריד בחצי אחוז, אבל את תחזית ההכנסות הוא דווקא העלה ב-11 מיליארד שקל - ל-586 מיליארד. בהמשך הוריד אברמזון עוד יותר את תחזית הצמיחה, אבל לא נגע בתחזית ההכנסות, בטענה כי הכנסות המדינה בינואר-פברואר הפתיעו לטובה וכי גדלה רמת הוודאות לגבי ההכנסות הצפויות מאקזיטים גדולים בהייטק. נתוני מרץ שפרסם אתמול משרד האוצר נותנים לו, בינתיים, רוח גבית: ברבעון הראשון כבר נכנסו לקופת המדינה 162 מיליארד שקל - כ-27.6% מתחזיתו השנתית. אבל המילה "בינתיים" היא המילה החשובה כאן, כי כלל לא בטוח שהברכה של מרץ תחזור על עצמה בפאריל.
לפי נתוני האוצר, במרץ נכנסו לקופת המדינה 55 מיליארד שקל - עלייה של 24% לעומת מרץ אשתקד. העלייה הזו מרשימה במיוחד בגלל שבחודש זה היינו בעיצומה של מלחמת "שאגת הארי". הכנסות המדינה במרץ אמנם מגיעות על הפעילות העסקית של ינואר-פברואר, אבל המדינה איפשרה לדחות תשלומי מס הכנסה ומע"מ. ברשות המסים מעריכים ש-2 מיליארד שקל של מיסים נדחו (ויש להאמין ש-80% מהכסף ישולם בחודשים הבאים). בנוסף, יש הפסד של כ-700 מיליון שקל מכך שהייבוא נחלש. כך שללא המלחמה, ייתכן שהיינו החודש בגידול של כ-13.7 מיליארד שקל לעומת מרץ 2025.
אבל כשמרימים את מכסה המנוע, מגלים שהגידול בהכנסות המדינה איננו יציב כפי שנדמה ולא משקף התחזקות יסודית של הכלכלה. וכשזה המצב, לא בטוח איך נסיים את השנה. ראשית, 8.7 מיליארד שקל מגיעים בגין מכירה של שתי חברות, בתוכן וויז שנמכרה לגוגל ב-32 מיליארד דולר. הכנסה זו היא צפויה וחד פעמית, וקשה ללמוד ממנה על המשך ההכנסות ממיסים השנה.
שנית, בשנת 2025 הופרשו כל כספי מס רכישה לקרן מס רכוש, ואילו בשנה זו הופרשו רק 25% מההכנסות לקרן מס רכוש. אם השנה שיעור ההפרשה למס רכוש היה זהה, הכנסות המדינה בחודש זה היו קטנות בכ-900 מיליון שקל. שלישית, במהלך השנה האחרונה הייתה אינפלציה של 2%, כך ש-102 שקל של הכנסות ממיסים ב-2026 שווים ל-100 שקל של הכנסות ממיסים ב-2025.
כשלוקחים את כל זה בחשבון, העלייה בהכנסות ממיסים מגיעה ל-5.8%. זוהי עלייה נאה בהכנסות, אך נמוכה יותר מאשר בחודשים הראשוניים של 2026, בהם נרשמה עלייה ריאלית של 11.5%. כלומר, מרץ הוא דווקא חודש של התמתנות בגביית המיסים. קיבלנו יותר כסף לקופת המדינה, אבל הזרם הבסיסי של ההכנסות נחלש. ההיחלשות בולטת בעיקר במיסים העקיפים, בהם נרשמה ירידה של 1.9% במרץ, לעומת עלייה של 7.6% בינואר-פברואר. חלק מהירידה במיסים העקיפים קשורה לירידה במס הבלו בשל כמות הנסיעות הנמוכות במרץ בגלל המלחמה, אבל ברשות המיסים מסבירים שעיקר הירידה במסים העקיפים קשורה לירידה בייבוא. הירידה בייבוא איננה ברורה לכלכלני רשות המסים, שמעירים כי היא התרחשה למרות "ההיחלשות של הדולר".
מה צפוי בחודשים הבאים? כלכלני רשות המסים כותבים כי "בחודשים אפריל-מאי צפויה להיות פגיעה משמעותית יותר בהכנסות, מכיוון שתשלומים אלו ישקפו את הפעילות המצומצמת של חודש מרץ". למעשה, הירידה בייבוא במרץ ונתוני כרטיסי האשראי שמלמדים על ירידה בצריכה מלמדים כי ההכנסות ממיסים באפריל-מאי עשויות להיות נמוכות בהרבה. אך המלחמה עדיין לא נגמרה - וזה צפוי להשפיע על הפעילות הכלכלית - ואולי גם על ההכנסות ממיסים - גם אחרי מאי.
ההכנסות הגבוהות ממיסים מייצרות תחושה שיש כסף, אך אסור ששר האוצר וראש הממשלה יפרשו זאת כך. על הפקידות הכלכלית הבכירה - באוצר, בבנק ישראל ואף במשרד רה"מ - לחדד כי תחזית ההכנסות הנוכחית איננה ודאית, וגם אם היא תתממש, היא שמה אותנו בגירעון גבוה של 4.9% לפי האוצר (ובגירעון גבוה יותר לפי בנק ישראל וחזאים אחרים).
וכל זאת עוד בלי שדיברנו על צד ההוצאות של הממשלה. אם המלחמה בלבנון תימשך - ואולי גם אם לא - יש סיכוי שהממשלה תיאלץ להגדיל את התקציב שוב. ואז נמצא את עצמנו אף בגירעון גבוה יותר, גם אם ההכנסות יפתיעו שוב ושוב לטובה. לסיכום, אפשר לחייך לנוכח ההכנסות של מגזר ההייטק, אך אסור להשתכר מהן. אסור לטשטש את המגמה של היחלשות הגבייה לעומת החודשיים הראשונים, ובכל מקרה, אם יש עוד כסף - יש לנצל אותו להקטנת הגירעון.
