הגירעון האמיתי של קופות החולים הוא פי 25 מהנתון הרשמי
קופות החולים סיימו את 2025 בגירעון של 194 מיליון שקל, אבל בלי התמיכה של המדינה והרווחים החד־פעמיים, המינוס היה מגיע ל־4.9 מיליארד שקל; התמיכות הממשלתיות גדלו בכחצי מיליארד שקל ובמקביל, הקופות גובות פחות מהצפוי מהמבוטחים ומוציאות יותר על שירותים פרטיים
אפשר לקרוא את פרסומי משרד הבריאות לגבי התוצאות הכספיות של ארבע קופות החולים - ולהרגיש הקלה מסוימת. לפי השורה התחתונה הכוללת, קופות החולים סיימו את 2025 בגירעון מצרפי של 194 מיליון שקל, לעומת 346 מיליון שקל ב־2024 — שיפור של כ־44%. אלא שהשיפור נולד בעיקר מהגדלת התמיכות הממשלתיות בכחצי מיליארד שקל, כספים שהרגולטורים (משרדי האוצר והבריאות) מוסיפים במהלך השנה במטרה "לסגור" את הגירעון. אך כספים אלה אינם מתוקצבים מראש, אינם מעוגנים בחוק ואינם מתעדכנים אוטומטית, וגובהם נקבע מחדש מדי שנה.
כלומר, החוסר המבני שקיים במערכת בין ההוצאות להכנסות דווקא התרחב. השנה סך התמיכות היווה כ־5.7% מעלות הסל — גידול מסוים לעומת השנתיים האחרונות — אך נמוך משמעותית מהשיעור של כ־10%–11% לפני 2023, אז הוכרזה מדיניות מוצהרת של משרד הבריאות להטמיע בתוך התקציב כמה שיותר משאבים ולצמצם ככל האפשר את התמיכות. בסך הכול, אחרי תוספות בגין אינפלציה ודמוגרפיה, סל הבריאות של ישראל חצה לראשונה בשנה שעברה את רף 80 מיליארד השקלים — אחד התקציבים הגדולים להוצאה אזרחית.
הדו"ח עצמו מספק את המספר החשוב: בנטרול תמיכות ורווחים חד־פעמיים, הגירעון של הקופות היה גדול פי 25 מהנתון הרשמי והיה מגיע ל־4.9 מיליארד שקל. זאת, לעומת 4.4 מיליארד ב־2024: החמרה של 472 מיליון שקל בתוך שנה. בשנה שחלפה זינקו התמיכות בכחצי מיליארד שקלים (491 מיליון), ל־4.58 מיליארד שקל. החשבון פשוט: הגירעון ללא תמיכות גדל ב־472 מיליון שקל; התמיכות גדלו ב־491 מיליון שקל ונטרלו את ההחמרה. נוסף על כך נרשמו רווחים חד־פעמיים של 133 מיליון שקל, והתוצאה הסופית היא שיפור של 152 מיליון שקל בגירעון הכולל.
חשוב לציין כי במשרד הבריאות פחות מתרגשים מהגירעון ללא תמיכות. לטענתם, התמיכות ידועות מראש ונכללות בתקציב שהקופות מאשרות בתחילת השנה, ולכן אין כאן "חילוץ". אך כשגלגל ההצלה מתוכנן מראש, הגירעון המבני לא נעלם. הוא נכנס לתקציב כהנחת עבודה. יתרה מזו, באותה נשימה הודו במשרד שהגירעון ללא תמיכות עלה מ־4.4 ל־4.9 מיליארד שקל, וזו, לדבריהם, אחת הסיבות לכך שהתמיכות גדלו: כדי לממן את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש ואת הסכמי השכר. גם המשרד עצמו כותב בדו"ח שהתמיכות "פוגמות בוודאות התקציבית וביכולת התכנון לטווח ארוך".
ואסור לשכוח: כשליש מהתמיכות הן לא אחרות מ"תוכניות הייצוב" — אותם גלגלי הצלה שמשרד האוצר "זורק" לכל קופה כדי להתמודד עם חירום או ביקושים בלתי צפויים — ובישראל יש לא מעט כאלה. ולראיה: התמיכות לבריאות הנפש עמדו ב־2025 על כ־590 מיליון שקל, וזו הייתה אחת התמיכות הגדולות שהמערכת העניקה לקופות על רקע המלחמה. השורה התחתונה ברורה, וגם משרד הבריאות מדגיש אותה — כולל אזהרה: בלי הגדלת תקציב ועדכון המקדם הדמוגרפי (בעיקר בגלל הזדקנות האוכלוסייה), הקופות עלולות להיכנס ל"סחרור של גירעונות". כלומר, הרגולטור עצמו מודה שהפער המבני אמיתי.
חור קבוע בצד ההכנסות של הקופות
בחישוב לפי כל קופה בנפרד, התמונה חדה עוד יותר. כללית מדווחת על גירעון של 364 מיליון שקל, אבל בלי 2.8 מיליארד שקל תמיכות, הגירעון שלה הוא 3.17 מיליארד שקל, לעומת 2.99 מיליארד שקל שנה קודם. מכבי מציגה עודף של 111 מיליון, ובלי תמיכות היא בגירעון של 628 מיליון שקל. מאוחדת מציגה עודף של 53 מיליון שקל, אבל הגירעון שלה בלי תמיכות הגיע לחצי מיליארד שקל, זינוק של 37% בתוך שנה בלבד. גם לאומית סיימה בעודף של 6 מיליון שקל, אך בלי תמיכות היא בגירעון של 614 מיליון שקל. אצל לאומית ומאוחדת גם העודף הרשמי נשען על "עסקת מדיקה", אירוע חד־פעמי שהדו"ח מזכיר ואינו מכמת. לאומית תקצבה עודף של 154 מיליון שקל וסיימה ב־6 מיליון שקל, אחרי שהוצאותיה חרגו מהתקציב ב־471 מיליון שקל, 207 מיליון שקל מהם באשפוז.
מחולל הגירעון הגדול של המערכת נמצא בבתי החולים של כללית — השולטת על כשליש ממערך האשפוז הלאומי. 14 בתי החולים של הקופה סיימו את השנה בגירעון של 2.83 מיליארד שקל, ירידה של 12% לעומת 3.22 מיליארד שקל ב־2024. גם כאן התמיכות עושות את רוב העבודה: בלי תמיכות, גירעון בתי החולים ירד מ־4.54 מיליארד שקל ל־4.37 מיליארד שקל בלבד, ירידה של פחות מ־4%. המשמעות של המספרים האלה פשוטה. מגזר הקהילה של כללית, כלומר המרפאות, הרופאים והתרופות, מייצר עודף של כ־2.5 מיליארד שקל, ובתי החולים שבבעלותה מוחקים אותו ויותר.
ההוצאה התפעולית לנפש מתוקננת במגזר הקהילה — כלומר, כמה כל קופה מוציאה על כל מבוטח שלה — הגיעה ל־7,950 שקל, עלייה מתואמת של 1.4% בלבד. בלאומית היא 9,018 שקל, במאוחדת 8,228 שקל, במכבי 8,086 שקל ובכללית 7,656 שקל. הסעיף שמכתיב את הקצב הוא האשפוז: 35.6 מיליארד שקל (בכל הקופות), סכום שעלה בשנה שעברה, ומשקלו בהוצאות הקהילה עלה מ־42% לכ־43%. סעיף האשפוז הוא סעיף ההוצאה הגדול ביותר של הקופות. בצד ההכנסות מופיע שוב "חור" קבוע. החוק מניח שהקופות יממנו 6.45% מעלות הסל מהשתתפויות עצמיות: התשלום בבית המרקחת על תרופה מהסל, ההיטל על ביקור אצל רופא מקצועי, התשלום במכונים ובמרפאות החוץ. ב־2025 הן גבו 5.48% בלבד, 4.41 מיליארד שקל במקום 5.2 מיליארד שקל. זו השנה התשיעית ברציפות שהגבייה נמוכה מהנורמה, והפער השנה מגיע לכ־785 מיליון שקל.
228 אלף מבוטחים עברו מקופה לקופה
הדו"ח מונה את הסיבות לפער: תרופות אונקולוגיות יקרות עם תקרת השתתפות, רפורמת בריאות הנפש שבה ההשתתפות העצמית זניחה, העברת נפגעי עבודה לקופות ופטורים לקשישים ולניצולי שואה. כל אחת מההחלטות האלה הוצגה בזמנה כהקלה לציבור, ומשרד הבריאות התגאה בכך שכן — לכאורה — המטופל משלם פחות. הנוסחה לא עודכנה, ולכן ההפרש נרשם בספרי הקופות ונסגר בחלקו בתמיכות. הכנסות הקופות מהשב"ן — הרובד הביטוחי השני שהקופות מספקות תמורת תשלום חודשי — הגיעו ל־8.1 מיליארד שקל, והכנסותיהן ממכירת תרופות וציוד מחוץ לסל הגיעו ל־2.95 מיליארד שקל. בסך הכול שילמו המבוטחים לקופות 15.5 מיליארד שקל, כ־16% מהכנסותיהן, בדומה ל־2024. במכבי השיעור הוא כ־20%, וכ־60% ממנו מגיע מהשב"ן.
גם הקופות עצמן קונות יותר מהשוק הפרטי. ההוצאה על מכונים, מרפאות ומעבדות פרטיים זינקה בכ־7% והגיעה ל־6.5 מיליארד שקל. רכש השירותים מבתי חולים פרטיים ואחרים במגזר הקהילה הסתכם בכ־4.5 מיליארד שקל, כ־2.5 מיליארד שקל מהם במכבי. באותה שנה הקצתה הממשלה כמעט 500 מיליון שקל במבחן תמיכה שנועד להסיט ניתוחים ממימון פרטי לציבורי.
התחרות על המבוטחים ממשיכה לתת את אותותיה: בשנת 2025 עברו 228,513 מבוטחים מקופה לקופה, ושיעור העוזבים עלה ל־2.36% מ־1.90% שנה קודם. כללית איבדה נטו 10,533 מבוטחים ומכבי הוסיפה 11,182. בין שתי הגדולות עברו 29,630 מבוטחים מכללית למכבי ו־24,014 בכיוון ההפוך. בתוך עשור ירד חלקה של כללית בנפשות המתוקננות מ־55.8% ל־51.9%.
שלוש החלטות ממשלה על מדד יוקר הבריאות ועל המקדם הדמוגרפי — המדדים הקובעים בכמה סל הבריאות יעלה — הוסיפו לבסיס הסל כ־7.4 מיליארד שקל. אילו היו מתקבלות מוקדם יותר, היו מתווספים עוד כ־3.4 מיליארד שקל, סכום שלפי משרד הבריאות "היה מביא את קופות החולים לאיזון, ללא צורך בכספי תמיכות הפוגמים בוודאות התקציבית וביכולת התכנון לטווח ארוך". המערכת בחרה בדרך הפוכה: בסיס שמפגר מאחור באופן היסטורי, השתתפויות עצמיות שמוקפאות כדי "להיטיב" עם הציבור ותמיכות שמחולקות מדי שנה לפי מבחנים. הגירעון של 194 מיליון שקל אינו מדד לבריאות הפיננסית של הקופותאלא תוצאה של החלטה שנתית באוצר על גובה התמיכות.
