סגור
גג עמוד NSO דסקטופ

תחקיר NSO והמשטרה
הכל נעשה לפי צו, חוץ מהמקרים שבהם סטו מהצו

הודעת הפרקליטות לבית המשפט בהקשר לתיק 4000 מאשרת כי הרוגלה שבשימוש המשטרה שאבה ושמרה מידע ללא צו המתיר זאת. האם במקום הכי רגיש בעבודת המשטרה לא היה כלל פיקוח או שהיה פיקוח שנוי במחלוקת

1. היום הודתה הפרקליטות שנעשה שימוש ברוגלה נגד עד המדינה שלמה פילבר וכי היה ניסיון לפרוץ באמצעותה גם לנאשמת איריס אלוביץ’. עכשיו ידונו על איך ועד כמה זה ישפיע על המשך משפט נתניהו, אבל עיקר תחקיר “כלכליסט” קיבל היום את אישושו הרשמי.


בתשובת הפרקליטות לבית המשפט המחוזי הודיע צוות התביעה — ליאת בן ארי, יהודית תירוש ואלון גילדין — ש”בצד הפקת התוצרים בהתאם לצו, ביצעה המערכת פעולות מסוימות נוסף על האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, הכוללות גם העתקה של רשימת אנשי הקשר והעתקה של מספר פריטי מידע נוספים שהיו אגורים בטלפון הסלולרי של פילבר”. עוד נכתב כי “פרטים אלה לא פורטו במפורש בבקשה למתן צו שהוגשה לבית המשפט ולא הובאו לידיעת באי כוח המאשימה”.

4 צפייה בגלריה
רוני אלשיך ו קובי שבתאי מפכ"לי ה משטרה מיין רחב
רוני אלשיך ו קובי שבתאי מפכ"לי ה משטרה מיין רחב
רוני אלשיך וקובי שבתאי, מפכ"לי המשטרה בעבר ובהווה
(צילום: אלעד גרשגורן, שאטרסטוק)

מסתבר שצוות התביעה מאמץ, מצד אחד, את עמדת המשטרה כאמינה ומהימנה, ולצד האמון הגורף הזה מרסק אותו. הצוות מבהיר כיצד פעלה המשטרה בניגוד לחוק; שיחידת הסיגינט פעלה מאחורי גבה של הפרקליטות וללא ידיעתה בהרחבת פעולות החיפוש והחקירה ללא צו; שהוסתרו ממנה הצווים כדי שהשימוש ברוגלה לא יתגלה. ואחרי כל זה, הצוות סומך על בדיקת המשטרה.
הפרקליטות בתשובתה מאשרת את יכולות הרוגלה לשאוב מהנייד מידע שהצו אינו מתיר, כלומר להעתיק לאחור. את התכתובות של פילבר במקרה זה, רשימת אנשי קשר שלו ועוד. בנוסף, המשטרה והפרקליטות הסתירו כאן מבית המשפט ומהסנגורים את התוצרים העודפים שנתקבלו מעבר לגזרת הצו. החוק קובע שגם חומרים שאינם מועברים להגנה מסיבה כלשהי - חיסיון, חוסר רלבנטיות ועוד - חייבים להיות מצוינים כדי שההגנה תקבל הזדמנות לאתגר את אי־העברתם.
בגזרה של תיק 4000 טוענת הפרקליטות שאין עילה לעצור את המשפט. שהחריגה שולית ולא נוגעת לעיקר עדותו של פילבר. יכול להיות. אבל הדיון הזה של המשך או עצירת המשפט, שזה הדבר העיקרי שמעניין את הציבור, אסור שיגרוס את מה שהתגלה אגב תחקיר “כלכליסט”.
התחקיר לא נועד לעצור את משפטם של נתניהו, מוזס והאלוביצ’ים, אבל דווקא עד המדינה בתיק הזה סיפק את הסנונית הראשונה שמהדהדת הן את צדקת התחקיר והן את חשיבותו. הסנונית הזו שוחררה ובעקבותיה יגיעו המסקנות המלאות של צוות הבדיקה. יש לקוות שאלו לא יסתפקו בבדיקות המשטרה שלפי התשובה היום “לא נמצא כל בסיס להטיל דופי במהימנותה”.
2. מהטפטופים לתקשורת של מסקנות "צוות מררי", בראשות עמית מררי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט פלילי, לבדיקת השימוש של המשטרה ברוגלה של NSO, עולה אישור לשני הממצאים העיקריים של תחקיר "כלכליסט". גם השימוש ברוגלות שעצם קיומן בכלל הוכחש, וגם השימוש הלא חוקי שנעשה בהן. אפילו כשמכבסים את ה"לא חוקי" ב”פערים” ו”בחריגות מצווים” (נגיע לזה בהמשך), או שנדרשים לשאלת כמות היעדים שנגדם הופעלה הרוגלה. שאלה שדומה לתשובת ג'ורג' ברנרד שואו לגברת שהסכימה לקיים עמו יחסים תמורת מיליון דולר אבל כעסה כשהציע רק דולר אחד: "אנחנו כבר יודעים מי את, נותר רק להסכים על המחיר".
צוות מררי טרם פרסם את מסקנותיו הסופיות, אלא רק את אלה הקשורות למשפט נתניהו. אבל, בסדרת הדלפות הוא הכין את הקרקע למסקנה המבוקשת להתפתחות שלבי הגרסה: 1. שלא היה; 2. ואם היה — זה היה רק בקטנה; 3. וגם הקטנה הזו מתחילה ונגמרה אצל הקטנים, כלומר מפעילי הרוגלות. הבכירים, חוקרים ופרקליטים, לא ידעו בכלל. ובמילים אחרות: הכל נעשה לפי צווים חוץ מהמקרים שבהם סטו מהצווים. אלא שטבעה של התפתלות כזו היא שרגליה וידיה נסתרות ומסתבכות אלה באלה. הנה שתי דוגמאות שלקוחות מהפרסומים המוקדמים על הצפוי מהבדיקה.

4 צפייה בגלריה
שלו חוליו מייסד ו מנכל  NSO
שלו חוליו מייסד ו מנכל  NSO
מייסד ומנכ”ל NSO שלו חוליו
3. חן מענית מ”הארץ” פרסם "כי מבין המעורבים בתיק 4000, נעשה שימוש בתוכנת ריגול רק נגד עד המדינה, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר". אביעד גליקמן מחדשות 13 פרסם כי "ישנם עשרות תיקים שבהם היו צווים נגד חשודים והמשטרה (בדומה למקרה פילבר) שאבה מידע שלא על פי הצו".
אגב, יכול להיות שאין סתירה בין הפרסומים והם יכולים לחיות ביחד. העשרות שעליהם מדבר גליקמן הם בנוסף לפילבר, המאומת היחיד, בינתיים, שהטלפון הנייד שלו "נשאב" בניגוד לחוק. ויש היגיון בהנחה שבמשך שנות פעילותו של הכלי, נניח משנת 2015, פילבר לא היחיד שבעניינו הופרו הצו והחוק.
הדוגמה השנייה מטרידה הרבה יותר. בכתבה של מענית נמסרו שני ממצאים. הראשון: "הבדיקה העלתה כי המידע לא הועבר לפרקליטים שליוו את חקירת הפרשה. לפי המשטרה, הוא נותר בידי אנשי יחידת הסייבר ולא הועבר גם לחוקרים בתיק". כלומר, אם אכן קרה מה שקרה, זה אפילו לא הגיע לחוקרים בתיק, זה נשאר בתוך החדר והמחשבים של מחלקת הסיגינט־סייבר. ולצד ממצא זה הקביעה השנייה: "לפי המידע שבידי ‘הארץ’, הוא (צוות מררי — מ"ג) לא פנה לאנשי סייבר שעזבו את המשטרה בשנים האחרונות". זה כבר לא פחות ממדהים. החומר האסור נשאר אצל הפורצים, אבל לחלקם אפילו לא פנו!
4. ולמה לא פנו? התשובה נמצאת בטענתו של עו"ד ניר אלקבץ שכיהן בעבר כסגן מפקד יחידת הסייבר הארצית בלהב 433. אלקבץ אמר ל־ynet את המובן מאליו — "כשיש חשד לעבירה פלילית, מה שצריך לעשות זה לפתוח בחקירה פלילית". העובדה שבוצעה פעולה שלא כדין בנייד של פילבר, החשד שלכאורה נפרצו הניידים של מנכ"לי האוצר בעבר שי באב"ד וקרן טרנר מספיקה כדי להניח את הבסיס לקיומה של עבירה פלילית.
ומוסיף אלקבץ: צוות מררי אינו כשיר ואינו ראוי לבדיקה פלילית. ראשית, אין לו סמכות לחקור אנשים מחוץ למשטרה, למשל את מפעילי הרוגלות שכבר לא במשטרה. שאכן לא נשאלו. שנית, כפי שמציין אלקבץ, "אני לא מכיר הליך שבו מישהו בעל סמכות (צוות מררי למשל — מ"ג) שואל בן אדם שאלות והוא מפליל את עצמו". ובמילים אחרות: התשובות שקיבלו חברי צוות מררי נשענו כולן על רצונם הטוב של הנבדקים לשתף פעולה ולספר את כל האמת. מי שיכחיש (ובוודאי, מי שכלל לא נשאל) רק יחזק את הנחת המבוקש להתפתחות שלבי הגרסה, ראו מעלה.

4 צפייה בגלריה
עד המדינה בתיק 4000 שלמה … פילבר והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה עמית מררי
עד המדינה בתיק 4000 שלמה … פילבר והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה עמית מררי
עד המדינה בתיק 4000 שלמה פילבר והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה עמית מררי. בדיקת שימוש המשטרה ברוגלת NSO, לא רק בתיקי נתניהו
(צילומים: אוראל כהן , באדיבות משרד המשפטים)

לבעיה הזו צריך להוסיף שהאמביציה של צוות מררי לגלות את האמת דומה בעוצמתה לאמביציה של היועץ המשפטי והפרקליטות לגלות את האמת בפרשת הפרקליטה רות דוד, לשעבר פרקליטת מחוז תל אביב, האם הקשר הפלילי עם עו"ד רונאל פישר נרקם עוד בעת כהונתה כפרקליטת המחוז. בשני המקרים היא לא מצויה במקום גבוה ובשניהם הנטייה היא לחפש את המטבע מתחת לפנס, כלומר במקום שבו תוצאת הבדיקה תתאים לתוצאה המבוקשת.
למרבה הצער, הצעת אלקבץ, הראויה והנכונה, גם היא בעייתית. ראשית, כי חקירה פלילית של משטרת ישראל נופלת לבעיית "מי ישמור על השומרים"; שנית, כי מח"ש לא הוכיחה לאורך השנים נחישות מספקת; שלישית, כי יש בעיה להפעיל את השב"כ כגוף חוקר בסביבה ובחברה האזרחית. וגם, כי השב"כ הוא סוג של "אח לצרה" ואולי גם אח לשיתוף פעולה עם המשטרה שבשנים האחרונות אימצה חלק מתורות הלחימה והחקירה שלו. ועדיין, המרת חקירה פלילית מתבקשת בצוות בדיקה פנימי נטול סמכויות ונטול הרתעה, היא מתכון להחמצה ולהעמקת חוסר האמון בממצאים.
אגב, אפשרות אחרת היא מבקר המדינה שכבר הציע לתרום את חלקו. מבקר המדינה יכול גם להציע לעדים פוטנציאליים בסיפור הזה את הגנת חושף השחיתויות. נדמה שבין הברירות הבעייתיות אולי ממנו תצמח הישועה.
5. כיוון שהצוות הבודק ממשרד המשפטים בררני לגבי צינורות הפרסום התקשורתי המוקדם, אשתמש בטקסט שפורסם ב”הארץ” כדי להצביע על השפה והלשון שנועדו לכבס את המסקנה הפשוטה שמישהו כאן פעל בניגוד לחוק. השפה מהדהדת קצת את ה־new speak של ג'ורג' אורוול מ־1984 - כפל הלשון המשמש פוליטיקאים להנדס תודעה, כדי להפוך שחור ללבן ולהפך. הנה הציטוטים:
"התקיים פער בין מה שהתיר בית המשפט בצו האזנת סתר למה שנעשה בפועל... השימוש בהן (ברוגלות - מ"ג) בפועל חרג ממה שהותר בצווים... הדבר נבע מפרשנות משפטית מרחיבה ושנויה במחלוקת של הייעוץ המשפטי למשטרה... היעדר פיקוח על עבודתה של יחידת הסייבר".
כדאי לנתח את ה"ניו ספיק" הזה. שכן מה שיש לנו כאן זה "פער וחריגה" בין הצווים לבין מה שנעשה בפועל. אגב, אצל הנאשמים שמדינת ישראל שולחת למשפט פלילי, אף פעם אין פער וחריגה, אצלם יש עבירות ברורות על סעיף כלשהו בחוק העונשין. פער וחריגה נשמעים הרבה יותר טוב מהפרת חוק. ויש לנו גם "פרשנות משפטית מרחיבה ושנויה במחלוקת של הייעוץ המשפטי למשטרה". כלומר היועץ המשפטי של המשטרה, כלומר של הש.ג., התלהב קצת יותר מדי. ויש לנו גם "היעדר פיקוח על עבודתה של יחידת הסייבר".
וזה כבר לא ברור: האם לא היה פיקוח ונתנו לחבר'ה להשתולל, או שהיה פיקוח שלקה ב"פרשנות משפטית מרחיבה ושנויה במחלוקת". האם ניתן להבין שבמקום הכי רגיש בעבודת המשטרה לא היה כלל פיקוח או שהיה פיקוח שנוי במחלוקת. לטעמי, התיאור שמציע מענית לממצאי צוות מררי לא נופל בחומרתו מממצאי תחקיר "כלכליסט". יש כאן הכל — הפרת חוק (פערים, חריגות), יש כאן פרשנות משפטית שנויה במחלוקת, יש כאן היעדר פיקוח על מחלקת הסיגינט־סייבר של המשטרה.
השורה התחתונה היא שהניסיון המשולב הזה של הבודקים ממשרד המשפטים ביחד עם התקשורת בא לקלל ונמצא מברך. בא להקטין את ממצאי התחקיר, אבל מבסס ממצאים שלעתים הם אף חמורים יותר.