בלעדי
ברקס לכסיף ולתילה: משרד השיכון ממליץ לקדם עיר חרדית אחרת
צוות ממשלתי הגיע למסקנה שיש לתת קדימות להקמת העיר פלוגות, שבה ייבנו 45 אלף דירות, ולעכב את קידום כסיף ותילה. בתכנון השתיים הושקעו כבר 30 מיליון שקל, אך הן זקוקות לתשתיות חדשות, ולא צפויות להגיע לאיזון תקציבי ללא מענקים
צוות ממשלתי בראשות יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד השיכון, ממליץ לפעול בהקדם להקמת עיר חרדית חדשה ממערב לקריית גת וכביש 40 בשטח המועצה האזורית שפיר. העיר תיקרא פלוגות, וייבנו בה כ־45 אלף דירות לכ־225 אלף תושבים. הדו"ח של הצוות נותן לפלוגות עדיפות על פני ערים חרדיות אחרות שהממשלה מקדמת, כסיף ותילה, ובהן הושקעו עד עתה עשרות מיליוני שקלים.
בהקמת כסיף (ששמה הרשמי החדש הוא מנורה בדרום), ליד כסייפה וערד, השקיעה הממשלה לפחות 22 מיליון שקל, והיא מצויה בהליכי תכנון מתקדמים. תילה, שמתוכננת לקום מצפון ללהבים, נמצאת בהליכי תכנון ראשוניים, ובה השקיעה הממשלה כ־7 מיליון שקל עד כה.
הדו"ח חושף מחלוקת בין שרי הציונות הדתית אורית סטרוק ובצלאל סמוטריץ'. משרד ההתיישבות המליץ להקים את שלוש הערים במקביל מנימוקים פוליטיים מדיניים ולא תכנוניים. על פי המשרד, הקמת הערים האלה חשובה כדי להביא אוכלוסייה יהודית לנגב, במיוחד לאזור כביש 25 שבין באר שבע לצומת הערבה. מנגד, האוצר הסתייג מהקמת הערים המרוחקות בשלב זה בנימוק שהקמת תשתיות לעיר חדשה בפריפריה רחוקה תעלה לכל הפחות מיליארד שקל, והערים האלה יתקשו להגיע לאיזון תקציבי ללא מענקים ממשלתיים. בנוסף, נחשף בדו"ח כי פוטנציאל הבנייה בתילה נמוך בהרבה מ־30 אלף דירות, כפי שסברו בתחילת הדרך.
לעומת זאת, פלוגות תיבנה בצמוד לדופן המזרחית של קריית גת ולצירי תחבורה ראשיים (כחצי שעה מאזור המרכז), דבר שמקנה לה יתרון של נגישות למקומות עבודה וחיסכון בהקמת תשתיות. כמו כן 22% משטחי התוכנית מיועדים למשרדים, לוגיסטיקה ומסחר. בזכות כל אלה המליץ הצוות לפעול בהקדם להקמת פלוגות.
הציבור החרדי זוכה ליחס מועדף בהחלטה, כמו בהחלטות דומות שקידמה הממשלה הנוכחית, בגלל אורח החיים הבדלני שלו. המועצה הלאומית לכלכלה העריכה כי מדי שנה צריך לספק לחרדים כ־12 אלף דירות (180 אלף עד שנת 2045). לעמדת הצוות, הקמה של העיר החדשה היא הדרך היעילה והמהירה לענות על הצרכים האלה.
הערים החרדיות הגדולות, בני ברק, אלעד, מודיעין עילית וביתר עילית, מיצו את רוב עתודות הקרקע שלהן. הליכים של התחדשות עירונית, במתכונת של פינוי־בינוי, כמעט ולא מתקדמים בהן, בעיקר בגלל שתי עמדות הלכתיות: האחת מעניקה זכות וטו לכל דייר ומונעת כפייה של הפרויקט על ידי הרוב; והעמדה הנוספת היא זו שאינה מאפשרת לגור בבניין הגבוה משבע קומות.
למרבה האבסורד, בני ברק, העיר הצפופה במדינה, הגדילה לעשות ויצרה תוכנית שאוסרת על בנייה לגובה של יותר משבע קומות. התחדשות עירונית מסובכת בערים החרדיות בכלל, ובמיוחד בבני ברק, גם בגלל מחסור בשטחי ציבור, לעומת הצורך הרב בשטחים כאלה במיוחד בקרב הציבור החרדי שדורש מקוואות, בתי מדרש ובתי ספר נפרדים לבנים ובנות.
הקמת שכונות חרדיות חדשות בערים חילוניות היא פתרון מוגבל בשל העימותים החברתיים שהדבר מעורר, וגם בשל התנגדות של ערים חזקות לצרף שכונות שמאיימות לדרדר את הדירוג הסוציו־אקונומי שלהן.
הצוות לא פוסל כל אחד מהפתרונות שצוינו כאן, אך מבהיר כי היכולת לבנות באמצעותם עשרות אלפי דירות מוגבלת. לכן ההמלצה היא לקדם את הקמת העיר פלוגות, במעמד נפרד מקריית גת. הממשלה תקצה משאבים בשלב ראשון לעיר הזו, ובעדיפות משנית נמצאות תילה וכסיף.
