סגור
גג עירוני עם פאנל סולארי של חברת וולטה סולארי
גג עירוני עם פאנל סולארי (צילום: וולטה סולארי)

שוקלים להתקין גג סולארי? מהיום - מחשבון שיגלה אם זה משתלם

במטרה לעודד בניית גגות סולאריים ולחשוף אותם לציבור, משרד האנרגיה משיק כלי לחישוב פוטנציאל ייצור חשמל סולארי על גגות במבנים פרטיים וציבוריים וכן את ההכנסה שניתן לייצר מניצול הגג

דווקא בישראל שטופת השמש, מרבית הגגות עומדים ריקים, נטולי פאנלים סולאריים שייצרו חשמל נקי ועל הדרך ייצרו הכנסה לבעלי הגגות. כלי חדש שמשיק משרד האנרגיה והמרכז למיפוי ישראל (מפ״י), יאפשר לבעלי גגות, פרטיים וגם ציבוריים כמו עיריות, לבחון באופן מהיר ופשוט מה פוטנציאל הייצור הסולארי שלהם ואף לחשב כמה ניתן להכניס בשנה מהפקת חשמל.
המערכת החדשה עושה שימוש באלגוריתמים ובכלי בינה מלאכותית מתקדמים לביצוע מיפוי אוטומטי של שטחים פנויים בהם ניתן להתקין מערכות סולאריות, מנתחת את עוצמת קרינת השמש וגורעת שטחים תפוסים על ידי מערכות סולאריות קיימות. היא גם מחשבת את גודל המערכת האפשרית להתקנה, שעות הייצור שלה ומאפשרת לחשב הכנסה שנתית, באמצעות מערכת נוספת של משרד האנרגיה — מחשבון שמאפשר לחשב את פוטנציאל ההכנסה.
במשרד האנרגיה מקווים שהכלי החדש יצליח לפשט הליכים, ולהדגים לציבור, לעסקים ולראשי הראשויות את האטרקטיביות של המעבר לאנרגיה נקייה. הכלי מציג את פוטנציאל ייצור אנרגיה סולארית על גגות מבנים בכלל שימושי הקרקע: מגורים, מסחר, תעשייה, מוסדות ציבור, וחקלאות בשטחים הבנויים ביישובי ישראל, וגם את פוטנציאל ייצור אנרגיה סולארית באמצעות הצללות במרחב הציבורי: מגרשי ספורט, חניונים ציבוריים, בתי עלמין ושטחים ציבוריים נוספים.
כך לדוגמה, שטח גג בניין מגורים ברחוב קריניצי 11 בנתניה הוא 898 מ"ר, שעליו ניתן להקים מערכת סולארית בהספק של 67 קילו וואט שעה על שטח פנוי של 504 מ"ר. מספר שעות השמש האפקטיביות לייצור חשמל עומד על 1,598 בשנה, ולכן ייצור האנרגיה הצפוי הוא 107,066 קוט"ש בשנה — הכנסה שנתית של כ־51,400 שקל. המחיר המשולם תלוי בגודל המערכת והוא כ־48 אג' לקוט"ש ואפשר לקבל עוד 6 אג' לאופרציה עירונית.
ומה באשר למבני ציבור? כנסת ישראל, שדווקא הייתה יכולה לשמש דוגמה, בקושי עושה את המינימום הנדרש, כך לפי נתוני המערכת. הכנסת התקינה מערכת קטנת היקף על 2,061 מ"ר בלבד משטח הגג שלה שעומד על 16,915 מ״ר. לפי ההערכות, השטח הפנוי לסולארי הוא 6,879 מ״ר, שייצרו 1,359,290 קילו וואט-שעה בשנה. כלומר, הכנסת מפסידה הכנסה של כ-300 אלף שקל בשנה.
גם רשויות מקומיות יכולות להזניק את ההספק הסולארי בישראל. המערכת מאפשרת לרשות המקומית לגלות פוטנציאל של קירוי מבני ציבור וגם את הפוטנציאל הגלום בשטחים שעד היום זוכים להתעלמות: קירוי חניונים, מגרשי ספורט, אזורים בפארקים שזקוקים להצללה ולא נגישים לשתילת עצים, וגם קירוי חלקי של בתי עלמין. כך למשל, אם עיריית בת ים תבחר לממש את הפוטנציאל הסולארי בבית ספר הנמצא ברחוב הרב קוק, היא תוכל לייצא הכנסה של 61,800 שקל בשנה. אם עיריית תל אביב תקרה את מגרש הספורט בנווה עופר, היא תוכל לייצר הכנסה שנתית של 71,700 שקל.
למערכת עדיין ישנם חסרונות בולטים, אולם במשרד האנרגיה אומרים כי פתרון עבורם יוטמע בשבועות הקרובים. כך למשל, הציבור יכול לברר כמה כסף הוא יכול לייצר באמצעות התקנת פאנלים סולאריים, אבל לא כמה תעלה הצבתה של אותה מערכת ומה זמן החזרת ההשקעה. בנוסף, בשלב זה, המערכת לא יכולה לזהות באופן מלא את דודי השמש הספורדיים (שאינם מוצבים כמקבץ של דודים). בהמשך, תאפשר המערכת לזהות באופן מלא את דודי השמש וכך תסייע לתושבים לקבל החלטה האם להסירם לטובת פאנלים סולאריים ושימוש, למשל, במשאבות חום או טכנולוגיות אחרות במקומם.