למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים לחקיקה אישרה את חוק בנט
הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון נועדה להקשות על נפתלי בנט לגייס כספים למפלגתו החדשה, ולחייב אותו להשיב תחילה חובות של כ-20 מיליון שקל שהותיר במפלגות קודמות. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה התנגדה בחריפות בטענה כי ההצעה "מעוררת חשש כבד למהות פרסונלית". עוד אושרה הצעת החוק של דודי אמסלם לביטול נבחרת הדירקטורים
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') את "חוק בנט" - הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) לפיה כספים שמגייסת מפלגה חדשה ישמשו תחילה להחזרת חובות שנותרו במפלגות קודמות. זאת, חרף התנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שטוענת כי ההצעה "מעוררת חשש כבד למהות פרסונלית שטמונה בה".
ההצעה נועדה להקשות על ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט לגייס כספים למפלגתו החדשה. זאת, לאחר שהותיר חובות של מיליונים במפלגות בראשן עמד: כ-17 מיליון שקל במפלגת ימינה ו-3 מיליון שקל בבית היהודי. הסיכויים לאישורה של הצעת החוק גבוהים.
הצעת החוק, אם תעבור, צפויה לחול גם על יועז הנדל שהקים את מפלגת המילואימנקים באמצעותה הוא מתכוון להתמודד בבחירות הקרובות. בעבר הקים הנדל יחד עם צבי האוזר את מפלגת "דרך ארץ", שלה חובות של כ-3 מיליון שקלים.
הסיכויים לאישורה של הצעת החוק הזו גבוהים, כי בקואליציה חוששים מהתגברות כוחם הפוליטי של בנט ושל הנדל. קבלתה של הצעת החוק מהווה התערבות בוטה בתוצאות הבחירות העתידיות, ופגיעה בבחירות עצמן, מאחר שמדובר בהצעת חוק פרסונלית ורטרואקטיבית, ואישורה יטיל צל כבד על התמודדותו של בנט.
בחוות דעת ששיגרה ענבר תלמוד ממחלקת יעוץ וחקיקה אל ועדת השרים לחקיקה נקבע כי "ההצעה נוגדת את עקרונות היסוד של דיני הבחירות בישראל, ופוגעת בזכות לבחור ולהיבחר ובשיוויון הבחירות. ההצעה משנה למפרע את כללי המשחק" תוך שהיא מעוררת חשש כבד למהות פרסונלית שטמונה בה".
לדבריה, "ההצעה יוצרת חריג משמעותי ובעייתי במבנה הקיים של דיני המפלגות בישראל מפני שמפלגות הן תאגידים בעלי אישיות משפטית נפרדת. מדובר באבן יסוד בדיני מפלגות המשרתת מטרות חשובות: עידוד פעילות פוליטית, על ידי הגבלת הסיכון האישי של המעורבים, קידום ניהול תקין של ענייני המפלגה, ויצירת ודאות משפטית לצדדים שלישיים".
בחוות הדעת נטען כי "ההצעה פוגעת באפשרות ובזכות להתמודד במסגרת של מפלגה ביוצרה חסם משמעותי, בפני התמודדותן של מפלגות חדשות. זאת תוך כדי פגיעה בזכות לחופש ביטוי, להתאגדות ולשיויון. ההצעה יוצרת אפליה מובנית בין מפלגות חדשות לותיקות, שכן היא תכביד בתנאים מוגדרים על מפלגה חדשה ועליה בלבד חובה יחודית אשר תכביד באופן ניכר על יכולתה להתמודד בבחירות. כל כספיה לרבות ממימון ציבורי ותרמות יופנו ראשית לסילוק חובות עבר של מפלגה אחרת".
עוד נקבע כי "להצעה היבטים רטרואקטיבים ופרסונלים אשר מעוררים קושי ניכר. ההצעה משנה למפרע את "כללי המשחק" מאחר שהיא פוגעת בציפיות הלגיטימיות של חלק מהרשימות המתמודדים שכן היא מטילה בדיעבד על חובו שנוצרו בנסיבות משפטיות ופוליטיות שונות, כאשר באותה העת לא ניתן היה לדעת שחובות אלה יהוו מכשול להתמודדותה העתידית. יתירה מזו, הצעת החוק נושאת חשש כבד למהות פרסונלית".
אם תתקבל הצעת החוק - צפויה עתירה לבג"ץ נגדה. הצעת החוק לא תחול על חובותיה של מפלגת מרצ לכנסת בסך של 15.8 מיליון שקלים. כלכליסט חשף ביולי כי בנט כבר גייס ערבויות של 3 מיליון שקלים למפלגתו החדשה "בנט 2026". ניר נובק מבעלי אלקטרה טרגט המשמש כראש המטה של בנק העמיד ערבות של 1 מיליון שקלים, ערבות זהה העמיד גם עומר שווילי מנכ"ל האתר הפיננסי Investing.com, לצד ערבות דומה שהעמיד בנט עצמו.
בנט מסר בתגובה כי "רק שלטון כושל שעסוק בשרידות אישית ופוליטית, מפחד להתמודד מולי. לכן הוא מנסה להעביר חוק אנטי-דמוקרטי ופרסונלי שנועד לבלום אותי מלרוץ ומהמדינה להתקדם לאיחוי ושיקום. זה לא יעזור. החוק לא חוקתי וייפסל מיד".
אחר הצהריים הופיע בנט בעצרת המילואימניקים בבן גוריון, ואמר: "הבוקר אני קם לשני חוקים. אחד חוק שנועד לשנות את אחוז החסימה כדי לעזור להם, אחד חוק שנקרא ״חוק לבלימת בנט מלהתמודד. הם מפחדים. הם מפחדים מוועדת חקירה שתחשוף מה קרה ב-15 השנים האחרונות, איך הזינו את חמאס בכסף ומה הקשר הקטארי. הם מפחדים להתמודד מול העם, מולי. כי הם יודעים שהעם רוצה שינוי מאוד גדול ואנחנו ננצח ולכן אנחנו מנסים לשנות, מנסים לברוח מהדברים האלה. זה לא יעזור להם".
אושר גם ביטול נבחרת הדירקטורים
עוד אישרה היום ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק של השר דוד אמסלם, הממונה על החברות הממשלתיות, לביטול נבחרת הדירקטורים.
לפי ההצעה, השרים האחראים, ולא חברי הדירקטוריון של החברה הממשלתית, יהיו אחראים על מינוי ראשי הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות. אמסלם התבסס על המלצות ועדת מידני בראשות פרופ' אסף מידני שמונתה על ידו. במסגרת החוק החדש, זיקה פוליטית לא תשלול על הסף מינוי, אלא אם המועמד הוא חבר באופן רשמי במפלגתו של השר הממנה. כמו כן, החוק קובע שיו"ר הוועדה לבדיקת המינויים לא ימונה עוד על ידי הייעוץ המשפטי, אלא על ידי השרים הממונים על החברה, כך שהאפשרות לבקר את המינוי ואף לפסול אותו מצטמצמת משמעותית.
במסמך ששיגר בשבוע שעבר המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון אל ועדת השרים הוא הזהיר כי "קידום הצעות החוק יוביל לפוליטיזציה של החברות הממשלתיות, יהפוך אותן למאגר של משרות לשם מינוי מקורבים ויפגע קשות במקצועיות הניהול שלהן. הדבר ישפיע באופן ישיר על התוצאות העסקיות של החברות, על כלכלת ישראל, על איכות השירותים החיוניים הניתנים לאזרחים דרך החברות הממשלתיות ועל מעמדה של מדינת ישראל כמדינה המחוייבת לעקרונות של ממשל תאגידי תקין".
הוא הזהיר כי "השינויים המוצעים יביאו לשינוי התפיסה העסקית העומדת בבסיס החברות הממשלתיות: ביטול ההליך התחרותי הקיים למינוי דירקטורים; צמצום משמעותי עד כמעט ביטול של האיסור הקיים על מינוי בחברות ממשלתיות של אדם בעל זיקות פוליטיות, עסקיות, ואישיות; שינוי הרכב הדירקטוריון ואופן עבודתו; פוליטיזציה של הליך בחירת יו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות, ושל בחירת יו"ר דירקטוריון החברה הממשלתית; ופוליטיזציה של הליך חלוקת רווחי החברה. כל אלה משמעותם התרחקות ניכרת מעקרונות הבסיס של הממשל התאגידי, באופן שיסב נזק לפעילות המסחרית של החברות, ויפגע בתפיסת אמינותן ומקצועיותן בסביבה העסקית תחרותית בישראל ובמדינות זרות".
לדברי לימון, "תכליתה של החברה הממשלתית היא השאת רווחים עבור בעלי מניותיה – הציבור בכללותו. השינויים המוצעים יובילו לפגיעה אנושה בניהול החברות הממשלתיות, בלגיטימציה של החלטותיהן ופעילותן. הן צפויות להסב להן נזק כלכלי של ממש, שישפיע לרעה על הציבור כולו".
בשבוע שעבר אישרה הוועדה הצעה דומה של ח"כ אביחי בוארון. לפי ההצעה, "במקום שהדירקטורים ייבחרו מרשימה סגורה על ידי השר שאליו כפופה החברה הממשלתית - מינוי הדירקטורים יבוצע על ידי השרים (השר הממונה והשר המופקד על רשות החברות הממשלתיות) בלא צורך בהליך תחרותי, בכפוף לקריטריונים אחידים שיקבעו בחוק ובתקנות, תוך בדיקת כשירותו על ידי הוועדה לבדיקת מינויים".
