פרשנות
הדפוס החוזר בחלומות הגדולים של בני לנדא
הקריסה של לנדא דיגיטל פרינטינג חושפת שוב את הפער בין חלומותיו המפוארים של היזם הסדרתי בני לנדא על הדפסה זולה, לסבלנות הלקוחות והמשקיעים
סיפור הקריסה של לנדא דיגיטל פרינטינג (Landa Digital Printing) נראה מפתיע במבט ראשון לאור הסכומים הדמיוניים של יותר ממיליארד דולר שגייסה החברה לאורך חייה ולאור ההצהרות הבומבסטיות של המייסד ובעל המניות העיקרי בני לנדא. אלא שבפועל, מה שמפתיע הם דווקא קווי הדמיון הרבים שאפשר להעביר בינה לאחותה הגדולה אינדיגו, חברת הדפוס הדיגיטלי של לנדא שנחשבת להצלחה הגדולה ביותר שלו. אינדיגו נמכרה ב־830 מיליון דולר לענקית הדפוס והמחשוב HP ב־2002, במה שהוכתר כאקזיט מזהיר. אלא שהדרך אל האקזיט הזה היתה ארוכה ורוויית קשיים שמזכירים מאוד את מה שקורה ללנדא עכשיו.
מי שזוכר את ימי הזוהר של אינדיגו לא יכול היה שלא לחייך כאשר גם בסבב הנוכחי לנדא סיפר בהתרגשות על התלהבות מפיתוחי לנדא דיגיטל פרינטינג בתערוכת הדפוס הגדולה בגרמניה. צירוף המילים "הוצפנו בהזמנות" כיכב, אלא שבסוף התברר כי היה מדובר בעיקר בלידים ולא בהזמנות של ממש. בתערוכות תמיד נרשמה התלהבות מהחדשנות והגאונות של המוצרים שהמציא לנדא, אבל כשהגיע הזמן להעביר הזמנות ולשלם סכומים נכבדים עבור המכונות, הלקוחות התקררו. כשההזמנות לא הגיעו, ההכנסות לא צמחו וההפסדים נערמו, האשמה תמיד הופנתה, בדיוק כמו עכשיו, בבקשה של לנדא לעיכוב הליכים, כלפי חוץ - התנאים בכלכלה העולמית (אז אסון התאומים ועכשיו זו המלחמה בישראל) והלקוחות שלא בשלים להכיל את המהפכה.
בסיפור של אינדיגו, שאיפשרה הדפסה דיגיטלית מותאמת אישית, זה היה חוסר המוכנות לדפוס הדיגיטלי שדרש מבעלי בתי הדפוס להשקיע במכונות חדשות לגמרי ולמחוק את כל הידע שנצבר לאורך השנים. גם כעת, כפי שמפרטת לנדא בבקשה לעיכוב הליכים, היא מצפה להרבה מאוד השקעה ושינוי מחשבתי מהלקוחות. החל מתהליך התקנה ארוך של שישה שבועות ועד דרישה להעמיד תשתית מתאימה וייחודית של אוורור, חשמל ולחץ אוויר כדי שהמכונה הרגישה והיקרה תעבוד. בשני המקרים הבונוס שמחכה בסוף הוא הדפסה זולה ומהירה של סדרות קטנות, אלא שהדרך לשם ארוכה ומאתגרת לכל הצדדים.
במקרה של אינדיגו, לנדא, שהיה צעיר יותר וכנראה נחוש יותר, נלחם על החלום שלו והאמין שיוכל לחנך את השוק, הצליח להביא אותה לאקזיט. אלא שבמעמד המכירה אינדיגו היתה חברה בת 30, שמעולם לא הצליחה לעמוד בציפיות המשקיעים שלה וערכה סבבי פיטורים לא מעטים, בשיא השפל אפילו של שליש מהחברה. יתרה מכך, בסופו של דבר השווי של אינדיגו באקזיט היה זהה לשווי שבו הונפקה בוול סטריט ב־1994, אבל כשנכנסים 830 מיליון דולר לחשבון הבנק, מי מתעמק בפרטים הקטנים.
הקריסה של לנדא פרינטינג נוחתת על בני לנדא כשהוא כבר נושק לגיל 80 וכאשר מאזן ההצלחות מול הכישלונות אינו לטובתו. אינדיגו היא היסטוריה רחוקה, בדרך היה עוד אקזיט של 200 מיליון דולר עם מכירת חברה להתאמת צבעי שיער ללוריאל, וההווה מורכב מהקריסה של הייקון, הקשיים שבהם שקועה ג'נסל והחלטת המשקיעים בלנדא שנמאס להם לחכות עד שהלקוחות יעברו חינוך מחדש. ובכל זאת, עבור HP, אינדיגו היתה רכישה חשובה מאין כמותה, שהכניסה אותה לשוק הדפוס הדיגיטלי, שוק שלנדא כאיש חזון בתחום חלם עליו הרבה לפני כולם ולכן הקדים את זמנו. לא מן הנמנע כי HP שזוכרת לו חסד נעורים, תהיה קרש ההצלה של לנדא גם הפעם. היום בתי הדפוס אולי עוד לא בשלים לחלום הננו של לנדא, אבל כשהוא יגיע מחברת ענק בתחום וילווה במימון נדיב, הם יכולים לשנות את דעתם.
ב־HP רואים את לנדא כיותר מסך ההצלחות והכישלונות, אלא כיזם שחולם בגדול, ולנדא הוא שם נרדף ליזם מהזן הישן. הוא לא מגיע כדי להקים חברת תוכנה ולגייס עבורה הון מקרנות הון סיכון, אלא נכנס תמיד למעמקי הטכנולוגיה, בין שמדובר בדפוס, בין שבייצור יהלומים סינתטיים ובין שבפתרונות אנרגיה ירוקה. בניגוד למרבית היזמים, לנדא נוהג להשקיע סכומים משמעותיים במיזמים שלו, כשהוא מסכן לא רק את כספי האחרים, אלא גם מהונו.
ההנפקות של הייקון וג'נסל בבורסת תל אביב הן בבחינת יוצא מן כלל עבור לנדא, שהעיד בעצמו בעבר כי הסטארט־אפים שלו לא מתאימים לשוק הציבורי. מי שלרוב משלם את מחיר "השיגעונות" שלו והחלומות הנועזים הם העובדים. לנדא הוא מספר סיפורים מחונן, שיודע לכבוש את הקהל ולסחוף אותו אחריו, גם אם בדרך מתברר שמדובר בשנים של מרדף אחרי חלום שלא מתגשם. אבל לאנשים כמו לנדא יש גם חשיבות לסטארט־אפ ניישן הישראלי ולנרטיב החדשנות. למרות הכישלונות, לנדא הוא עדיין מומחה בעל שם עולמי בתעשיית הדפוס, ולראיה גם רשימת השמות הגדולים שהשקיעו בלנדא ונתנו לה אשראי. לנדא היה בין הדמויות הבולטות ששמו את ישראל על מפת הדפוס הדיגיטלי, תעשייה שממנה צמחו בהמשך גם השחקניות הגדולות בדפוס התלת־ממדי ואפילו חברות פודטק.
אף שרוב היזמים הישראלים בעשור האחרון חולמים על תוכנה, חלק גדול מההצלחות בהייטק המקומי, פרט לוויז (Wiz), הגיע מהדיפ טק, אותן טכנולוגיות עמוקות שלנדא מחבב ודורשות גם השקעות גדולות יותר, ובעיקר הרבה יותר סבלנות עד שרואים החזר על ההשקעה.
