כללי המשחק מתבהרים: הרגולציה החדשה שעתידה לעצב את שוק האגרו – וולטאי בישראל
בימים האחרונים, פרסמו משרד החקלאות וביטחון המזון ורשות החשמל, מהלכים רגולטוריים, העתידים לשנות את אופן הקידום, ההפעלה והמימון של פרויקטים אגרו-וולטאיים בישראל
תחום האגרו-וולטאי הפך בשנים האחרונות לאחד מתחומי המפתח בשוק האנרגיה המתחדשת בישראל, עם פוטנציאל של כ-6 גיגה-ואט בעשור הקרוב. מתקנים אגרו-וולטאיים מאפשרים שימוש כפול בקרקע: ייצור חשמל סולארי, לצד המשך גידול תוצרת חקלאית באותו השטח.
עד כה, המסגרת הרגולטורית החלה על פרויקטים אגרו-וולטאיים לא הייתה ברורה דיה, כך שלא הובהר באופן מספק כיצד ייבחן בפועל קיומו של עיבוד חקלאי מיטבי, מהם המדדים שייושמו לצורך כך ומהן ההשלכות הנגזרות מאי-עמידה בדרישות.
אשר על כן, בימים האחרונים, פרסמו משרד החקלאות וביטחון המזון ורשות החשמל, שני מהלכים רגולטוריים משלימים, העתידים לשנות את אופן הקידום, ההפעלה והמימון של פרויקטים אגרו-וולטאיים בישראל. משרד החקלאות פרסם להערות הציבור טיוטת נוהל לבחינת "עיבוד חקלאי מיטבי" במתקנים אגרו-וולטאיים, ורשות החשמל פרסמה שימוע משלים לקביעת מנגנון מדורג להפחתת תעריפים במתקנים שלא יעמדו בדרישות החקלאיות.
הפרסומים מגיעים, בין היתר, על רקע תיקון 24 לתמ"א 1, שאושר בפברואר השנה ואפשר קידום מתקנים אגרו-וולטאיים במסלול תכנית ובמסלול היתר בנייה, בכפוף לשמירה על פעילות חקלאית במקרקעין לאורך חיי המתקן. הרגולציה המוצעת, כפי העולה מהפרסומים, מבקשת לתת תוכן מעשי למחויבות זו, ולהבהיר כיצד תיבחן הפעילות החקלאית, מי יפקח עליה ומה תהיינה ההשלכות של אי-עמידה בדרישות.
נוהל משרד החקלאות המוצע מבחין בין תנאי מינימום כמותיים לבין דרישות איכותיות של ממשק חקלאי מיטבי. תנאי המינימום כוללים, בין היתר, שמירה על יבול או פדיון בשיעור של לפחות 75% מהנורמה המקובלת לאותו גידול ובאותו אזור, שמירה על היקף ההשקיה הנדרש לגידול, ושימור של לפחות 85% משטח הגידול. לצד אלה, תיבחן איכות הממשק החקלאי בפועל, לרבות השקיה, דישון, הגנת הצומח, עיבודי קרקע, גיזום, ניהול צימוח וקטיף.
הבקרה תתבצע בשני מסלולים. מיזמים העומדים בתנאי המינימום צפויים להיבחן במסלול תוצאתי, המתמקד במדדים הכמותיים. מיזמים שאינם עומדים בתנאים אלה, או שקיימת לגביהם נסיבה המצדיקה בדיקה נוספת, יועברו למסלול ממשקי שבו אגרונום מטעם משרד החקלאות יבחן את אופן ניהול הגידול. הנוהל כולל גם התייחסות לאירועים חריגים, כגון פגעי אקלים ושינויים במדיניות המים, אך אלה לא יקנו פטור אוטומטי וייבחנו כל מקרה לגופו.
מרכיב משמעותי נוסף הוא חובות הניטור, התיעוד והדיווח. היזם יידרש לדווח מדי שנת תפעול על הפעילות החקלאית, בין היתר באמצעות נתונים ידניים, מדי מים וחיישנים. הדיווחים יכללו נתונים חקלאיים ופיננסיים, ובחלק מהמקרים יידרשו גם דוחות כספיים מבוקרים. אי-הגשת דיווח במועד, או מסירת מידע בלתי מדויק, עלולים להיחשב כאי-עמידה בתנאי העיבוד החקלאי המיטבי.
בפרויקטים ששטחם עולה על 300 דונם מוצעת גם חובת הקצאת חלקת מחקר בגודל 15 דונם. המחקר ילווה על ידי חוקר ראשי בעל תואר שלישי, ויכלול דוחות התקדמות שנתיים ודוח מסכם.
השימוע של רשות החשמל משלים את מנגנון האכיפה באמצעות יצירת קשר ישיר בין עמידה בדרישות החקלאיות לבין הכנסות המיזם מייצור חשמל. לפי ההצעה, לאחר שנת אי-עמידה אחת תימסר התראה. לאחר שתי שנות אי-עמידה רצופות, ניתן יהיה להחיל הפחתת תעריף ראשונה בשיעור שיייקבע בטווח של 5%-10%. לאחר שלוש שנות אי-עמידה רצופות ניתן יהיה להחיל הפחתה נוספת בטווח של 15%-20%. לאחר ארבע שנות אי-עמידה רצופות, משרד החקלאות עלול להודיע למוסדות התכנון ולהמליץ על פירוק המתקן.
ליזם תינתן זכות שימוע וזכות להגיש השגה מנומקת על החלטה בדבר הפחתת תעריף או המלצה לפירוק.
לסיכום, לאור כללי המשחק החדשים, הבאים לידי ביטוי בטיוטת הנוהל והשימוע המשלים שפורסמו, ברור כי אין די יותר בקביעה כללית ודקלרטיבית בהסכמי התקשרות בין בעלי קרקע לבין יזמים, לפיה הפעילות החקלאית והפעילות הסולארית צריכות להשתלב זו בזו לשם יצירת אופטימיזציה בין שני עולמות תוכן אלו, אלא כבר בשלב ההתקשרות החוזית, יש להסדיר מי יישא ובאיזה אופן בסיכונים החקלאיים והכלכליים שעלולים ללוות את הפרויקט לאורך חייו, לרבות בהשלכות סיכונים אלו על שלב מימון הפרויקט.
טיוטת הנוהל של משרד החקלאות פתוחה להערות הציבור עד ליום 19.10.2026, ולשימוע המשלים של רשות החשמל ניתן להגיש תגובות עד ליום 12.11.2026.
מאת עו"ד חגית בן משה, שותפה ומנהלת מחלקת האנרגיה וההתיישבות במשרד ברנע ג'פה לנדה ושות'
