מה יאכיל את הבינה המלאכותית? בין אנרגיה גרעינית לשמש ישראלי
הבינה המלאכותית הפכה ללב הפועם של חדשנות עולמית – מרפואה ותחבורה, ועד סייבר, ביטחון ופיננסים. עידן הבינה המלאכותית מציב בפני העולם הזדמנויות אדירות, אולם לצד ההבטחות צצים גם אתגרים מורכבים ובראשם אתגר האנרגיה.
מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית דורשים כוח חישובי עצום. מערכות כמו GPT-4 או מודלים ג'נרטיבים אחרים מכילים מאות מיליארדי פרמטרים ודורשים אלפי מעבדי GPU לצורך אימון ותיפעול. זיכרון ה-GPU הוא מרכיב קריטי, המאפשר אחסון ועיבוד של כמויות אדירות של נתונים בזמן אמת. לפי הערכות, אימון יחיד של מודל שפה גדול עשוי לדרוש יותר מ-1,200 מגה-ואט-שעה, כמות שמשקפת את הצריכה השנתית של מאות בתים.
להפעלת מערכות אלו נדרשים מרכזי עיבוד נתונים (Data Centers) עצומים, אשר כל אחד מהם צורך חשמל בהיקף של עיר קטנה - בין 100 ל-300 מגה-ואט בממוצע. חברות ענק כמו מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון ו-NTT DATA, מקימות כיום מרכזים בקנה מידה של 500 מגה-ואט ואף יותר. לפי תחזיות סוכנות האנרגיה הבינלאומית, עד 2030 מרכזים אלו צפויים לצרוך בין 3% ל-4% מכלל צריכת החשמל העולמית, וייתכן שהנתון יוכפל עד 2040. בארה״ב לבדה, צפויה צריכת מרכזי עיבוד הנתונים להכפיל את עצמה עד 2030 – מ-2.5% ל-5% מסך צריכת החשמל הלאומית.
בכנס ARPA-E Energy שבו השתתפתי לאחרונה, הודגש הצורך בהצבת מקורות ייצור אנרגיה בצמוד לאתרי הצריכה – זאת במקום להסתמך על הובלת חשמל ממרחקים. כך ניתן להפחית הפסדי הולכה, לשפר יעילות ולחזק את העמידות האנרגטית. למעשה כבר היום, פרויקטים גדולים של דאטה סנטרים צפויים לכלול מתקני ייצור חשמל ייעודיים, עדות למגמה של אינטגרציה אנרגטית מתקדמת וזאת כדי לצמצם תלות ברשת החשמל הכללית.
אחד הפתרונות הבולטים כיום הוא השימוש בכורים גרעיניים קטנים – Small Modular Reactors. אלו כורים קומפקטיים ובטוחים יחסית, הניתנים להצבה סמוך למוקדי צריכה כמו מרכזי מעבדי נתונים ותשתיות תעשייה.
הממשל האמריקאי משקיע כיום מיליארדי דולרים בטכנולוגיות גרעיניות מתקדמות, מתוך הבנה שהביקוש האנרגטי של עידן הבינה המלאכותית דורש מקורות יציבים ובטוחים. משרד האנרגיה האמריקאי מקצה כ-2.5 מיליארד דולר לפיתוח כורים חדשניים. בנוסף, ממשלת ארה"ב תומכת בכורים מודולריים קטנים. מדיניות זו מעידה על מגמה ברורה: חיבור בין תשתיות בינה מלאכותית לבין מקורות אנרגיה גרעיניים מהדור החדש, שיאפשרו הפעלה עצמאית, גמישה ובטוחה של מרכזי נתונים.
מדינות רבות נוספות בעולם רואות באנרגיה גרעינית מרכיב קריטי באסטרטגיה שלהן. בצרפת, למעלה מ-70% מהחשמל מיוצר בכורים גרעיניים, ובקרוב תחל הקמת כורים חדשים מסוג EPR2. סין מפעילה מעל 50 כורים ומתכננת להקים עשרות נוספים עד סוף העשור. גם בריטניה, הודו, דרום קוריאה ורוסיה ממשיכות לפתח כורים מתקדמים, כולל גרסאות קטנות וגמישות יותר.
לאנרגיה גרעינית יתרונות ברורים: ייצור רציף, אי-תלות בדלקים מזהמים, תפיסת שטח נמוכה ויכולת אספקה בהיקפים גדולים. עם זאת, יש להתמודד עם אתגרי פסולת רדיואקטיבית, שדורשת טיפול ואיחסון ארוך טווח, רגולציה מחמירה ועלויות הקמה גבוהות.
בישראל, בשל מגבלות ביטחוניות, רגולטוריות וציבוריות, אנרגיה גרעינית אינה עומדת כיום על הפרק. אך לאור היתרונות הטבעיים בשמש ורוח, יש לישראל פוטנציאל ייחודי באנרגיות מתחדשות. טכנולוגיות בינה מלאכותית יכולות לתרום לניהול חכם של רשת החשמל, חיזוי צריכה, ניהול עומסים ואגירת אנרגיה, ולחזק את העצמאות והשרידות של המערכת.
עידן הבינה המלאכותית אינו רק מהפכה טכנולוגית, אלא גם קריאת השכמה לתכנון עתיד האנרגיה. אתגרי הצריכה מצריכים חשיבה מערכתית, שבה הפקת חשמל מבוזרת, מגוונת וחכמה היא תנאי הכרחי לצמיחה. בישראל, השילוב בין אנרגיה מתחדשת, טכנולוגיות אגירה ובינה מלאכותית לניהול רשת החשמל אינו רק יעד סביבתי אלא מנוף אסטרטגי לביטחון לאומי ולחדשנות. אם נשכיל להשקיע נכון כבר עכשיו, נוכל להפוך ממדינה צרכנית למדינה פורצת דרך בשילוב בין חדשנות דיגיטלית ופתרונות אנרגיה חכמים – לטובת הדורות הבאים.
לימור נקר וינסנט היא סמנכ"לית בקרן BIRD הישראלית-אמריקאית ומנהלת תוכנית BIRD אנרגיה
