איך להתכונן לתקופת הצמיחה שצפויה לאחר המשבר
בתקופה שאי הוודאות במשק גוברת, וכשהצרכנים מהססים לפתוח את הארנק - המחשבה על צמיחה עסקית נראית לעיתים כמו מותרות. המשק הישראלי פועל כבר תקופה ארוכה במציאות ביטחונית מורכבת, והמציאות הזו מכבידה על הפעילות העסקית במשק. הצריכה הפרטית נחלשת, עסקים מסוימים נפגעים באופן מיידי, ולעיתים נוצרות גם מגבלות תפעוליות של ממש. ענפי התיירות, הפנאי, המסעדנות והאירוח הם בדרך כלל הראשונים להרגיש את ההאטה. במקביל, עסקים רבים נאלצים להתמודד עם מחסור בכוח אדם, עם גיוסי מילואים, עם שיבושים בשרשרת האספקה ועם עלייה ברמת אי הוודאות.
אלא שלא כל הענפים נפגעים באותה מידה. לצד תחומים שסופגים פגיעה מיידית, ישנם ענפים שיודעים לצמוח דווקא בתקופות של אי ודאות. כך למשל, בתחומי הטכנולוגיה, הסייבר, הלוגיסטיקה והמסחר המקוון, שבהם ניתן לעיתים לראות האצה בפעילות, הנובעת מהשינויים בהרגלי הצריכה ומהצרכים החדשים שמייצרת המציאות.
הניסיון הישראלי מלמד, שוב ושוב, שמשבר הוא רק תקופת מעבר. כש"היום שאחרי" מגיע, הוא בדרך כלל מביא עימו ביקוש כבוש, שמתפרץ ברגע שהמציאות מתייצבת. ראינו זאת היטב לאחר משבר הקורונה: אחרי התכווצות בפעילות בשנת 2020, המשק הישראלי חזר לצמיחה חדה במיוחד בשנים שלאחר מכן. עסקים שהצליחו לשמור על יציבות בתקופה המורכבת היו גם אלה שנהנו יותר מההתאוששות.
השאלה היא כיצד להתכונן לתקופת הצמיחה שצפויה לאחר המשבר. הטעות הגדולה ביותר שעסק יכול לעשות היא לקפוא במקום. דווקא בתקופות של אי ודאות, נדרשים בעלי עסקים לבחון מחדש את המודל העסקי שלהם, להתייעל, לשמור על נזילות ולהיערך למציאות משתנה. עסקים בעלי כריות ביטחון משמעותיות יכולים לנצל תקופות כאלה כדי לבצע השקעות שישפרו את מעמדם בעתיד. עסקים קטנים יותר צריכים לנהוג בזהירות רבה יותר, אך גם עבורם המטרה אינה רק לשרוד, אלא להכין את הקרקע ליום שאחרי.
זה מתחיל בניהול תזרים המזומנים. בתקופות של חוסר ודאות, התזרים הופך למדד החשוב ביותר לבריאות העסק. לצד זאת נדרש פיקוח הדוק על הוצאות, ניהול נכון של לקוחות וספקים, שמירה על רמת נזילות שתאפשר גמישות במקרה של התפתחויות בלתי צפויות, ובמקביל הימנעות מהגדלת מינוף או מהישענות מוגזמת על אשראי. אך חוסן עסקי אינו נמדד רק במספרים. הוא נמדד גם ביכולת להסתגל: להעביר פעילות לדיגיטל בענפים הרלבנטיים, להרחיב את מערך המשלוחים ולהתאים את התפריט (בעולם ההסעדה), ולמצוא דרכים חדשות להגיע ללקוחות דווקא בתקופות שבהן הפעילות המסורתית נפגעה. מי שהצליח להתאים את עצמו למציאות המשתנה לא רק שרד,אלא במקרים רבים גם יצא מהמשבר חזק יותר.
מנגד, ישנם צעדים שכדאי להימנע מהם. קבלת החלטות מתוך לחץ, שריפת מזומנים, כניסה להתחייבויות מיותרות או קיצוצים רוחביים שפוגעים בליבת הפעילות עלולים לגרום נזק ארוך טווח. התייעלות היא מהלך חשוב, אך היא חייבת להיות מדויקת. יש עובדים, תהליכים ויכולות שעסק פשוט לא יוכל להרשות לעצמו לאבד אם הוא רוצה להיות מוכן לרגע שבו השוק יחזור לצמוח. גם הקשר עם הגורמים המלווים את העסק חשוב במיוחד בתקופות כאלה. רואה החשבון, היועצים העסקיים והמערכת הבנקאית יכולים לסייע בבניית תמונת מצב ברורה ובהתאמת פתרונות לצרכים המשתנים. במקביל, המדינה והמערכת הפיננסית מפעילות במקרים רבים כלים שנועדו לסייע לעסקים לצלוח תקופות מורכבות, החל מהלוואות בערבות מדינה ועד מענקים ותוכניות סיוע ייעודיות.
בסופו של דבר, משברים הם חלק בלתי נפרד מהמציאות העסקית בישראל. אי אפשר למנוע אותם, אך ניתן להתכונן לקראתם, ולהחליט כיצד להגיב כשהם מופיעים. עסקים שמתנהלים נכון בתקופות של אי ודאות לא רק שורדים את המשבר. הם אלה שבדרך כלל נהנים יותר מהצמיחה שמגיעה אחריו.
שבי שמר היא סמנכ"לית ומנהלת החטיבה הקמעונאית בבנק מזרחי טפחות
