ניתוח
לא רק הפסקת האש מחזקת את השקל מול הדולר
מתחילת 2025 המשקיעים הזרים השקיעו בשוק ההון הישראלי כ־8.5 מיליארד דולר באג"ח הממשלתיות ובמניות - הסכום הגבוה ביותר מאז הרבעון הראשון של 2021. השקל מתחזק כבר מאפריל בעקבות היחלשות הדולר העולמית
אם לשפוט לפי שער החליפין של השקל, אז מדינת ישראל השיגה ניצחון מוחץ על איראן. חשוב מכך: מפת הסיכונים של ישראל עברה שינוי טקטוני משמעותי תוך הסרת האיום האיראני, כאשר פרמיית הסיכון שלה יורדת לבלי הכר. אסור לשכוח: מדובר במדד הטוב ביותר כדי לתאר איך משקיעים מתמחרים כלכלה כלשהי, שכן הוא מגיב מהר, הוא השוק הכי נזיל והעמוק ביותר שקיים, ולא פחות חשוב: הוא צופה פני עתיד.
1. עוד לפני פרוץ המלחמה עם איראן, מאז תחילת 2025 המשקיעים הזרים כבר השקיעו בשוק ההון הישראלי כ־8.5 מיליארד דולר, הסכום הגבוה ביותר מאז הרבעון הראשון של 2021. כ־6.2 מיליארד דולר באג"ח הממשלתיות וכ־2.2 מיליארד דולר במניות. הנתונים האלה מסבירים את הייסוף ארוך הטווח של השקל, ופחות את התנודות של 12 הימים האחרונים.
באותה תקופה המשקיעים כבר אימצו את "התרחיש האופטימי", כפי שתיאר ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, בריאיון לכלכליסט: זינוק משמעותי של הכלכלה הישראלית; הסרת האיום החיצוני שתמיד החזיק את דירוג האשראי של ישראל נמוך בניגוד למציאות הכלכלית; ירידה מתמשכת בתקציב הביטחון לאורך השנים ופחות הוצאות תקציביות לתחום הזה שיופנו לתחומים אזרחיים חיוניים; יותר השקעות במשק; פרמיית סיכון יותר נמוכה; מוניטין טוב לישראל בעולם.
2. במילים פשוטות, השוק מאותת כי חזרנו לנורמליות. יתרה מזו, שער החליפין של השקל נמוך מזה שנרשם אחרי הכרזת ההפיכה המשטרית, אז המשקיעים ראו איום על המשך שגשוגה של כלכלת ישראל — בעיקר על מנוע הצמיחה שלו: ההייטק.
אז אפשר כבר להסיק כמה מסקנות: האיום האיראני הרבה יותר גדול על ישראל מהאיום של ממשלת נתניהו־בן גביר־לוין, או שהכלכלה כבר התרגלה לשלישייה הזו, או שאנחנו בדרך לבחירות והחלפת שלטון (גם התרחיש הזה נכנס לשוק המט"ח מאתמול). "התחזקות השקל משקפת הערכה ששינוי במצב הגיאופוליטי במדינה עם עודף כה גדול של נכסים במט"ח הוא גורם שמשנה את כללי המשחק, ויביא להתחזקות ארוכת טווח של המטבע", נכתב בסקירה של בנק הפועלים בתחילת השבוע.
3. חשוב להדגיש: הדולר נחלש בכל העולם. מי שעקב אחרי מדד ה־DXY שמשקלל את שער החליפין של המטבע האמריקאי מול המטבעות העיקריים בעולם רואה זאת בפשטות: הדולר נחלש אתמול ב־0.4%, בשבוע האחרון בכ־0.9%, בחודש האחרון בכ־2% ובמחצית האחרונה בכ־9.4%. המסלול עקבי.
זה לא קשור לממשלת ישראל אלא לממשלת ארה"ב בראשות הנשיא טראמפ שרוצה דולר חלש לצרכים פנימיים, והמדיניות ההפכפכה שלו (בלשון עדינה) גרמה למשקיעים קצת להתרחק מהדולר (אף על פי שהוא עדיין מטבע הרזרבה והחיסכון הבלתי מעורער). ולראיה: כאשר מתבוננים על הדולר־שקל, רואים כי תהליך הייסוף של השקל החל בתחילת חודש אפריל, אז נסחר הדולר תמורת יותר מ־3.8 שקלים — ומאז לא עצר. זה ייסוף של כמעט 11% בתוך חודשיים וחצי. כלומר, הייסוף של השקל (או היחלשות הדולר) לא התחיל ב־12 ביוני.
4. הנתון החשוב השני שצריכים להכיר הוא שהייסוף של השקל הוא מול כל המטבעות — ולא רק מול הדולר. הייסוף מול הדולר פשוט עמוק יותר. שנית, מי שמובילים את מכירת המט"ח בשוקי ההון בימים האחרונים מאז התפרצות המלחמה הם בעיקר המקומיים ופחות הזרים, שכאמור, דווקא הגדילו מאוד רכישות במהלך השנה. יש להם סיבות טובות: בשנה האחרונה תשואת מדד ת"א־125 עמדה על 45% לעומת כ־10% בלבד של S&P 500. בחצי השנה האחרונה הפער יותר מצומצם, אבל עדיין משמעותי: 0.9% לעומת 18.9% לטובת הבורסה הישראלית. בלי איראן, הסיכוי לאפסייד בישראל יותר גבוה מזה של ארה"ב, לבטח אם מבססים הערכה לפי מה שראינו בהקשר של המדיניות המאקרו־כלכלית של טראמפ.
5. אבל זה לא רק שוק ההון. גם "הגורמים הבסיסיים" (Fundamentals) מצביעים על כך שיש עודף מט"ח. לפני כשבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מאזן התשלומים לרבעון הראשון של 2025, המשקף את הכניסה והיציאה של הדולרים אל ומחוץ למשק. המספרים מדברים בעד עצמם: העודף הרבעוני בחשבון השוטף זינק לרמה של 5.7 מיליארד דולר — הרמה הגבוהה ביותר זה חמישה רבעונים. זה ההפרש בין המט"ח שנכנס לבין זה שיצא מהמשק — וזה סכום ענק של דולרים הזורמים פנימה. וזה בעיקר בגלל יצוא (של שירותים בעיקר) שהוא גבוה מהיבוא (עודף). גם ברבעון הראשון נרשם עודף של 3.2 מיליארד דולר (סחורות ושירותים יחד), וזאת למרות הגירעון בסחר בסחורות שאוזן על ידי עודף עתק בסחר בשירותים (10 מיליארד דולר).
כלומר, מדובר על פעילות ריאלית — ולא רק פיננסית. יתרה מזו, ההשקעות הזרות הישירות (FDI — Foreign Direct Investments) עמדו על 4.35 מיליארד דולר (כ־10% מעל הממוצע הרב־שנתי בשנתיים האחרונות) לעומת 2.7 מיליארד דולר של השקעות ישירות זרות של ישראלים בחו"ל. המסקנה היא שגם הגורמים הפיננסיים וגם הריאליים והפונדמנטליים — תומכים בהמשך התחזקות השקל בטווח הארוך. מצב זה עלול להציב אתגר משמעותי — שנשכח כמעט בקרב הקהילה העסקית המייצאת, בתקופה שבה היצוא עשוי להוות מנוע צמיחה ומוביל "התאוששות כלכלית" אחרי 620 ימי מלחמה.
