פסיקה נגד המדינה: לממונה על השכר אין סמכות לפקח על תגמול הרופאים העצמאיים
בית הדין האזורי לעבודה דחה את עמדת המדינה וקבע כי באוצר חרגו מסמכות כשניסו להפעיל רגולציה על תגמול זה; זאת מאחר שלפי הפסיקה רופאים אלו אינם שכירים והם מפוקחים בפועל על ידי משרד הבריאות; באוצר מתכוונים לערער
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה אתמול (ב') את עמדת המדינה וקבע כי אף הממונה על השכר במשרד האוצר חרג מסמכותו כשניסה להפעיל רגולציה על תגמול הרופאים העצמאיים בקופות החולים.
לפי פסיקת הנשיאה הדס יהלום-אב"ד, לממונה על השכר אין סמכות חוקית לפקח על רופאים אלו וממילא הם מפוקחים בפועל על ידי משרד הבריאות - הרגולטור השני במערכת הבריאות. באוצר דחו את הפסיקה ול"כלכליסט" נודע כי מתכוונים שם לערער במיידית לבית הדין הארצי.
נזכיר כי קופות החולים בישראל מעסיקות רופאים בשני מסלולים - שכירים ועצמאיים - כאשר משקל האחרונים בכמה מהן, לרבות מכבי ומאוחדת, מגיע לכ-75%–85% מסך הרופאים בקהילה. הם אינם עובדי קופות החולים אלא נותני שירותים חיצוניים שאינם כפופים לממונה על השכר, שלעתים קרובות אין לו כלל אפילו מידע בסיסי על התגמול שהם מקבלים.
כבר כמה שנים אגף הממונה על השכר בראשות אפי מלכין (שכיהן בתפקידו הוקדם כסגן הממונה על השכר בתחום הבריאות והתחיל את התהליך) מנסה להשתלט על מה שהוא מכנה "סחרור שכר" במערכת. לטענתו, התפתחה בשנים האחרונות תחרות עזה בין הקופות על גיוס רופאים עצמאיים, תוך הצעות שכר גבוהות במיוחד, ולעתים תמורת הבאת מבוטחים. כלומר, הקופות מזהות רופא עם הרבה מטופלים, והן מפתות אותו בשכר גבוה כדי שיעבור יחד עם מטופליו. הדבר יוצר קניבליזציה בשכר אך לעתים גם משאיר "חור" באותו אזור גיאוגרפי שנשאר בלי מומחה (בדרך כלל, בפריפריה). כך אותו סחרור שכר גורם לכך שעבור אותן שעות טיפול שהרופא העצמאי מעניק, הוא מקבל נתח גדול יותר של תקציב קופות החולים (התשלום מגיע מתקציב הבריאות הציבורי). כלומר, אזרחי ישראל מקבלים אותו שירות, אך תמורת יותר כסף - בגלל היעדר הפיקוח על השכר, תוך פגיעה ברופאים השכירים שכן מוגבלים בשכר, וכן ביציבות התקציבית של הקופות.
במטרה לבלום את התופעה, הממונה על השכר פנה לקופות בדרישה למסור נתונים, ובהמשך אף הפיץ חוזר כללי לתגמול רופאים עצמאיים שנועד לקבוע תקרות שכר ותנאים אחידים. אלא שמכבי ומאוחדת סירבו לשתף פעולה בטענה כי אין לממונה סמכות לפי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב לפקח על השכר שכן אין מדובר בעובדי מדינה אלא בספקים חיצוניים. אגב, בכללית ובלאומית הסכימו לשתף פעולה עם הממונה על השכר (שם מדובר בתופעה שולית יחסית) בתנאי ששאר הקופות יפעלו כך.
כאמור בית הדין דחה את בקשת המדינה בעניין, ובין היתר הסבירה השופטת כי הממונה על השכר מוסמך לפקח רק על רופאים, שלהם יחסי עובד-מעביד בלבד. רופאים עצמאיים, בהגדרתם, אינם עובדים שכירים, ולכן אינם בתחום סמכותו של הממונה. אלא שאחת הטענות החזקות היא שמשרד הבריאות לא ממש תמך בעמדה של האוצר. מפסק הדין ניתן להבין כי היעדר התמיכה של משרד הבריאות בעמדת האוצר, תרמה תרומה ניכרת בהפסד של המדינה.
בפסק הדין ניתן עודף משקל לעמדת מוריס דורפמן, סמנכ"ל רכספים במכבי שכיהן בעבר כסמנכ"ל הרגולציה של משרד הבריאות. דורפמן היה שותף מלא לנסיונות של מלכין לעצור את הסחרור כאשר עבד במשרד הבריאות, אך כאשר עבר למכבי לפתע שינה את עמדתו, כאשר טען כי אכן נדרשת הסדרה, אך כוונתו היתה ל"הסדרה פנים-ארגונית בלבד". כלומר, בתוך מערכת הבריאות וללא התערבות של האוצר.
השופטת נתנה משקל להסברים של הקופות והרופאים העצמאיים בדבר פגיעה אפשרית ביכולתן של הקופות לגייס רופאים, במיוחד בפריפריה. יתרה מזו, גורמים במשרד הבריאות אמרו לכלכליסט כי פסק הדין "סביר" לנוכח העובדה שלטענתם מלכין הגזים כאשר דרש לפקח על שכרם של הרופאים העצמאיים.
יו"ר עמותת הרופאים העצמאיים, ד"ר אייל שפירא, מסר בתגובה: "נלחמנו וניצחנו. מדובר בפסק דין תקדימי שמבטיח את זכויות הרופאים העצמאיים, מונע פגיעה לא חוקית בתגמוליהם ובזכויותיהם, ושומר על עצמאותם לטובת ציבור המטופלים".
