דעה
אפקט טראמפ ומאסק - חזרת המנהל הדושבג?
האתגר הגדול של עולם הניהול היום אינו כיצד לחקות את ההתנהגות הכוחנית של מאסק וטראמפ, אלא כיצד לקחת מהם את האומץ והנחישות – מבלי לאבד את הכבוד, האמפתיה והאנושיות בדרך להצלחה
בעשור האחרון נדמה היה שהשיח הניהולי עושה סיבוב פרסה: מניהול כוחני, היררכי, ממוקד בשליטה ובהעצמת המנהיג - לניהול שטוח, פחות מנוכר ויותר אמפטי. רבים הגורמים שהביאו למגמה הזו ובראשם שינויים בין דוריים, התעצמות הסושיאל מדיה שהעצים את כוחו של הציבור הרחב והביא לצמצום היררכיות ולהשטחתן, מגיפת הקורונה והשינויים שיצרה, צמיחה מסיבית של חברות הטכנולוגיה ששינו את המפה התאגידית ועוד. נוצרה תחושה שצורת מנהיגות חדשה היא זו שתעבוד מכאן ואילך ואילו מנהלים כוחניים, נרקיסיסטיים הממוקדים בעצמם הם נחלת העבר, או נחלתם של ארגונים מיושנים בלבד. פחות לשכות מנוכרות ויותר חללי עבודה פתוחים ושקופים.
ואז הגיעה שנת 2025, עם חזרתו של טראמפ לכסא הנשיא בארה״ב, ומינויו של האיש העשיר בעולם - אלון מאסק - לתפקיד בכיר ביותר בממשל. נדמה כעת שכל מה שחשבנו על נורמות הניהול החדשות - אפשר לומר שנמחק או הוזז הצידה, וחזרנו אחורה שנים רבות בכל הנוגע לאיך צריך להיראות מודל של מנהיג.
טראמפ, המוכר לכולם מזה שנים עוד מכהונתו הקודמת והסוערת על שלל אירועיה - לא מפתיע אף אחד בסגנונו המוחצן והבוטה. ההיפך, הוא כבר בא ׳מבושל׳ יותר ועם עוד יותר ביטחון כמי שחזר וקיבל את אמון הציבור מחדש ובגדול. כבר בטקס ההשבעה לכהונתו השנייה - הופיע על במת הטקס והשתלח בנשיאי ארה״ב שקדמו לו, בעודם ישובים נבוכים על הבמה מאחוריו ומאזינים לו בלית ברירה, באופן משפיל ובניגוד לכל קוד התנהגות נורמלי ומכבד שמצופה ממנהיג, בוודאי בסדר גודל של נשיא ארה״ב. אבל פה אין הפתעה – כולם מכירים ויודעים במי בחרו.
אולם, אלון מאסק הוא תופעה חדשה בשלטון האמריקאי. הוא איש העסקים המצליח בעולם, אשר קיבל תפקיד תפעולי בממשל - כראש מחלקת ההתייעלות הממשלתית (Doge), מתוך מטרה להביא תוצאות משמעותיות במערכית הציבורית, בעודו עדיין עומד בראשן של חברות ענק עסקיות שבשליטתו.
מהרגע שמאסק נכנס לתפקידו הוא מתנהל בצורה אגרסיבית, בוטה ומוחצנת מאוד. דוגמא אחת לכך היא הוצאת מייל לכל עובדי הממשל האמריקאי (למעלה מ-2 מיליון איש) - בו הוראה להשיב על מייל שנשלח במהלך סוף השבוע, ולציין מה הדברים שעשית בשבוע החולף. לפי ההנחיה, העובדים נדרשו להשיב למייל בתוך יומיים ואי מענה אליו כמוהו כהודעת התפטרות. המסר במהלך ברור ויתכן שכוונתו אף מוצדקת, למצוא אזורי חוסר יעילות ואבטלה. אולם ברור שהשיטה והדרך הן כוחניות, מאיימות ובוטות.
מאסק מוכר, עוד בטרם מונה למשרתו בשירות הממשל האמריקאי, כאדם ישיר, כוחני ונועז. עם רכישתו את חברת טוויטר שהפכה להיות X, הוא פתח בסדרת ציוצים לעיני העולם כולו - המודיעים על פיטורי מנהלי הבכירים של החברה. לאחר מכן פיטר כ- 50% מעובדי החברה אשר חלקם גילו על כך דרך העובדה שנחסמה הגישה שלהם למייל הארגוני.
על הישגיו של אלון מאסק אי אפשר להתווכח, הוא יזם מוכשר ביותר אשר הצליח לחולל מהפכות בסדרי גודל אדירים במספר תחומים רחב (רכב, חלל, מדיה, תשלומים ועוד) ובאופן אישי הצליח לצבור הון רב יותר מכל אדם אחר בעולם. אולם נשאלת השאלה האם ההצלחה שלו מתרחשת בזכות ההתנהלות האגרסיבית והבוטה שלו או למרות דרך ההתנהלות הזו.
במילים אחרות, האם כדי להשיג הישגים משמעותיים בעולם המציאות, נדרשת התנהלות אגרסיבית, בוטה ודורסנית או שאפשר וצריך לעשות את זה גם אחרת. האם אפשר לצפות ממנהל להיות אסרטיבי ונחוש כך שיוכל להביא הישגים מרחיקי לכת - ולצד זאת לעשות זאת בצורה מכבדת ואמפטית.
אין ספק שכדי להוציא לפועל מהלכים קיצוניים נדרשים נחישות ואומץ. נדרש ללכת נגד הזרם, להתמודד עם התנגדויות ולהיות מסוגל לעמוד מול אלו שמעוניינים להשאיר את המצב כמו שהוא. יש אף לזכור כי ההחלטיות והאומץ שבהם טראמפ ומאסק נוקטים, מאפשרים להם לקדם במהירות שינויים גדולים, שבמציאות בירוקרטית ואיטית אולי לא היו מתרחשים אחרת. אולם אנו נמצאים כעת עדיין בשלבים מוקדמים של התהליך ועוד לא ניתן לחזות בכל התוצאות של ההתנהלות הזו. עדיין תלויות ועומדות שאלות רבות בנוגע למה שנעשה ובנוגע למידת ההצלחה של המהלכים הללו.
ברור שכאשר מחוללים שינויים מעמיקים במערכות ותיקות ומורכבות ישנם רבים שאינם מרוצים מכך (בפרט מי שיפגע מהם). קשה להגיע להישגים מרשימים אם רק נחשוב איך נהיה ׳נחמדים׳ לכולם. אולם פה בדיוק יכול להתחולל הבילבול בין חוסר הנעימות ההכרחי הנדרש בכדי לבצע מהלכים כואבים של שינוי אשר דורש אופי חזק ממי שמבצע אותו - לבין לגיטימציה להתנהגויות כוחניות, מבזות, משפילות ומדכאות - אשר אין בינן ובין השגת תוצאות השינוי ולו דבר.
בפרט בארגונים נותני שירות, בסופו של יום התנהלות מבזה ומשפילה מצד מנהלים כלפי העובדים שלהם, תבוא לידי ביטוי ביחס שיתנו נציגי אותו ארגון ללקוחותיהם. קשה להאמין שמי שמצוי בסביבה ארגונית כוחנית ובוטה, כזו בה מנהלים מקבלים הודעה על פיטוריהם ברשתות חברתיות תוך ניתוקם ממערכות החברה - ירצה להיות חלק מהארגון הזה וייתן שירות מסור ומיטיב ללקוחותיו. אנשים מחפשים, לפני כל דבר אחר, תחושת ביטחון ושייכות וכאשר הסביבה הופכת למאיימת ורעילה, סיכוי קטן מאוד שדברים טובים יקרו בה לאורך זמן. גם אם אנשים מוכשרים, כמו אלון מאסק, יובילו מערכות וארגונים לכיוונים הנראים להם נכונים, קשה מאוד יהיה להשאיר במערכות אלו אנשים טובים, בעלי הערכה עצמית ואפשרות בחירה, שיסכימו לקחת חלק בהצגת היחיד של אותו מנהיג, לאורך זמן.
הגבול בין רצון לחולל שינויים מרחיקי לכת לבין יצירת סביבה בריונית ומאיימת הוא דק ביותר, וכמחוללי שינוי עלינו לוודא כי אנו עושים זאת תוך שמירה על עקרונות וערכים שמכבדים את מי שנמצא בסביבתנו. זה אולי קשה אבל זה אפשרי. האתגר הגדול של עולם הניהול היום אינו כיצד לחקות את ההתנהגות של מאסק וטראמפ, אלא כיצד לקחת מהם את האומץ והנחישות – מבלי לאבד את הכבוד, האמפתיה והאנושיות בדרך להצלחה.
צבי ביידא הוא שותף & Managing Director, Service Design בקבוצת Manyone, המתמחה בהובלת תהליכי עיצוב ואסטרטגיה ולשעבר מנכ״ל שופרסל אונליין
