בלעדי
יועמ"שית הכנסת: "התנהלות משרד הביטחון פוגעת בפיקוח הפרלמנטרי"
שגית אפיק שלחה מכתב תלונה למשרד לפיו התנהלות נציגיו מערימה "קשיים ממשיים על מימוש חובת הפיקוח של חברי הכנסת על הממשלה". זאת משום שנציגיו לא הופיעו לדיונים על תקציב הביטחון בוועדת הכספים, ומכיוון שהמשרד מסרב למסור מידע למרכז המידע של הכנסת
היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק שיגרה אחר הצהריים (ראשון) מכתב תלונה למשרד הביטחון ובו היא מחתה על כך ש"אי התייצבות הנציגים של המשרד בכנסת ומסירת מידע למרכז המידע והמחקר מערימים קשיים ממשיים על מימוש חובת הפיקוח של חברי הכנסת על הממשלה".
לפני ארבעה חודשים פנתה שגית אל היועצת המשפטית של משרד הביטחון, הילה ארליך עמר, שבו ביקשה ממנה "לפעול לבירור הסירוב להעברת מידע למרכז המחקר והמידע של הכנסת, או לכל הפחות למסירת החלטת מנומקת מטעמו של שר הביטחון שלא ניתן למסור מידע, וזאת לאור הוראות סעיף 64 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, ולאור חשיבות הפיקוח הפרלמנטרי, אשר לצורך מימושו נעזרים חברי הכנסת פעמים רבות במחקרי מרכז המחקר והמידע".
אפיק ציינה כי "במענה מטעמך שבסימוכין כתבת כי 'הנושא נמצא בימים אלו בבחינה והועבר להתייחסות הגורמים הרלוונטיים במערכת הביטחון', וכי תשיבוני בהקדם. מאז חלפו כשלושה חודשים, וטרם התקבלה תשובה מפורטת או הועבר המידע הנדרש למרכז המחקר והמידע".
לדברי אפיק: "נוסף על הקשיים בהעברת המידע ממשרד הביטחון למרכז המחקר והמידע ובעניין שקשור גם הוא באופן הדוק לטיבו וליעילותו של הפיקוח הפרלמנטרי, בעת האחרונה עלו קשיים נוספים בהתנהלות המשרד בענייני מסירת מידע לוועדות הכנסת והתייצבות בדיוניהן. נציגי המשרד לא התייצבו לחלק מדיוני ועדת הכספים בעניין חוק התקציב הנוסף, על אף שזומנו לכל הישיבות באמצעות מזכירות הוועדה ולמרות חשיבותם הקריטית לדיון, לאור העובדה שהתקציב הנוסף עסק בהגדלת מסגרת ההוצאה הממשלתית לאור התמשכות מצב הלחימה ורובו המוחלט של התקציב הוקצה לתקציב משרד הביטחון ולהוצאות ביטחוניות שונות. כך גם ביחס לדיון שהתקיים בוועדה בעניין העמדת מסגרת ערבות מדינה עבור הקמת קרנות השקעה ייעודיות בתחום התעשייה הצבאית המתקדמת, שאליו לא הגיעו נציגי המשרד, ועל כן יושב ראש הוועדה נאלץ לדחות את הדיון".
יצויין כי תקציב משרד הביטחון לשנת 2025 עומד על כ-136 מיליארד שקל, עם חלוקה הכוללת הוצאות של כ-50.2 מיליארד שקל על שכר, כ-10.4 מיליארד שקל על תמיכות והעברות, וכ-74 מיליארד שקל על רכש וקניות. בנוסף, התקציב כולל תוספת של 28 מיליארד שקל שסוכמה בין משרד האוצר למשרד הביטחון ב-2025, והוצאות מלחמה נוספות. זאת ועוד: מאחר ששנת התקציב 2026 תחל בלא תקציב מדינה מאושר על ידי הכנסת בקריאה השנייה והשלישית אז עד לסיום שנת התקציב הנוכחית בסוף החודש הבא יגיש האוצר לאישור הועדה מאות פניות לשינויים בתקציב המדינה והעברת רזרבות משנת 2024 ובראשם תקציב הביטחון.
היועצת המשפטית של הכנסת ציינה כי "כידוע, בהתאם לסעיפים 42(א) ו-(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, על נציגי הממשלה למסור כל מידע (למעט במקרים החריגים המפורטים בחוק) ולהתייצב בכל דיון ועדה של הכנסת שזומנו אליו. הפרת החובות האמורות מערימה קשיים ממשיים על מימוש חובת הפיקוח של חברי הכנסת על הממשלה, והדבר נכון ביתר שאת בדיוני תקציב אשר חובת הפיקוח המוגברת של הכנסת עליו מתבטאת בהסדרים המיוחדים שנקבעו בעניינו בחוק-יסוד: משק המדינה, ואשר המידע בנוגע אליו מצוי במידה רבה רק אצל גורמי הממשלה".
"חובת ההתייצבות בדיוני הוועדות וחשיבותה נידונו בהרחבה גם בישיבה שקיימה ועדת הכנסת ביום 26.6.2023, בה העלו חברי הכנסת קשיים בהם הם נתקלים בעת מילוי תפקיד הפיקוח הפרלמנטרי על עבודת הממשלה. בסיומה של אותה ישיבה ציין יושב ראש ועדת הכנסת כי במקרים של אי-התייצבות, אי-מסירת מידע או כל ענין אחר הפוגע ביכולת הכנסת לפקח על עבודת משרדי הממשלה, הכנסת תפעל להטלת סנקציות על אותם משרדי ממשלה. אבקשך בשנית לפעול לבירור הסירוב של המשרד להעברת המידע המבוקש והמתואר במכתבי שבסימוכין למרכז המחקר והמידע. כמו כן, אבקשך לפעול לבירור הנסיבות שהובילו לאי התייצבות של נציגי המשרד בדיוני ועדת הכספים בנושא חוק התקציב הנוסף ולהבהרת הוראות הדין בעניין על מנת שהתנהלות זו של נציגי המשרד לא תחזור על עצמה".
