סגור
יוסי שלי מנכ"ל משרד ראש הממשלה
יוסי שלי מנכ"ל משרד ראש הממשלה (צילום: ויקפדיה)

ניתוח
הבדיחה היא עלינו: תוכניות העבודה של הממשלה מציגות תמונה ורודה וחלקית

היוזמה להציג את תוכניות העבודה של הממשלה לשנת 2024 היא חיובית, אך הבעיה היא בביצוע. כך למשל, מוצגת עלייה במדד משרדי הממשלה ויחידות הסמך שמוטמע בהם תהליך התכנון הממשלתי. על פניו עלייה מבורכת, אך מתעלמים מהנחיצות השנויה במחלוקת של המספר הרב של המשרדים והגופים שהממשלה הקימה

משרד ראש הממשלה פרסם אתמול (א') את החוברת האינטרנטית "עיקרי תוכניות העבודה לשנת 2024", בה מופיעים 710 עמודים המציגים את תוכניות העבודה של הממשלה הנוכחית כמו גם עמידה ביעדים שאותם הגדירו המשרדים.
במהות, מדובר ביוזמה חיובית ומבורכת שנועדה לענות על מספר אספקטים קריטיים בכל הקשור למדיניות ציבורית מודרנית – שקיפות של עבודת הממשלה לציבור, עבודה עם דאטה כפי שנהוג בכל ארגון ותרגום של עבודת הממשלה ליעדים מדידים (KPIs). הבעיה, כרגיל, היא בביצוע. הרוב המוחלט של המשרדים מתארים את השינוי בנתונים על פני שנה אחת בלבד. לדוגמא, משרד ראש הממשלה מציג את הנתון כי שיעור הביצוע של החלטות הממשלה עמד בשנת 2023 על 74%, ובשנת 2024 הוא צפוי לעמוד על 76%. מלבד השאלה המתבקשת של איך בכלל אפשר להעריך את נתוני הביצוע של שנה שרק החלה, יש כאן בעיה מובנית בהצגת נתוני מגמה על פני שנה אחת בלבד. האם 74% זה טוב? האם לפני עשור היינו במצב טוב יותר והאם המדד נשאר אחיד? למשרד רה"מ הפתרונים.
מדדים אחרים שעלולים להיראות כמרשימים במבט ראשון יכולים להיחשב למצחיקים או מדאיגים במבט שני. לצורך העניין משרד רה"מ מציג בהבלטה את משרדי הממשלה אשר דיווחו על פעילותם לקידום היישובים בעדיפות לאומית, כאשר המספר עלה מ-14 ל-16 בין 2023 ל-2024. עלייה דומה מוצגת במדד משרדי ממשלה ויחידות סמך שמוטמע בהם תהליך התכנון הממשלתי, שעלה מ-49 יחידות ל-51. על פניו מדובר בעלייה מבורכת, אך כאשר נזכרים שהממשלה הנוכחית יצרה מספר רב של משרדים וגופים חדשים שהנחיצות שלהן שנויה במחלוקת בלשון המעטה אז מבינים שהבדיחה כולה עלינו ובמקום התייעלות אנו חוזים בסירבול נוסף וניפוח של המגזר הציבורי.
בעייתיות נוספת היא בבחירה של מדדים שלא ניתן בכלל להשוות אותן לשנים קודמות, או שייתכן ונבחרו מלכתחילה כדי להציג הצלחה. לצורך העניין, משרד ירושלים ומסורת ישראל מציג כי הוא עמד בשנת 2024 ביעד של "הפעלת תוכנית בר/בת מצווה, מסע ייחודי ומשמעותי בשנת המצווה" וזאת לעומת שנת 2023 שבה היעד לא הושג. מדובר במקרה שבו המשרד מבצע "צ'ריפיקינג" ומציג תוכנית שבעבר לא התקיימה וכעת הוא יודע שקיימת כדי להציג עשייה.
מקרים אחרים ובעייתיים יותר ניתן לראות במשרדים בעלי עשייה משמעותית וחשובה שפשוט מסתירים את חידלונם. משרד התחבורה לצורך העניין לא מתייחס באף מדד כמותי לעומס בכבישים, לכמות הנהגים בתחבורה הציבורית שחסרים, ל"מקדם המילוי" (מספר האנשים הממוצע בכל רכב), לכמות הסחורות שנפרקת בנמלים או לכמות הנוסעים בנתב"ג. במקום זאת המשרד בוחר להדגיש מדדים בהם ניתן לראות עלייה כמו מספר הנסיעות בתחבורה הציבורית ללא נירמול לגודל האוכלוסיה או מספר האוטובוסים שחושמלו - יעדים חשובים בפני עצמם אך כאלו שלא מספרים את התמונה המלאה. במשרד החוץ מוצגת עלייה או עמידה במקום בכל היעדים המספריים, וזאת למרות שההתדרדרות הבינלאומית של ישראל ידועה לכל. כך נוצר מצב בו הממשלה מציגה מדדים חלקיים בהם נראה שיפור, ומעלימה מדדים אחרים בהם הייתה התדרדרות וכולנו מקבלים מסמך שההלימה בינו לבין המציאות בשטח חלקית במקרה הטוב והפוכה במקרה הרע.
משרד הביטחון, שאין חשוב ממנו בימים אלו – אפילו לא כלול במסמך ומצוין רק ש"תוכנית העבודה של משרד הביטחון תצטרף לחוברת בימים הקרובים".