פרשנות
עכשיו זה כבר ברור, השלום העולמי יפרוץ לפני שהמשפט הזה ייגמר
לאחר שקיבל רוח גבית מנאום טראמפ בכנסת, התייצב רה"מ לעוד דיון במשפטו, כשסגל א' של הליכוד בהובלת ואטורי וגוטליב ממשיך לעודד אותו; הסבך הרגולטורי שטירחן לגסיסה את תיק 4000, נשאב גם לדיון ביחסיו עם מילצ'ן בתיק המתנות
1. סגל א' של הליכודיאדה התייצב בהרכב כמעט מלא. ניסים ואטורי, עידית סילמן, שלמה קרעי, טלי גוטליב, אמיר אוחנה ועוד הגיעו היום (ד'), ביום ה-11 לחקירתו הנגדית של נאשם מספר אחת בנימין נתניהו. מקהלת העידוד עברה מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לשופטת רבקה פלדמן-פרידמן, מהכנסת לבית המשפט המחוזי בתל אביב, מטר וחצי מכיכר החטופים שחברי סגל א' מיעטו לפקוד ולהביע תמיכה.
לאחר שנשיאי קפריסין ואינדונזיה ביטלו את הגעתם, נותר נתניהו עם ברירת המחדל - המפגש החילופי עם השופטים פלדמן-פרידמן, משה ברעם ועודד שחם להמשך החקירה הנגדית בתיק 1000. על הפרק: היחסים עם ארנון מילצ'ן בניסיון המיזוג בין קשת לרשת.
החקירה נפתחה בנסיון של שני הצדדים - התובע יוני תדמור וראש הממשלה נתניהו – לצבוע בגוונים הרצויים להם את מאמצי השכנוע של נתניהו מול חבריו המיליארדרים לרכוש כלי תקשורת בישראל.
והפעם, מילצ'ן שהוא גם חבר, גם קרן שפע של מתנות, וגם מועמד לרכישת חלק מקשת בתנאי שיאושר המיזוג. "הבטחתי לבוחרים לתקן את העיוות הנורא בתקשורת, הייתי מעורב בכל ניסיון להביא משקיעים כדי לגוון ולאזן את שוק התקשורת", הסביר נתניהו ושינן שוב ושוב את קו ההגנה: "לא הייתה לי סמכות, לא היה לי מגע עם הרשויות הרלוונטיות למיזוג ולא הייתה מבחינתי שום התערבות רגולטורית".
הסמכות למיזוג היא של מועצת הרשות השנייה, אבל החיים לא מוגדרים רק באמצעות כללי הסמכות. בחיים האמיתיים יש חשיבות לעמדת ראש הממשלה. במיוחד כשמדובר בנתניהו. וגם כשנתניהו פועל לטובת מילצ'ן בחוסר סמכות הוא עדיין פועל לטובתו. התביעה מנסה לחזק כאן את טענת ניגוד העניינים בעבירת הפרת האמונים. ולמה זה לא שוחד? כי היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, נתן משקל לטענת החברות בין השניים שהכילה את המתנות – הסיגרים והשמפניות כפי שאיבחן טראמפ - שחוזקו והוכשרו לפי ההגנה בחוות דעת משפטיות.
התשובה לשאלה למה המשפט הזה לא ייגמר לפני שיפרוץ השלום העולמי של טראמפ, טמונה בין היתר בדוגמה הבאה: תדמור מנסח שאלה, חדד קופץ ומתנגד, נתניהו יוצא מהאולם כדי לא להיחשף לנימוקי סניגורו. ואז שוקעים הצדדים להתכתשות ממושכת סביב רלוונטיות השאלה, השופטים מנסים לפשר וח"כ גוטליב תורמת את חלקה מהספסל. האירוע האיזוטרי הזה נמתח ונמתח עד שבסופו חוזר נתניהו לאולם ומשיב: "לא זוכר את האירוע", וממשיכים הלאה לקטטה הבאה שלא מאחרת להגיע. "הם לא מוותרים על אף שאלה", טוענת ההגנה ו"הם לא מוותרים על אף התנגדות", משיבה התביעה.
התשובה השנייה לאותה שאלה היא בקשת נתניהו להשתחרר מוקדם כי הוא לא מרגיש טוב וכי הלו"ז שלו מלא "באירועים מכוננים לעם ישראל", כפי שעדכנה גוטליב. ניסיונות השופטים להשתיקה צלחו חלקית, אבל לפחות נענו בבדיחה של יו"ר כנסת אמיר אוחנה שחלק עם השופטים את סבלו מהגוטליבים שמאכלסים את ממלכתו: "ברוכים הבאים לעולמי, כלומר לאולמי".
הדיון שנועד להסתיים ב-16:00 והסתיים ב-13:25. שעתיים וחצי נחסכו, אבל מדובר בשעתיים וחצי שכמו השעות שבהן התנהל הדיון לא באמת קידמו אותו. בין היתר כי הסבך הרגולטורי שטירחן למוות את תיק 4000 נשאב גם לכאן לתיק המתנות שנועד להיות פשוט יותר, שמפניות וסיגרים, אבל גם הוא מסתבך לתוך מבוך העכברים הזה, לשאלות באיזה כובע פעל נתניהו – כראש ממשלה, כרגולטור, כפוליטיקאי, כחבר, כחבר של משקיעים. וזו שאלת היסוד בכל תיקי האלפים – עד כמה ניתן לדגום ולבחון פעילות שלטונית במשקפיים פליליות, במיוחד כשהפעילות הזו לא התגבשה לתוצאות כלכליות מובהקות כמו בתיקי 1000 ו-2000. רק בתיק 4000 הייתה תוצאה – אישור עסקת מיזוג בזק-יס שלגביה כבר המליץ בית המשפט למשוך את סעיף השוחד.
2. אל מול דשדושו של המשפט, תרם היום שר המשפטים או השר לשיבוש משפטים יריב לוין את חלקו לקציבת וצמצום הופעותיו של נתניהו בפני פלדמן-פרידמן. הוא הודיע על תמיכתו בהצעת החוק של ח״כ אריאל קלנר לפיה תינתן סמכות לשר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים לווסת את הדיונים בבית המשפט במצבי חירום ומלחמה. מותר להניח שחוק כזה ייפסל בבג"ץ בגלל שהוא רטרואקטיבי ופרסונלי. ואולי בגלל שהמלחמה נגמרה כפי שטראמפ עידכן השבוע את נתניהו.
על חוק לחול מעת חיקוקו וקדימה ולא לשנות בדיעבד את כללי המשחק. וחוץ מזה, החוק נתפר למידותיו הקונקרטיות של נתניהו. בכל מקרה, תמיכת לוין בהצעת החוק נועדה להפיק עבורו מספר תועלות: מול הבייס וגם מול היועצת המשפטית ובג״ץ למקרה שיתנגדו ויפסלו – שוב, הדיפ סטייט הנבזי שגם מגביל את המשילות של נבחרי העם וגם פוגע בביטחון המדינה.
היוזמות האלה של קלנר ולוין לא רק צופנות פני עתיד בבג"ץ אלא גם פני עבר. חלק חשוב מפסק הדין של ה-0-11 שהכשיר את חיבור הבלהות הזה בין ראש ממשלה לנאשם בפלילים נשען על הסדרת ניגוד העניינים בין שני הכובעים האלה. הסדרה שפירושה התחייבותו של ראש הממשלה לנהל במקביל את המדינה ואת משפטו הפלילי. הצעת החוק מבטאת נסיגה מהתחייבות זו. נכון, היוזמה מדברת על צמצום וקציבת הדיונים, כלומר להאטת המשפט לפי שיקול דעתם של השרים ישראל כץ ולוין, אבל בפועל האטה כזו תקבור לגמרי את המשפט כי גם במצב הנוכחי ספק אם המשפט יגיע לסיומו לפני פרישתה לגמלאות של ראש ההרכב פלדמן-פרידמן במחצית 2027. יש פתרונות למצב הזה, אבל הם בעייתיים ויידונו בהזדמנות אחרת.
3. הפתעה, מכוונת או בהיסח דעת, יצאה היום מתחת ידו של בג"ץ. "נוכחנו לדעת כי אין מחלוקת אמיתית באשר לעצם הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית בעלת סמכויות חקירה נרחבות". באמת? "אין מחלוקת אמיתית"? הממשלה מוכנה לוועדה שימנה נשיא העליון יצחק עמית? ממש לא.
לא ברור איך הגיעו שלושת השופטים, ועוד כאלה שנחשבים "ידידותיים" לממשלה כמו דוד מינץ, אלכס שטיין ויחיאל כשר למסקנה הזו. לפני כשבועיים נערך הדיון האחרון בעתירה שהגישו התנועה לאיכות השלטון ופורום חומת מגן. את הממשלה ייצג עו"ד מרדכי ראבילו לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה התייצבה לצד העותרים והוועדה הממלכתית. אם אין מחלוקת אז גם אין צורך בייצוג הנפרד. אלא שיש מחלוקת. הממשלה לא רוצה ועדה ממלכתית. היא רוצה ועדה שתמונה על ידה. ועדה ממשלתית או ועדה שתקים הכנסת לפי חוק שתחוקק ושיאפשר זאת. ועדה שתקף את רצון העם, כלשון דוברי השלטון.
המכשולים האמיתיים בפני חקירה היו עד כה שניים - העיתוי וסוג הוועדה. מכשול העיתוי קרס לאחר שהנשיא טראמפ עדכן את נתניהו שהסתיימה המלחמה. אגב, אחת מטענות הממשלה הייתה שהקשב הפיקודי חייב להתמקד במלחמה. טיעון זה נחלש אפילו עוד לפני סיום הלחימה לאחר שרבים מראשי מערכת הביטחון כהרצי הלוי, רונן בר, אהרן חליווה, ירון פינקלמן התפטרו ועזבו עוד לפני תום המלחמה.
נשאר איפוא המכשול של סוג הוועדה. מבחינה זו החלטת בג"ץ "מסנדלת" כביכול את הממשלה לוועדה ממלכתית, אלא שנציגי הממשלה בבג"ץ קיבלו 30 יום כדי לעדכן את בית המשפט. סביר להניח שהעדכון יתקן לשופטים את עמדת הממשלה לסוג הוועדה שמקובל עליה – כל ועדה ובתנאי שיצחק עמית לא יקים אותה. ואולי תהיה זו ועדה ממלכתית שהמשנה לנשיא נעם סולברג יקים? גם פיתרון זה הוצע במעלה הדרך.
בכל מקרה נראה שאנו קרובים ובשלים מאי פעם לוועדת חקירה שתחקור את המחדל והאסון הגדולים ביותר שפקדו את ישראל והעם היהודי מאז השואה. מחדל ואסון שגדולים אפילו ממוטת הביקורת של מבקר המדינה ושל כל ועדה שהנחקרים יקימו כדי לחקור את עצמם. רק ועדת חקירה ממלכתית ועצמאית תוכל להגיע לחקר האמת.
