פרשנות
תזכורת: דרושה ועדת חקירה ל־7.10, ובהקדם
במאי הבטיחה הממשלה לעדכן את בג"ץ בתוך 90 ימים בנוגע להקמת ועדת חקירה למחדל אוקטובר; 90 הימים עברו - והיועצת המשפטית מזכירה לממשלה לקיים את החלטתה
1. לראש הממשלה בנימין נתניהו יש סיבות טובות להמשיך ולגלגל את המלחמה בעזה: להגביר את השסע בעם, לייצר תשתית לדחיית בחירות, להכין פטורים להמשך החקירה הנגדית. ויש עוד סיבה שעולה ממכתבה מאתמול של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לראש הממשלה ולשריה – ההימנעות מוועדת חקירה. המשך הלחימה מאפשר לנתניהו לחזור בפעם האלף על הצהרתו ש"טרם בשלה העת". סיום המלחמה הוא תנאי הכרחי לשחרור החטופים, אבל הוא מבשר גם צרות גדולות לנתניהו: תחילת ריפוי ושיקום, בחירות (כי הכהניסטים בממשלה כנראה יתפטרו), המשך תקין של משפטו הפלילי והבשלת הזמן להקמת ועדת חקירה. נתניהו, אגב, הבהיר שאין מחלוקת על עצם הצורך בקיום חקירה, אולם נמנע עד כה לציין את הסוג והעיתוי.
לגבי הסוג – הוא שולל ועדת חקירה ממלכתית שנשיא בית המשפט העליון קובע את הרכבה. לשם כך הוא מיישר קו עם שר המשפטים יריב לוין להרס העליון, בדגש על נשיאו יצחק עמית. אי ההכרה בעמית נועדה לסלול את אי ההכרה בוועדת החקירה שיקים. נתניהו רוצה בוועדה שתזכה ב"אמון הציבור", שחבריה יהיו טליה איינהורן, רון שפירא, משה דרורי, משה כהן־אליה, ולא חברים שיגיעו מהמיליה השנוא של העליון, כמו אסתר חיות, עוזי פוגלמן, מני מזוז, ענת ברון ואפילו אליקים רובינשטיין. ולגבי העיתוי – ועדה תקום כשתבשיל השעה, ונתניהו יעשה הכל שלא תבשיל. הוא יעשה הכל כדי שתרקיב השעה. כי זה משרת אותו בהרבה שיקולים וחזיתות: הבחירות, המשפט, החקירה והכי חשוב, לשמר את הקואליציה, לשמר את השסע בעם שמשרת אותו ואת הישרדותו בשלטון.
2. בדיוק על שני אלה, הסוג והעיתוי, לוחצת היועמ"שית, במכתבה בעניין הקמת ועדת החקירה. "בשים לב לעמדת הממשלה לפיה אין מחלוקת על עצם הצורך בחקירה", היא כותבת, "נדרש להשלים בהקדם את הדיון בשאלת סוג מנגנון החקירה ועיתוי החקירה". והיא מוסיפה: "הימנעות מהחלטה משנה את המצב בשטח באופן בלתי הפיך ופוגעת בחקירה עתידית ובאפשרות להגיע לחקר האמת".
כמכשול בדרך למיצוי "דרך המלך" של חקירה ממלכתית, מציינת היועצת את מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שנכנס לוואקום החקירתי ופועל לחקירת "נושאי הליבה", כלומר מחוללי מדיניות הביטחון ואחריותה לטבח. על גבולות הגזרה של ביקורת המבקר תלויה כעת עתירה לבג"ץ של הסניגוריה הצבאית. היועצת מונה במכתבה מקצת מפגמיה של פלישת המבקר לנושאי הליבה: "הימנעות הממשלה מקבלת החלטה מובילה לכך שבירור העובדות והפקת הלקחים אינם מתבצעים על ידי המנגנון המתאים והייעודי הקבוע בחוק (קרי: ועדת חקירה ממלכתית, מ"ג); והם מתבצעים באמצעות כלי בירור מוגבלים ובאופן לא פומבי, הרחק מהעין הציבורית. מצב דברים זה חותר תחת החשיבות יוצאת הדופן של חקר האמת והפקת לקחים מלאים ביחס לאירועי השבעה באוקטובר והמלחמה, המתאפיינים בצבר נסיבות ייחודי וקיצוני".
כלומר, בהרב מיארה מבקרת במכתבה לנתניהו את ביקורת המבקר. ביקורתה היא על כלי בירור מוגבלים ועל העדר השקיפות, שהם שניים מהיתרונות המובהקים של ועדת חקירה – מגוון הסמכויות והפומביות. ויתרון נוסף שהיועמ"שית נמנעת מלהזכיר במכתב. בכל הכבוד, אמון הציבור להפקת לקחי הליבה של מחדל השבעה באוקטובר אינו נתון לאנגלמן אלא לוועדת חקירה ממלכתית. כרגע המצב הוא שנתניהו "קונה" זמן עבור אנגלמן והמשך חקירותיו. גם באמצעות הארכת המלחמה, וגם בהימנעות מהחלטה על סוג ועיתוי ועדת החקירה, שלגביהם אין לו שום רעין חוץ מהפקעת ההליך מידיו של נשיא העליון עמית. לנתניהו יש העדפה ברורה לאנגלמן על פני עמית ועל כל הרכב שיקים הנשיא המוחרם.
3. מכתבה של היועצת לראש הממשלה נשלח בהקשר לעתירה לבג"ץ שהוגשו בידי עמותות ואזרחים באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, דפנה הולץ-לכנר וגלעד ברנע בעניין ועדת החקירה. ב־5 למאי, לפני יותר משלושה חודשים, החליטה הממשלה ש"תפעל בהקדם, במשותף עם הכנסת, לגיבוש הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת לחקר אירועי ה-7 באוקטובר 2023 ומה שקדם להם במועד שיוחלט, ושהרכב חבריה ישקף דעות שונות בציבור ובכך תזכה הוועדה לאמון ציבורי רחב". בהחלטת ממשלה זו, שמספרה 2993 נמסר גם ש"הממשלה תמסור הודעת עדכון לבג"ץ בעוד 90 יום". 90 היום הסתיימו, ובהרב מיארה מזכירה לממשלה לקיים את החלטתה. אלא שכאמור, טרם בשלה העת.
